נזיר דף מט-ב דפי תלמוד בבלי

״עַל כׇּל״ — לְאַפּוֹקֵי רְחוֹקִים, ״מֵת״ — לְאַפּוֹקֵי קְרוֹבִים, ״נַפְשׁוֹת״ — לְאַפּוֹקֵי רְבִיעִית דָּם שֶׁיָּצָא מִשְּׁנֵי מֵתִים, שֶׁמְּטַמֵּא בְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עַל כׇּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא״. מַתְנִי׳ עַל אֵלּוּ טוּמְאוֹת הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ: עַל הַמֵּת, וְעַל כְּזַיִת מִן הַמֵּת, וְעַל כְּזַיִת נֶצֶל, וְעַל מְלֹא תַּרְווֹד רָקָב. עַל הַשִּׁדְרָה, וְעַל הַגּוּלְגּוֹלֶת, וְעַל אֵבֶר מִן הַמֵּת, וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עָלָיו בָּשָׂר כָּרָאוּי, וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת, וְעַל חֲצִי לוֹג דָּם. וְעַל מַגָּעָן וְעַל מַשָּׂאָן וְעַל אֲהִילָן. וְעַל עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה עַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ. עַל אֵלּוּ הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ, וּמַזֶּה בַּשְּׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְסוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִין, וְאֵינוֹ מַתְחִיל לִמְנוֹת אֶלָּא עַד שֶׁיִּטְהַר וּמֵבִיא אֶת קׇרְבְּנוֹתָיו. גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: אַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר אָמַר לָהֶן רַבִּי יְהוּדָה לְתַלְמִידָיו: אַל יִכָּנְסוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי מֵאִיר לְכָאן, מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִין הֵן, וְלֹא לִלְמוֹד תּוֹרָה הֵן בָּאִין, אֶלָּא לְקַפְּחֵנִי בַּהֲלָכוֹת הֵן בָּאִין. דָּחַק סוֹמְכוֹס וְנִכְנַס. אָמַר לָהֶם, כָּךְ שָׁנָה לִי רַבִּי מֵאִיר: עַל אֵלּוּ טוּמְאוֹת הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ: עַל הַמֵּת, וְעַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת. כָּעַס רַבִּי יְהוּדָה וְאָמַר לָהֶן, לֹא כָּךְ אָמַרְתִּי לָכֶם: אַל יִכָּנְסוּ תַּלְמִידֵי רַבִּי מֵאִיר לְכָאן, מִפְּנֵי שֶׁקַּנְתְּרָנִין הֵן? עַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת מְגַלֵּחַ — עַל הַמֵּת לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?!