דְּאִי דְּרַב — קַשְׁיָא דְּרַב אַדְּרַב בְּתַרְתֵּי: דְּאָמַר רַב יִרְמְיָה בַּר אַבָּא אָמַר רַב: מָבוֹי שֶׁנִּפְרַץ בִּמְלוֹאוֹ לֶחָצֵר, וְנִפְרְצָה חָצֵר כְּנֶגְדּוֹ — חָצֵר מוּתֶּרֶת וּמָבוֹי אָסוּר. וְאַמַּאי? לֶיהֱוֵי כְּמָבוֹי שֶׁכָּלֶה לִרְחָבָה! אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא לָא יָדַעְנָא, עוֹבָדָא הֲוָה בְּדוּרָא דְּרָעֲוָתָא מָבוֹי שֶׁכָּלֶה לִרְחָבָה הֲוָה, וַאֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה וְלָא אַצְרְכֵיהּ וְלָא מִידֵּי. וְאִי קַשְׁיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב — תֶּיהְוֵי מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל, וְלָא קַשְׁיָא מִידֵּי. הַשְׁתָּא דַּאֲמַר לֵיהּ רַב שֵׁשֶׁת לְרַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא, וְאָמְרִי לֵיהּ לְרַב יוֹסֵף בַּר אַבָּא: אַסְבְּרָא לָךְ, כָּאן — שֶׁעֵירְבוּ, כָּאן — שֶׁלֹּא עֵירְבוּ. דְּרַב אַדְּרַב נָמֵי לָא קַשְׁיָא: כָּאן — שֶׁעֵירְבוּ בְּנֵי חָצֵר עִם בְּנֵי מָבוֹי, כָּאן — שֶׁלֹּא עֵירְבוּ.
וְזוֹקְקִין אֶת הַנְּכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אַחְרָיוּת לִישָּׁבַע עֲלֵיהֶןגְּמָ' בְּכֶסֶף מְנָלַן אָמַר חִזְקִיָּה אָמַר קְרָא שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ וְאֵימָא עַד דְּאִיכָּא שְׁטָר דִּכְתִיב וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם אִי כְּתִיב יִקְנוּ לְבַסּוֹף כִּדְקָאָמְרַתְּ הַשְׁתָּא דִּכְתִיב יִקְנוּ מֵעִיקָּרָא כֶּסֶף קָנֵי שְׁטָר רְאָיָה בְּעָלְמָא הוּאאָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁאֵין כּוֹתְבִין אֶת הַשְּׁטָר אֲבָל בִּמְקוֹם שֶׁכּוֹתְבִין אֶת הַשְּׁטָר לֹא קָנָה וְאִי פָּרֵישׁ פָּרֵישׁתלמוד בבלי קידושין דף כו עמוד א
וְאֵין הַבַּיִת מִצְטָרֵף. דָּבָר שֶׁהוּא מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ אֵין הַבַּיִת מִצְטָרֵף וּשֶׁאֵין מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ הַבַּיִת מִצְטָרֵף. עִיסָּה טְמֵאָה עִיסָּה טְהוֹרָה עָשׂוּ כְדָבָר שֶׁהוּא מַקְפִּיד עַל תַּעֲרוּבָתוֹ.וְעִיסָּתָהּ חַלָּה. אֲבָל בְּעִיסָּה שְׁנִייָה אֵין לַשֵּׁינִי מַגַּע אֶצֶל הַטֵּבֵל.תַּנֵּי רִבִּי לַעִאיי אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי לִיעֶזֶר תּוֹרְמִין מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא בְּלַח. כֵּיצַד כָּבַשׁ זֵיתִין בְּטוּמְאָה וְהוּא מְבַקֵּשׁ לְתוֹרְמָן בְּטָהֳרָה מֵבִיא מַשְׁפֵּךְ שֶׁאֵין בְּפִיו כְּבֵיצָה וּמְמַלֵּא אוֹתוֹ זֵתִים וְנוֹתְנוֹ עַל פִּי חָבִית. וְנִמְצָא תוֹרֵם מִן הַמּוּקָּף. לָמָּה לִי פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה. אֲפִילוּ כְבֵיצָה וְלֹא פֵּירוּרִין אִינּוּן. שֶׁלֹּא לְטַמְּאוֹת זֵיתִים הַרְבֶּה. אָֽמְרוּ לוֹ אֵין לָךְ קָרוּי לַח אֶלָּא יַיִן וְשֶׁמֶן בִּלְבַד. הֵיךְ עֲבִידָא קוֹרָה אַחַת לִשְׁתֵּי בּוֹרוֹת. שְׁתֵּי קוֹרוֹת לְבוֹר אֶחָד. [נִיחָא קוֹרָה אַחַת לִשְׁנֵי בּוֹרוֹת. אֶלָּא שְׁנֵי קוֹרוֹת לְבוֹר אֶחָד] מִכֵּיוָן שֶׁנִּיטְמָא מִקְצָתוֹ אֵין כּולּוֹ טָמֵא. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא תִּפְתַּר שֶׁהָיָה בְדַעְתּוֹ לַעֲשׂוֹת תְּפִיסָה אַחַת וְנִמְלַךְ לַעֲשׂוֹתָן שְׁתֵּי תְפִיסוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁנִּיטְמָא בְּשֶׁשִּׁילֶּה וּמִשֶּׁקִּיפֶּהּ שֶׁכְּבָר נִרְאֶה לְתוֹרְמָן בְּטָהֳרָה. אֲבָל אִם נִיטְמָא עַד שֶׁלֹּא קִיפֶּה וְעַד שֶׁלֹּא שִׁילֶּה לֹא בְדָא. רִבִּי טָבִי רִבִּי יֹאשַׁיָּה בְּשֵׁם יַנַּאי הֲלָכָה כְרִבִּי לִעֶזֶר. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל אֵין הֲלָכָה כְרִבִּי לִיעֶזֶר. אָתָא עוּבְדָא קוֹמֵיהּ וְלֹא הוֹרֵי אָמַר תַּרְתֵּיי כָּל־קֳבֵיל תְּרֵי אִינּוּן. אָֽמְרִין לֵיהּ וְהָא רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן מוֹדֵי. אֲפִילוּ כֵן לֹא הוֹרֵי.תלמוד ירושלמי חלה פרק ב הלכה ג