ולרבא דלא שאני ליה מוקים ליה כתלתא תנאי: מה שבבור אסור והשאר מותר: אמר רב הונא לא שנו אלא שלא החזיר גרגותני לגת אבל החזיר גרגותני לגת אסור גרגותני גופה במאי קא מיתסרא בנצוק ש"מ נצוק חיבור כדתני ר' חייא שפחסתו צלוחיתו ה"נ שפחסתו בורו ההוא ינוקא דתנא עבודת כוכבים בשית שני בעו מיניה מהו לדרוך עם העובד כוכבים בגת אמר להו דורכין עם העובד כוכבים בגת והא קא מנסך בידיה דציירנא להו לידיה והא קא מנסך ברגל ניסוך דרגל לא שמיה ניסוך ההוא עובדא דהוה בנהרדעא דדשו ישראל ועובד כוכבים לההוא חמרא ושהייה שמואל תלתא ריגלי מ"ט אילימא משום דקסבר
הלכה: כָּתַב לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנִמְלַךְ כול׳. רִבִּי יוֹחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֵין בָּהּ מִשּׁוּם יִיחוּס כְּהוּנָה וְאֵין בֵּית דִּין מְזָהֲמִין אוֹתָהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חִייָה רוֹבָה וַעֲבַד כְבֵית הִלֵּל. אָמַר לֵיהּ רַב. מָה רָאִיתָ לְהַכְנִיס עַצְמְךָ לְמִיסְפֵּק הַזֶּה הַמְרוּבֶּה. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי הֲוָה עִמִּי וְקָרָא עֲלֵיהוֹן טוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד.תלמוד ירושלמי גיטין פרק ח הלכה ח
שנים שהיו באין ממדינת הים אע"פ שמשאן ומתנן ומאכלן ומשקן כאחד ומת אחד מהן אין חבירו יורשו ואם היה נוהג בו משום אחוה חבירו יורשו משיצא הוא ובנו למדינת הים ובא ועמו אחד ואמר זה אחי שניתן לי במדינת הים ולו חמשה אחין ולפניהן בית חמשת כורין הן אין נותנין לו כלום והוא נותן להן שתות בחלקו מת הוא נוטל מה שנתן והשאר מביאין לאמצע וחולקין משיצאו הוא ואביו למדינת הים ומת הבן או שמת האב לעולם נכסיו בחזקת זקן.הכותב דייתיקי והיה מתיירא מן היורשין נכנסין אצלו כמבקרין אותו שומעים דבריו מבפנים ויוצאין וכותבין מבחוץ בריא שכתב דייתיקי שכיב מרע שכתב נכסיו מתנה אע"פ שזיכה לאחר מתנה לא עשה כלום אבל הכותב נכסיו בשם חבירו וזיכה לאחר מיתה דבריו קיימין. הכותב דייתיקי יכול לחזור בו מתנה אין יכול לחזור בו איזה הוא דייתיקי דא תהא לי לעמוד ולהיות אם מתי ינתנו נכסי לפלוני איזו היא מתנה מן היום ינתנו לפלוני. הכותב דייתיקי עד שלא זכה בין הוא ובין אחר יכול לחזור בו משזכה בין הוא ובין אחר אין יכול לחזור בו. אפוטרופין עד שלא החזיקו בנכסי יתומין יכולין לחזור בהן משהחזיקו בנכסי יתומים אין יכולין לחזור בהן אפוטרופוס שמינהו אבי יתומים ישבע שמינוהו ב"ד [לא] ישבע אבא שאול אומר אף שמינהו בית דין ישבע מפני שהוא כנושא שכר.תוספתא בבא בתרא פרק ח תוס ד