מַתְנִי׳ סוּכָּה הַמְדוּבְלֶלֶת וְשֶׁצִּילָּתָהּ מְרוּבָּה מֵחַמָּתָהּ — כְּשֵׁרָה. הַמְעוּבָּה כְּמִין בַּיִת, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין הַכּוֹכָבִים נִרְאִין מִתּוֹכָהּ — כְּשֵׁרָה. גְּמָ׳ מַאי מְדוּבְלֶלֶת? אָמַר רַב: סוּכָּה עֲנִיָּיה. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: קָנֶה עוֹלֶה וְקָנֶה יוֹרֵד. רַב תָּנֵי חֲדָא, וּשְׁמוּאֵל תָּנֵי תַּרְתֵּי. רַב תָּנֵי חֲדָא: סוּכָּה מְדוּבְלֶלֶת, מַאי מְדוּבְלֶלֶת — מְדוּלְדֶּלֶת, שֶׁצִּילָּתָהּ מְרוּבָּה מֵחַמָּתָהּ — כְּשֵׁרָה. וּשְׁמוּאֵל תָּנֵי תַּרְתֵּי: מַאי מְדוּבְלֶלֶת — מְבוּלְבֶּלֶת, וְתַרְתֵּי קָתָנֵי: סוּכָּה מְבוּלְבֶּלֶת כְּשֵׁרָה, וְצִילָּתָהּ מְרוּבָּה מֵחַמָּתָהּ — כְּשֵׁרָה. אָמַר אַבָּיֵי: לֹא שָׁנוּ, אֶלָּא שֶׁאֵין בֵּין זֶה לָזֶה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, אֲבָל יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים — פְּסוּלָה. אָמַר רָבָא: אֲפִילּוּ יֵשׁ בֵּין זֶה לָזֶה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים נָמֵי לָא אֲמַרַן, אֶלָּא שֶׁאֵין בְּגַגּוֹ טֶפַח, אֲבָל יֵשׁ בְּגַגּוֹ טֶפַח — כְּשֵׁרָה. דְּאָמְרִינַן: חֲבוֹט רְמִי. אָמַר רָבָא: מְנָא אָמֵינָא לַהּ דְּכִי אִית בֵּיהּ טֶפַח אָמְרִינַן חֲבוֹט רְמִי, וְכִי לֵית בֵּיהּ לָא אָמְרִינַן חֲבוֹט רְמִי? דִּתְנַן: קוֹרוֹת הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּיה שֶׁאֵין עֲלֵיהֶם מַעֲזִיבָה, וְהֵן מְכֻוּוֹנוֹת טוּמְאָה תַּחַת אַחַת מֵהֶן — תַּחְתֶּיהָ טָמֵא. בֵּין הַתַּחְתּוֹנָה לָעֶלְיוֹנָה — בֵּינֵיהֶן טָמֵא, עַל גַּבֵּי הָעֶלְיוֹנָה — כְּנֶגְדָּהּ עַד לָרָקִיעַ טָמֵא. הָיוּ הָעֶלְיוֹנוֹת כְּבֵין הַתַּחְתּוֹנוֹת, טוּמְאָה תַּחְתֵּיהֶן — תַּחַת כּוּלָּן טָמֵא. עַל גַּבֵּיהֶן — כְּנֶגְדָּן עַד לָרָקִיעַ טָמֵא. וְתָנֵי עֲלַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן טֶפַח וּבֵינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, אֲבָל אֵין בֵּינֵיהֶן פּוֹתֵחַ טֶפַח, טוּמְאָה תַּחַת אַחַת מֵהֶן — תַּחְתֶּיהָ טָמֵא, בֵּינֵיהֶן וְעַל גַּבֵּיהֶן — טָהוֹר. אַלְמָא כִּי אִית בֵּיהּ טֶפַח, אָמְרִינַן חֲבוֹט רְמִי, וְכִי לֵית בֵּיהּ טֶפַח, לָא אָמְרִינַן חֲבוֹט רְמִי! שְׁמַע מִינַּהּ. יָתֵיב רַב כָּהֲנָא וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרַב כָּהֲנָא: וְכׇל הֵיכָא דְּלֵית בֵּיהּ טֶפַח לָא אָמְרִינַן חֲבוֹט רְמִי? וְהָא תַּנְיָא: קוֹרָה הַיּוֹצְאָה מִכּוֹתֶל זֶה וְאֵינָהּ נוֹגַעַת בְּכוֹתֶל זֶה, וְכֵן שְׁתֵּי קוֹרוֹת אַחַת יוֹצְאָה מִכּוֹתֶל זֶה וְאַחַת יוֹצְאָה מִכּוֹתֶל זֶה וְאֵינָן נוֹגְעוֹת זוֹ בָּזוֹ, פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה — אֵינוֹ צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת, שְׁלֹשָׁה — צָרִיךְ לְהָבִיא קוֹרָה אַחֶרֶת. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה וְטוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס כּוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״זְכוּר״ לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים. ״זְכוּרְךָ״, לְהוֹצִיא טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס. ״כָּל זְכוּרְךָ״, לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנִּים.אָמַר מָר: ״זְכוּר״, לְהוֹצִיא אֶת הַנָּשִׁים. הָא לְמָה לִי קְרָא? מִכְּדִי מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא הוּא, וְכׇל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא נָשִׁים פְּטוּרוֹת!אִצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: נֵילַף ״רְאִיָּיה״ ״רְאִיָּיה״ מֵהַקְהֵל; מָה לְהַלָּן נָשִׁים חַיָּיבוֹת, אַף כָּאן נָשִׁים חַיָּיבוֹת, קָא מַשְׁמַע לַן.תלמוד בבלי חגיגה דף ד עמוד א וְחַתּ֥וּ גִבּוֹרֶ֖יךָ תֵּימָ֑ן לְמַ֧עַן יִכָּֽרֶת־אִ֛ישׁ מֵהַ֥ר עֵשָׂ֖ו מִקָּֽטֶל׃מֵחֲמַ֛ס אָחִ֥יךָ יַעֲקֹ֖ב תְּכַסְּךָ֣ בוּשָׁ֑ה וְנִכְרַ֖תָּ לְעוֹלָֽם׃בְּיוֹם֙ עֲמׇֽדְךָ֣ מִנֶּ֔גֶד בְּי֛וֹם שְׁב֥וֹת זָרִ֖ים חֵיל֑וֹ וְנׇכְרִ֞ים בָּ֣אוּ שְׁעָרָ֗ו וְעַל־יְרוּשָׁלַ֙͏ִם֙ יַדּ֣וּ גוֹרָ֔ל גַּם־אַתָּ֖ה כְּאַחַ֥ד מֵהֶֽם׃מקרא עובדיה פרק א פסוק יב קודםהבא