ימי לידה שאינה רואה בהן מהו שיעלו לספירת זיבתה אמר רב כהנא ת"ש ראתה שנים ולשלישי הפילה ואינה יודעת מה הפילה הרי זו ספק זיבה ספק לידה מביאה קרבן ואינו נאכל וימי לידתה שאין רואה בהן עולין לה לספירת זיבתה אמר רב פפא שאני התם כיון דאיכא למימר יולדת זכר היא וכל הני שבעה יתירי דקיהבינן לה סלקי לה לספירת זיבתה אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרב פפא ביולדת זכר איכא לספוקי ביולדת נקבה ליכא לספוקי אלא לאו שמע מינה עולין שמע מינה תשעה ימים טמאין ותשעה ימים טהורין משמשת שמונה ימים מתוך שמונה עשר עשרה ימים טמאין ועשרה ימים טהורים ימי שמושה כימי זיבתה וכן למאה וכן לאלף

הדרן עלך בא סימן

מתני׳ דם הנדה ובשר המת מטמאין לחין ומטמאין יבשין אבל הזוב והניע והרוק והשרץ והנבלה והשכבת זרע מטמאין לחין ואין מטמאין יבשין ואם יכולין להשרות ולחזור לכמות שהן מטמאין לחין ומטמאין יבשין וכמה היא שרייתן בפושרין מעת לעת רבי יוסי אומר בשר המת יבש ואינו יכול להשרות ולחזור לכמות שהיה טהור גמ׳ מנא הני מילי אמר חזקיה דאמר קרא (ויקרא טו, לג) והדוה בנדתה מדוה כמותה מה היא מטמאה אף מדוה מטמאה אשכחן לח יבש מנלן אמר רבי יצחק אמר קרא (ויקרא טו ) יהיה בהויתו יהא ואימא הני מילי בלח ונעשה יבש יבש מעיקרו מנלן ותו הא דתנן המפלת כמין קליפה כמין עפר כמין שערה כמין יבחושין אדומים תטיל למים אם נמוחו טמא מנלן יהיה רבויא הוא אי מה היא עושה משכב ומושב לטמא אדם ולטמא בגדים אף דמה נמי עושה משכב ומושב לטמא אדם ולטמא בגדים אטו דמה בר משכב ומושב הוא ולטעמיך אבן מנוגעת בת משכב ומושב היא דאיצטריך קרא למעוטי דתניא יכול תהא אבן מנוגעת עושה משכב ומושב לטמא אדם לטמא בגדים ודין הוא ומה זב שאינו מטמא בביאה עושה משכב ומושב לטמא אדם לטמא בגדים אבן מנוגעת שמטמאה בביאה אינו דין שמטמאה משכב ומושב לטמא אדם לטמא בגדים ת"ל הזב הזב ולא אבן מנוגעת טעמא דמעטיה קרא הא לאו הכי מטמאה ומינה לאו מי אמרת הזב ולא אבן מנוגעת ה"נ אמר קרא אשר היא יושבת עליו היא ולא דמה מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר מַר פְלִיגִין בְּלוֹקֵט וְנוֹתֵן לוֹ. אֲבָל בְּלוֹקֵט לְאוֹכֶל כָּל־עַמָּא מוֹדֵיי שֶׁהוּא אוֹכֵל אַחַת אַחַת וּפָטוּר. וְאִם צֵירַף חַייָב.רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר כְּשֵׁם שֶׁהֵן חֲלוּקִין כָּאן כָּךְ חֲלוּקִין בַּחֲצַר בֵּית שְׁמִירָה דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מִקַּח בְּחָצֵר בְּשַׁבָּת אֵינָהּ תּוֹרָה. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ הַמְחוּוָר מִכּוּלָּן זוֹ חֲצַר בֵּית שְׁמִירָה.חֲבֵרַייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי יוּדָה אֶת רִבִּי מֵאִיר אֵין אַתְּ מוֹדֶה לִי בְּנוֹתֵֵן לִבְנוֹ שֶׁהוּא פָטוּר. מַה לִי הַלּוֹקֵט וְנוֹתֵן לִבְנוֹ מַה לִי הַלּוֹקֵט וְנוֹתֵן לְאַחֵר. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי מַה חֲמִית מֵימַר בְּלוֹקֵט וְנוֹתֵן לוֹ. אוֹ נֵימַר בְּלוֹקֵט וְאוֹכֵל. אָמַר רִבִּי מָנָא לֵית כָּאן בְּלוֹקֵט וְאוֹכֵל אֶלָּא בְּלוֹקֵט וְנוֹתֵן לוֹ. מִן הָדָא גִּינַּת װְרָדִין. אִית לָךְ מֵימַר גִּינַּת װְרָדִין בְּלוֹקֵט וְאוֹכֵל לֹא בְּלוֹקֵט וְנוֹתֵן לוֹ. אַף הָכָא בְּלוֹקֵט וְנוֹתֵן לוֹ דוּ אָמַר לֵיהּ אִין אַתְּ עֲלִיל אַתְּ מְקַלְקֵּל װְרָדֶיהָ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל הֲװָיָה דְּרִבִּי מָנָא כַּרְמָא אֲנִי מוֹכֵר לָךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ גְפָנִים הֲרֵי זֶה מָכוּר שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ אֶלָּא שְׁמוֹ. פַּרְדֵיסָא אֲנִי מוֹכֵר לָךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בּוֹ אִילָנוֹת הֲרֵי זֶה מָכוּר שֶׁלֹּא מָכַר לוֹ אֶלָּא שְׁמוֹ.תלמוד ירושלמי מעשרות פרק ב הלכה ג גפן שנטוע בנקע עמוק עשרה ורחב ד' נותנין לה עבודתה למטה פחות מכן נותנים לה עבודתה למעלה.חריץ שעובר בכרם עמוק עשרה ורוחב ארבעה ר' אלעזר אומר זורעין בתוכה שלשה זרעונין אחד מכאן וא' מכאן ואחד באמצע ר"א בן יעקב אומר נראין דברי ר"א בחריץ מבורץ.הנוטע ירק בכרם או המקיים הרי זה מקדש ארבעים וחמשה גפנים אימתי בזמן שנטועות על ארבע ארבע או על חמש חמש היו נטועות על שש שש או על שבע שבע הרי זה מקדש שש עשרה אמה לכל רוח [עגולות לא מרובעות] ר"ש בן אלעזר אומר תוקע בארץ ומודד שש עשרה אמה לכל רוח עגולות לא מרובעות מפני שנראית כקרן טבלא ר"ש בן יהודה אומר משום ר"א בר שמעון הזורע וסיערתו הרוח לאחריו מותר מפני שהוא אונס סיערתו הרוח לפניו אסור.תוספתא כלאיים פרק ג תוס יב קודםהבא