תסגי אייתי למחר וידע מאי קאמרה ליה אמר דודי חסרת טשטקי חסרת עבדי חסרת דרש רבא אשה חופפת בערב שבת וטובלת במוצאי שבת אמר ליה רב פפא לרבא והא שלח רבין באגרתיה אשה לא תחוף בערב שבת ותטבול במוצאי שבת ותמה על עצמך היאך חופפת ביום וטובלת בלילה הא בעינן תכף לחפיפה טבילה וליכא הדר אוקי רבא אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות הן בידי ברם כך אמרו משמיה דרבי יוחנן אשה לא תחוף בערב שבת ותטבול במוצאי שבת ותמה על עצמך היאך חופפת ביום וטובלת בלילה הא בעינן סמוך לחפיפה טבילה וליכא והלכתא אשה חופפת ביום וטובלת בלילה והלכתא אשה לא תחוף אלא בלילה (אלא) קשיא הלכתא אהלכתא לא קשיא הא דאפשר הא דלא אפשר מתני׳ נדה שבדקה עצמה יום שביעי שחרית ומצאה טהורה ובין השמשות לא הפרישה ולאחר ימים בדקה ומצאה טמאה הרי היא בחזקת טהורה בדקה עצמה ביום שביעי שחרית ומצאה טמאה ובין השמשות לא הפרישה ולאחר זמן בדקה ומצאה טהורה הרי זו בחזקת טמאה ומטמאה מעת לעת ומפקידה לפקידה ואם יש לה וסת דיה שעתה ור' יהודה אומר כל שלא הפרישה בטהרה מן המנחה ולמעלה הרי זו בחזקת טמאה וחכמים אומרים אפילו בשנים לנדתה בדקה ומצאה טהורה ובין השמשות לא הפרישה ולאחר זמן בדקה ומצאה טמאה הרי זו בחזקת טהורה גמ׳ איתמר רב אמר זבה ודאי ולוי אמר זבה ספק אהייא אילימא ארישא הרי זו בחזקת טהורה קתני אלא אסיפא בשלמא ספק זבה אמרינן אלא זבה ודאי נמי הרי בדקה ומצאה טהורה אלא כי איתמר דרב ולוי שמעתא באפי נפשה איתמר נדה שבדקה עצמה ביום השביעי שחרית ומצאה טמאה ובין השמשות לא הפרישה ולאחר ימים בדקה ומצאה טמאה רב אמר זבה ודאי ולוי אמר זבה ספק רב אמר זבה ודאי כיון דמעיקרא נמצאת טמאה ועכשיו נמצאת טמאה טמאה ודאי ולוי אמר ספק זבה אימר פסקה ביני וביני
גופא אמר רב אסי אמר רבי יוחנן מודי רבי יוסי ברבי יהודה שאם שחטן כנגדן בקרקע פסולות אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא מאי כנגדן בקרקע אילימא אמה יסוד אמה סובב האי גופיה מזבח הוא ועוד מאי כנגדן בקרקעוכ"ת דעביד מחילות בקרקע ושחיט בהו וכי האי גוונא מי הוי מזבח והתניא (שמות כ, כ) מזבח אדמה תעשה לי שיהא מחובר מאדמה שלא יבננו לא על גבי מחילות ולא על גבי כיפיןלא צריכא דבצריה בצוריתלמוד בבלי זבחים דף נח עמוד א
דרש ר"ע הרי הוא אומר (יחזקאל ל״ג:כ״ד) בן אדם יושבי החרבות האלה וגו' והלא דברים ק"ו ומה אברהם שלא עבד אלא אלוה אחד ירש את הארץ אנו שעובדין אלוהות הרבה אינו דין שנירש את הארץ.ר' נחמיה אומר ומה אברהם שלא היה לו אלא בן אחד והקריבו ירש את הארץ אנו [שבנינו ובנותינו מקריבין] לעבודת כוכבים אינו דין שנירש את הארץ ר"א בנו של ר' יוסי הגלילי אומר ומה אברהם שלא היה לו במי לתלות ירש את הארץ אנו שיש לנו במי לתלות אינו דין שנירש את הארץ [ואני אומר ומה אברהם שלא נצטוה אלא מצוה יחידית ירש את הארץ אנו שנצטוינו על כל מצות אינו דין שנירש את הארץ] תדע שכן תשמע מתשובה שהנביא משיבן אתה למד שנא' (יחזקאל ל״ג:כ״ה) כה אמר ה' על הדם תאכלו וגו' [עמדתם] על חרבכם וגו' [על הדם תאכלו] <ואת הארץ> זה אבר מן החי ועיניכם תשאו אל גלוליכם זו עבודת כוכבים ודם תשפכו זו שפיכות דמים עמדתם על חרבכם זו עינוי [דין] וגזל עשיתן תועבה זו משכב זכור ואיש את אשת רעהו טמאתם [זו] גילוי ערוה והלא דברים ק"ו ומה שבע מצות שנצטוו עליהן בני נח לא עשיתן לפני ואתם אומרים נירש את הארץ ורואה אני את דברי מדברי ר' עקיבה.דרש ר"ע הרי הוא אומר (זכריה ח׳:י״ט) כה אמר ה' צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי וגו' צום הרביעי [זה י"ז בתמוז] שבו הובקעה העיר ולמה נקרא שמו רביעי שהוא רביעי לחדשים צום החמישי [זו] ט' באב יום שנשרף בו [בה"מ] ולמה נקרא שמו חמישי שהוא [חדש] חמישי צום השביעי זה שלשה בתשרי יום שנהרג בו גדליה בן אחיקם [שהרגו ישמעאל בן נתניה ללמדך שקשה מיתתן של צדיקים לפני המקום כחורבן בה"מ] ולמה נקרא שמו שביעי שהוא [בחדש] שביעי צום העשירי זה עשרה בטבת [יום] שבו סמך מלך בבל את ידו על ירושלים שנאמר (יחזקאל כ״ד:א׳) ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי וגו' בן אדם כתב לך [וגו' ואני אומר] צום העשירי זה חמשה בטבת שבו באתה שמועה לבני גולה שנאמר (יחזקאל ל״ג:כ״א) ויהי בשתי עשרה שנה בעשירי בחמישי לחדש לגלותינו בא אלי הפליט [וגו' שמעו] ועשו יום שמועה כיום שרפה [והלא זה ראוי לכתב ראשונה למה נכתב באחרונה להסדיר חדשים כסדרן ורואה אני את דברי מדברי ר"ע שר"ע אומר על ראשון אחרון ועל אחרון ראשון ואני אומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון].תוספתא סוטה פרק ו תוס ח