וּלְרַבִּי עֲקִיבָא, מִכְּדֵי לָא שְׁנָא כֹּהֵן גָּדוֹל לְחוֹדֵיהּ וְלָא שְׁנָא כֹּהֵן גָּדוֹל וְהוּא נָזִיר, נָפְקָא מִ״לְּאָחִיו״, ״לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ״ לְמָה לִי? צְרִיכִי: דְּאִי כְּתַב ״אָבִיו״, הֲוָה אָמֵינָא: הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא מִיטַּמֵּא לֵיהּ — מִשּׁוּם דַּחֲזָקָה בְּעָלְמָא הוּא. אֲבָל אִמּוֹ דְּיָדְעִין דִּילֵידְתֵּיהּ — לִיטַמֵּא לַהּ. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״אִמּוֹ״, הֲוָה אָמֵינָא: אִמּוֹ לָא לִיטַמֵּא לַהּ, דְּלָאו אָזֵיל זַרְעַהּ בָּתְרַהּ. אֲבָל אָבִיו, כֵּיוָן דְּאָמַר מָר ״לְמִשְׁפְּחוֹתָם לְבֵית אֲבוֹתָם״, אֵימָא לִיטַמֵּא לֵיהּ — קָא מַשְׁמַע לַן. ״וְעַל כׇּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא״, לְמָה לִי?
הָעֹמֶר הָיָה מַתִּיר בַּמְּדִינָה, וּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם בַּמִּקְדָּשׁ. אֵין מְבִיאִין מְנָחוֹת וּבִכּוּרִים וּמִנְחַת בְּהֵמָה קֹדֶם לָעֹמֶר. וְאִם הֵבִיא, פָּסוּל. קֹדֶם לִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם, לֹא יָבִיא. וְאִם הֵבִיא, כָּשֵׁר:
הַחִטִּים וְהַשְּׂעֹרִים וְהַכֻּסְּמִין וְשִׁבֹּלֶת שׁוּעָל וְהַשִּׁיפוֹן חַיָּבִין בַּחַלָּה, וּמִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וַאֲסוּרִים בֶּחָדָשׁ מִלִּפְנֵי הַפֶּסַח, וּמִלִּקְצֹר מִלִּפְנֵי הָעֹמֶר. וְאִם הִשְׁרִישׁוּ קֹדֶם לָעֹמֶר, הָעֹמֶר מַתִּירָן. וְאִם לָאו, אֲסוּרִים עַד שֶׁיָּבֹא עֹמֶר הַבָּא:
קוֹצְרִים בֵּית הַשְּׁלָחִים שֶׁבָּעֲמָקִים, אֲבָל לֹא גוֹדְשִׁין. אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ קוֹצְרִין בִּרְצוֹן חֲכָמִים, וְגוֹדְשִׁין שֶׁלֹּא בִרְצוֹן חֲכָמִים, וְלֹא מִחוּ בְיָדָם חֲכָמִים. קוֹצֵר לַשַּׁחַת, וּמַאֲכִיל לַבְּהֵמָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁהִתְחִיל עַד שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אַף יִקְצֹר וְיַאֲכִיל אַף מִשֶּׁהֵבִיאָה שְׁלִישׁ:
משנה מנחות פרק י משנה ט
וְשׁ֥וֹר וָשֶׂ֖ה שָׂר֣וּעַ וְקָל֑וּט נְדָבָה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֹת֔וֹ וּלְנֵ֖דֶר לֹ֥א יֵרָצֶֽה׃וּמָע֤וּךְ וְכָתוּת֙ וְנָת֣וּק וְכָר֔וּת לֹ֥א תַקְרִ֖יבוּ לַֽיהֹוָ֑ה וּֽבְאַרְצְכֶ֖ם לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ׃וּמִיַּ֣ד בֶּן־נֵכָ֗ר לֹ֥א תַקְרִ֛יבוּ אֶת־לֶ֥חֶם אֱלֹהֵיכֶ֖ם מִכׇּל־אֵ֑לֶּה כִּ֣י מׇשְׁחָתָ֤ם בָּהֶם֙ מ֣וּם בָּ֔ם לֹ֥א יֵרָצ֖וּ לָכֶֽם׃ {ס} מקרא ויקרא פרק כב פסוק כו