רוכבי גמלים אסורין לאכול בתרומה תניא נמי הכי רוכבי גמלים כולם רשעים הספנים כולם צדיקים החמרים מהן רשעים מהן צדיקים איכא דאמרי הא דמכף הא דלא מכף ואיכא דאמרי הא דמטרטין הא דלא מטרטין ריב"ל לייט אמאן דגני אפרקיד איני והאמר רב יוסף פרקדן לא יקרא קרית שמע קרית שמע הוא דלא יקרא הא מגנא שפיר דמי לענין מגנא כי מצלי שפיר דמי לענין ק"ש כי מצלי אסור והא ר' יוחנן מצלי וקרי ק"ש שאני רבי יוחנן דבעל בשר הוה מתני׳ דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים אחד לו ואחד לה והצנועות מתקנות שלישי לתקן את הבית נמצא על שלו טמאין וחייבין קרבן נמצא על שלה אותיום טמאין וחייבין בקרבן נמצא על שלה לאחר זמן טמאין מספק ופטורים מן הקרבן איזהו אחר זמן כדי שתרד מן המטה ותדיח פניה ואח"כ מטמאה מעת לעת ואינה מטמאה את בועלה ר"ע אומר אף מטמאה את בועלה מודים חכמים לרבי עקיבא ברואה כתם שמטמאה את בועלה גמ׳ וניחוש דלמא דם מאכולת הוא אמר רבי זירא אותו מקום בדוק הוא אצל מאכולת ואיכא דאמרי דחוק הוא אצל מאכולת מאי בינייהו איכא בינייהו דאשתכח מאכולת רצופה להך לישנא דאמר בדוק הוא הא מעלמא אתאי להך לישנא דאמר דחוק הוא אימא שמש רצפה אתמר בדקה בעד הבדוק לה וטחתו בירכה ולמחר מצאה עליה דם אמר רב טמאה נדה א"ל רב שימי בר חייא והא חוששת אמרת לן איתמר נמי אמר שמואל טמאה נדה וכן מורין בי מדרשא טמאה נדה אתמר בדקה בעד שאינו בדוק לה והניחתו בקופסא ולמחר מצאה עליו דם א"ר יוסף כל ימיו של ר' חייא טימא ולעת זקנתו טיהר איבעיא להו היכי קאמר כל ימיו טימא משום נדה ולעת זקנתו טיהר משום נדה וטימא משום כתם או דלמא כל ימיו טימא משום כתם ולעת זקנתו טיהר מולא כלום תא שמע דתניא בדקה בעד שאינו בדוק לה והניחתו בקופסא ולמחר מצאה עליו דם רבי אומר טמאה משום נדה ורבי חייא אמר טמאה משום כתם מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה רִבִּי שִׁמָעוֹן בֶּן לָקִישׁ עָאַל לָבוֹצְרָה וַהֲוָה תַמָּן חַד רַבְּהוֹן רַמַּייָא. חַס לֵיהּ דְּלָא הֲוָה רַמַּאי אֶלָּא שֶׁהָיָה מְרַמֶּה בְמִצְווֹת. וַהֲוָה חֲמִי כְּמַה דְצִיבּוּרָא פְסַק וְהוּא פְסִיק לְקָבְּלֵיהּ. נְטָלוֹ רִבִּי שִׁמָעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ. וְקָֽרָא עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה מַתָּ֣ן אָ֭דָם יַרְחִ֣יב ל֑וֹ וגו׳.הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה כול׳. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהָיָה זֶה לְהַחֲיוֹת וְזֶה לְהַחֲיוֹת זֶה לִכְסוּת וְזֶה לִכְסוּת. הֲרֵי שֶׁהָיָה זֶה לְהַחֲיוֹת וְזֶה לִכְסוּת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא דָּמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי אַנְטִיגֳנֹס. כְּסוּת אֵשֶׁת חָבֵר וְחַיֵּי עַם הָאָרֶץ. כְּסוּת אֵשֶׁת חָבֵר קוֹדֶמֶת לְחַיֵּי עַם הָאָרֶץ מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁלְּחָבֵר. לֹא מַר אֶלָּא כְּסוּת אֵשֶׁת חָבֵר כְּחַיֵּי חָבֵר. אֲבָל אִם הָיָה זֶה לְהַחֲיוֹת וְזֶה לִכְסוּת אוֹתוֹ שֶׁלְּהַחֲיוֹת קוֹדֵם.אֲבֵידָתוֹ וַאֲבֵידַת אָבִיו שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת. אֲבֵידָתוֹ וַאֲבֵידַת רַבּוֹ שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת. אֲבֵידַת אָבִיו וַאֲבֵידַת רַבּוֹ שֶׁלְּרַבּוֹ קוֹדֶמֶת. שֶׁאָבִיו הֵבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְרַבּוֹ שֶׁלִּימְּדוֹ חָכְמָה הֵבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְרַבּוֹ שְׁלִּימְּדוֹ מִשְׁנָה לֹא רַבּוֹ שְׁלִּימְּדוֹ מִקְרָא. אִם הָיָה אָבִיו שָׁקוּל כְּרַבּוֹ אָבִיו קוֹדֵם.תלמוד ירושלמי הוריות פרק ג הלכה ד ביצי חנוני שמוכר בהן לח ויבש הרי אלו טמאים דברי ר"מ ור' יהודה מטהר אמר ר"ש בן אלעזר לא שהיה שמעון בן אלעזר מטמא לח ויבש אלא שתינוק מטמאן במשקה שבצלוחית. כל הביצים בחזקת טהרה וביצת הבלן בחזקת טומאה <כיצד צדין דגים בחזקת טהרה בין שצדן בחרס ובית הבלן בחזקת טומאה>.כיצד צדין דגים בחזקת טהרה בין שצדן בחרס ובין שצדן בכפיפה ובין שצדן במצודה ניער את המצודה עליהם הרי אלו בחזקת טהרה ולעולם הן בחזקת טומאה עד שיתכוין לצוד בטהרה ואין ע"ה נאמן לומר לא נערתי את המצודה עליהן.דם השחין ובעביות ותמצית בשר ומי פירות והמלח שנמתחו מטמאין ולא מכשירין מי רגלי בהמה לא מכשירין א"ר יוסי בר יהודה קבלן בכלי הרי הן מכשירין א"ר יוסי אמר לי אינומים אחיו של יהושע הברסי השוחט את העורב להתלמד בו דמו מוכשר ור' אליעזר אומר כל דם השחיטה לעולם מוכשר דם המת מטמא בכל שהוא דברי ר"מ ור' יוסי אומר ברביעית אמר רבי נראין דברי ר"מ בטומאה קלה לטמא אחד ולפסול אחד ודברי ר' יוסי בטומאה חמורה לטמא שנים ולפסול אחד.תוספתא מכשירין פרק ג תוס ט קודםהבא