נזיר דף נ-א דפי תלמוד בבלי

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: יֹאמְרוּ מֵאִיר שָׁכַב, יְהוּדָה כָּעַס, יוֹסֵי שָׁתַק — תּוֹרָה מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְמֵת שֶׁאֵין עָלָיו כְּזַיִת בָּשָׂר. וַעֲדַיִין יֹאמַר: עַל אֵבֶר מִמֶּנּוּ מְגַלֵּחַ, עַל כּוּלּוֹ לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! אֶלָּא, כִּדְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְנֵפֶל שֶׁלֹּא נִתְקַשְּׁרוּ אֵבָרָיו בְּגִידִין. הָכָא נָמֵי: בְּנֵפֶל שֶׁלֹּא נִתְקַשְּׁרוּ אֵבָרָיו בְּגִידִין. רָבָא אָמַר: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְרוֹב בִּנְיָינוֹ וּלְרוֹב מִנְיָינוֹ, שֶׁאֵין בָּהֶן רוֹבַע עֲצָמוֹת. עַל כְּזַיִת מֵת וְעַל כְּזַיִת נֶצֶל. וְאֵיזֶהוּ נֶצֶל — בְּשַׂר הַמֵּת שֶׁקָּרַשׁ, וּמוֹהַל שֶׁהִרְתִּיחַ. הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵּימָא דְּלָא יָדְעִינַן דְּדִידֵיהּ הוּא, כִּי קָרַשׁ מַאי הָוֵי? אֶלָּא דְּיָדְעִינַן דְּדִידֵיהּ הוּא, אַף עַל גַּב דְּלֹא קָרַשׁ! אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: בִּסְתָם. אִי קָרַשׁ — מוֹהֵל הוּא, לֹא קָרַשׁ — דִּלְמָא כִּיחוֹ וְנִיעוֹ הוּא. בְּעָא מִינֵּיהּ אַבָּיֵי מֵרַבָּה: יֵשׁ נֶצֶל לִבְהֵמָה אוֹ אֵין נֶצֶל לִבְהֵמָה? מִי אָמְרִינַן גְּמִירִי נֶצֶל דְּאָתֵי מֵאָדָם, אֲבָל דְּאָתֵי מִבְּהֵמָה — לָא. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר טוּמְאָה חֲמוּרָה עַד לְגֵר, וְטוּמְאָה קַלָּה עַד לְכֶלֶב — שַׁפִּיר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר טוּמְאָה חֲמוּרָה עַד לְכֶלֶב, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? תָּא שְׁמַע: הִמְחוּהוּ בָּאוּר — טָמֵא, בַּחַמָּה — טָהוֹר. וְאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ עַד לְכֶלֶב, אֲפִילּוּ בַּחַמָּה נָמֵי! אֵימַת מַמְחֵי לֵיהּ — בָּתַר דְּאַסְרַח בְּחַמָּה, כֵּיוָן דְּאַסְרַח — הָוֵה לֵיהּ עָפָר. תְּנַן: כׇּל הַנִּצּוֹק — טָהוֹר. חוּץ מִדְּבַשׁ הַזִּיפִים וְהַצַּפִּיחִית.