מַתְנִי׳ בָּא לוֹ לִכְתּוֹב אֶת הַמְּגִילָּה, מֵאֵיזֶה מָקוֹם הוּא כּוֹתֵב? מִ״וְּאִם לֹא שָׁכַב אִישׁ וְגוֹ׳ וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ״, וְאֵינוֹ כּוֹתֵב ״וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה״. וְכוֹתֵב: ״יִתֵּן ה׳ אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה. וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ״. וְאֵינוֹ כּוֹתֵב ״וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן״. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לֹא הָיָה מַפְסִיק. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל עַצְמוֹ אֵינוֹ כּוֹתֵב אֶלָּא ״יִתֵּן ה׳ אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה וְגוֹ׳ וּבָאוּ הַמַּיִם הַמְאָרְרִים הָאֵלֶּה בְּמֵעַיִךְ וְגוֹ׳״. וְאֵינוֹ כּוֹתֵב ״וְאָמְרָה הָאִשָּׁה אָמֵן אָמֵן״. גְּמָ׳ בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? בְּהַאי קְרָא קָמִיפַּלְגִי: ״וְכָתַב אֶת הָאָלוֹת הָאֵלֶּה הַכֹּהֵן בַּסֵּפֶר״. רַבִּי מֵאִיר סָבַר: ״אָלוֹת״ — אָלוֹת מַמָּשׁ. ״הָאָלוֹת״ — לְרַבּוֹת קְלָלוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת בְּרָכוֹת. ״אֵלֶּה״ — לְמַעוֹטֵי קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה. ״הָאֵלֶּה״ — לְמַעוֹטֵי צַוּוֹאוֹת וְקַבָּלוֹת אָמֵן. וְרַבִּי יוֹסֵי: כּוּלְּהוּ כִּדְקָאָמְרַתְּ, ״אֶת״ — לְרַבּוֹת צַוּוֹאוֹת וְקַבָּלוֹת. וְרַבִּי מֵאִיר — אֶתִּים לָא דָּרֵישׁ. וְרַבִּי יְהוּדָה — כּוּלְּהוּ בְּמִיעוּטֵי דָּרֵישׁ לְהוּ. ״אָלוֹת״ — אָלוֹת מַמָּשׁ. ״הָאָלוֹת״ — לְמַעוֹטֵי קְלָלוֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמַת בְּרָכוֹת. ״אֵלֶּה״ — לְמַעוֹטֵי קְלָלוֹת שֶׁבְּמִשְׁנֵה תוֹרָה. ״הָאֵלֶּה״ — לְמַעוֹטֵי צַוּוֹאוֹת וְקַבָּלוֹת. וְרַבִּי מֵאִיר, מַאי שְׁנָא הַאי הֵי דִּמְרַבֵּי בֵּיהּ, וּמַאי שְׁנָא הַאי הֵי דְּמַעֵיט בֵּיהּ? הֵי דְּגַבֵּי(ה ד)רִיבּוּיָא — רִיבּוּיָא (הִיא), הֵי דְּגַבֵּי(ה ד)מִיעוּטָא — מִיעוּטָא. וְהָא לֵית לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר מִכְּלָל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן? אָמַר רַבִּי תַּנְחוּם: ״הִנָּקִי״ כְּתִיב. דָּרֵישׁ רַבִּי עֲקִיבָא: אִישׁ וְאִשָּׁה זָכוּ — שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶן. לֹא זָכוּ — אֵשׁ אוֹכַלְתָּן. אָמַר רָבָא: וּדְאִשָּׁה עֲדִיפָא מִדְּאִישׁ, מַאי טַעְמָא — הַאי מְצָרֵף, וְהַאי לָא מְצָרֵף. אָמַר רָבָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרָה תּוֹרָה הָבֵא עָפָר לְסוֹטָה? זָכְתָה — יוֹצֵא מִמֶּנָּה בֵּן כְּאַבְרָהָם אָבִינוּ, דִּכְתִיב בֵּיהּ ״עָפָר וָאֵפֶר״, לֹא זָכְתָה — תַּחְזוֹר לַעֲפָרָהּ. דְּרֵישׁ רָבָא: בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ ״וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר״, זָכוּ בָּנָיו לִשְׁתֵּי מִצְוֹת, אֵפֶר פָּרָה וַעֲפַר סוֹטָה. וְהָאִיכָּא נָמֵי עֲפַר כִּיסּוּי הַדָּם! הָתָם הֶכְשֵׁר מִצְוָה אִיכָּא, הֲנָאָה לֵיכָּא. דָּרֵשׁ רָבָא: בִּשְׂכַר שֶׁאָמַר אַבְרָהָם אָבִינוּ ״אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל״, זָכוּ בָּנָיו לִשְׁתֵּי מִצְוֹת: חוּט שֶׁל תְּכֵלֶת וּרְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין. בִּשְׁלָמָא רְצוּעָה שֶׁל תְּפִלִּין, דִּכְתִיב: ״וְרָאוּ כׇּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה׳ נִקְרָא עָלֶיךָ״, וְתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ. אֶלָּא חוּט שֶׁל תְּכֵלֶת, מַאי הִיא? דְּתַנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מָה נִשְׁתַּנָּה תְּכֵלֶת מִכׇּל מִינֵי צִבְעוֹנִין? מִפְּנֵי שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לַיָּם, וְיָם דּוֹמֶה לָרָקִיעַ, וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר״, וּכְתִיב: ״כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא״. מַתְנִי׳ אֵינוֹ כּוֹתֵב לֹא עַל הַלּוּחַ, וְלֹא עַל הַנְּיָיר, וְלֹא עַל
אלא איידי דתנא שלשה הוסיף ואמרו לו לא שמענו את אלו וקתני ואתי דיחידאה וקא סתים לה בכולהו על אלו מומין שוחטין את הבכור ופסולי המוקדשין נפדין עליהן:מתני׳ ואלו שאין שוחטין עליהן לא במקדש ולא במדינה חוורור והמים שאין קבועין וחוטין הפנימיות שנפגמו אבל לא שנעקרו ובעל גרב ובעל יבלת ובעל חזזית זקן וחולה ומזוהם ושנעבדה בו עבירה ושהמית אדם ע"פ עד אחד או ע"פ הבעליםוטומטום ואנדרוגינוס לא במקדש ולא במדינה ר"ש אומר אין לך מום גדול מזה וחכמים אומרים אינו בכור אלא נגזז ונעבד:תלמוד בבלי בכורות דף מא עמוד א
רַב אָמַר. יַצָא מוֹנֶה לִנְזִירוּת בְּטָהֳרָה. נִכְנַס בַּשְּׁבִיעִי שֶׁלּוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה בּוֹ בַיּוֹם. רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. לֹא בּוֹ בַיּוֹם. כַּהֲנָא בְעָא קוֹמֵי רַב. וְאֵין טָעוּן הַזָּייָה חֲמִישִי וּשְׁבִיעִי. אָמַר לֵיהּ. תּוֹרָה קָֽרְאָת לַפּוֹרֵשׁ מִן הַקֶּבֶר טָהוֹר. אַחֲרֵי טָהֳרָתוֹ שִׁבְעַת יָמִים יִסְפְּרוּ לוֹ. שְׁמוּאֵל אָמַר. יָצָא וְהִזָּה שִׁנָּה וְטָבַל. נִכְנַס בּוֹ בַיּוֹם מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה בּוֹ בַיּוֹם. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. לֹא בּוֹ בַיּוֹם.עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל אָמַר. מַה צְרִיכָה לֵיהּ. בְּנָזִיר טָמֵא. אֲבָל בְּנָזִיר טָהוֹר אַף רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מוֹדֵי אֲפִילוּ אֵין לוֹ מֵהֵיכָן לְהַפִּיל. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָעֵי. יוֹם אֶחָד לִנְזִירוּתוֹ וְיוֹם אֶחָד לִנְזִירוּת בְּנוֹ מַהוּ שֶׁיִּצְטָֽרְפוּ. מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּשֶׁנּוֹלַד בְּנוֹ הַיּוֹם וּמָחָר נִכְנַס הֲרֵי יֵשׁ לוֹ לִנְזִירוּתוֹ שְׁנֵי יָמִים. וְאִם בְּשֶׁנּוֹלַד בְּנוֹ לְמָחָר וְנִכְנַס לְמָחָר הֲרֵי יֵשׁ לוֹ לִנְזִירוּת בְּנוֹ שְׁנֵי יָמִים. אָמַר רִבִּי מָנַא. תִּיפְתָּר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. אָמַר רִבִּי אָבִין. אֲפִילוּ תֵימַר בַּחֲצִי הַיּוֹם. לֹא כֵן סַבְרִנָן מֵימַר. תְּחִילַּת הַיּוֹם עוֹלֶה לוֹ. סוֹף הַיּוֹם לִבְנוֹ.אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַה צְרִיכָה לֵיהּ. בְּנָזִיר טָהוֹר. אֲבָל בְּנָזִיר טָמֵא פְּשִׁיטָא לֵיהּ שֶׁאֵין מִצְטָֽרְפִין. אָמַר רִבִּי מָנָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. לֹא כָּל־שֶׁכֵּן הוּא. וּמַה יָמִים שֶׁאֵין עוֹלִין לֹא בִנְזִירוּתוֹ וְלֹא בִנְזִירוּת בְּנוֹ אַתְּ אוֹמֵר. מִצְטָֽרְפִין. יָמִים שֶׁהֵן עוֹלִין בִּנְזִירוּתוֹ וּבִנְזִירוּת בְּנוֹ אֵינוֹ דִּין שֶׁיִּצְטָֽרְפוּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. תַּמָּן אֵינוֹ רָאוּי לְקַבֵּל הַתְרָייָה. בְּרַם הָכָא רָאוּי לְקַבֵּל הַתְרָייָה. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בָּעֵי. כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן עַל דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּתְּחִילָּה וְהוּא שֶׁיְּהֵא לוֹ מֵהֵיכָן לְהַפִּיל. וּבַסּוֹף אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ מֵאֵיכָן לְהַפִּיל. אָמַר רִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. נִיטְמָא יוֹם אֶחָד וּמֵאָה סוֹתֵר שְׁלֹשִׁים. וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. לֹא סוֹתֵר אֶלָּא שִׁבְעָה. אָמַר לֵיהּ. שָׁמַעְנוּ שֶׁהוּא סוֹתֵר. שָׁמַעְנוּ שֶׁמֵּבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה.תלמוד ירושלמי נזיר פרק ג הלכה ה