אבל לא בוצרין עמו ישראל שהוא עושה בטומאה לא דורכין ולא בוצרין עמו אבל מוליכין עמו חביות לגת ומביאין עמו מן הגת: נחתום שהוא עושה בטומאה לא לשין ולא עורכין עמו אבל מוליכין עמו פת לפלטר: גמ׳ אמר רב הונא יין כיון שהתחיל להמשך עושה יין נסך תנן לוקחים גת בעוטה מן העובד כוכבים ואע"פ שנטל בידו ונתן לתפוח א"ר הונא בגת פקוקה ומלאה ת"ש ואינו עושה יין נסך עד שירד לבור ה"נ בגת פקוקה ומלאה ת"ש ירד לבור מה שבבור אסור והשאר מותר אמר רב הונא לא קשיא כאן במשנה ראשונה כאן במשנה אחרונה דתניא בראשונה היו אומרים בד"ד אין בוצרין עם העובד כוכבים בגת שאסור לגרום טומאה לחולין שבא"י ואין דורכין עם ישראל שעושה פירותיו בטומאה שאסור לסייע ידי עוברי עבירה אבל דורכים עם העובד כוכבים בגת ולא חיישינן לדרב הונא וחזרו לומר דב"ד אין דורכין עם העובד כוכבים בגת משום דרב הונא
תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. אָמַר. קוֹנָם דָּג שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. אָסוּר בַּגְּדוֹלִים וּמוּתָּר בַּקְּטַנִּים. דָּגִים שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. אָסוּר בֵּין בַּגְּדוֹלִים בֵּין בַּקְּטַנִּים. דָּגָה שֶׁאֵינִי טוֹעֵם. אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא בְכַלְכִּיד. אֵי זֶהוּ קָטָן וְאֵי זֶהוּ גָּדוֹל. ייָבֹא כֵּיי דָּמַר רִבִּי זְעִירָא. כָּל־נוּן דֲּנָא אֲכִיל פָּחוֹת מִן לִיטְרָא כַּילכִּיד אֲנָא טְעִים. וְהָכָא כֵן.וּמוּתָּר בִּטְרִית טְרוּפָה. הָא בִשְׁאֵינָהּ טְרוּפָה אָסוּר. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. זְעִירָה בְעֵי. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. לֵית אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נַשׁ מֵימַר לְחַבְרֵיהּ. זְבִין לִי נוּן. וְהוּא זְבִין לֵיהּ כַּלְכִּיד. רִבִּי אָבִין שָׁמַע לֵיהּ מִן דְּבַתְרָהּ. הַנּוֹדֵר מִטְּרִית טְרוּפָה מוּתָּר בְּצִיר וּבְמוּרִייֵס. הָא כִשְׁאֵינָהּ טְרוּפָה אָסוּר. רִבִּי [ ] אָמַר רִבִּי זְעוּרָה בְעֵי. לֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הִילְּכוּ בִנְדָרִים אַחַר לְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. לֵית אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נָשָׁא מֵימַר לְחַבְרֵיהּ. זְבוֹן לִי טְרִי. וְהוּא זְבִין לֵיהּ צַחְנָא. תַּמָּן קַרְייָן לִיטְרִיתָא צַחְנָה.תלמוד ירושלמי נדרים פרק ו הלכה ג
אי ב' קדושות וגוף אחד תיבעי ליה בלא הומם ור' אבין חדא מגו חדא קמיבעיא ליה ואם תימצי לומר שני גופין וקדושה אחת לא משום דבההיא קדושה הא איתמר בה חדא זימנא שני גופין ושתי קדושות מהו תיקו לישנא אחרינא בעי ר' אבין לרבי יוחנן דאמר אין ממירין וחוזרין וממירין הפריש אשם להתכפר בו והמיר בו והומם וחללו על אחר מהו שיחזור וימיר תלמוד בבלי תמורה דף ט עמוד ב