דְּלֵית לֵיהּ צֵירוּף, ״מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה״, מַאי דָּרֵישׁ בֵּיהּ? אָמַר לָךְ: הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ: לְעוֹלָם אֵינוֹ נָזִיר עַד שֶׁיַּזִּיר מִכּוּלָּן. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כׇּל רְבִיעִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אֵין הֶיתֵּר מִצְטָרֵף לְאִיסּוּר, חוּץ מֵרְבִיעִית שֶׁבַּנָּזִיר, שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה ״מִשְׁרַת״. מַאי אִיכָּא בֵּין רַבִּי יוֹחָנָן לְרַבִּי אֶלְעָזָר? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ, דְּרַבִּי יוֹחָנָן מֵרַבִּי אֲפִילּוּ אוֹכָלִין, וְרַבִּי אֶלְעָזָר, מַשְׁקִין — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: עֶשֶׂר רְבִיעִיּוֹת הֵן, וְנָקֵיט רַב כָּהֲנָא בִּידֵיהּ חֲמֵשׁ סוּמָּקָתָא וַחֲמֵשׁ חִיוּוֹרָתָא. חֲמֵשׁ סוּמָּקָתָא: ״נָזִיר וְעוֹשֵׂה פֶסַח שֶׁהוֹרוּ בַּמִּקְדָּשׁ וָמֵתוּ״. ״נָזִיר״ — רְבִיעִית יַיִן לְנָזִיר. ״עוֹשֵׂה פֶסַח״ — דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אַרְבַּע כּוֹסוֹת הַלָּלוּ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא בָּהֶן כְּדֵי רְבִיעִית. ״שֶׁהוֹרוּ״ — שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן אַל יוֹרֶה. ״בַּמִּקְדָּשׁ״ — שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ חַיָּיב מִיתָה. ״וּמֵתוּ״ — דְּתַנְיָא: מִנַּיִן לִרְבִיעִית דָּם שֶׁיּוֹצְאָה מִשְּׁנֵי מֵתִים שֶׁהִיא מְטַמְּאָה בְּאֹהֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעַל כׇּל נַפְשׁוֹת מֵת לֹא יָבֹא״. וַחֲמֵשׁ חִיוּוֹרָתָא: ״חַלַּת נָזִיר וּמְצוֹרָע שֶׁנִּפְסְלוּ בְּשַׁבָּת״. ״חַלַּת״ — רְבִיעִית שֶׁמֶן לְחַלָּה. ״נָזִיר״ — רְבִיעִית שֶׁמֶן לְנָזִיר. מְצוֹרָע — רְבִיעִית מַיִם לִמְצוֹרָע. ״שֶׁנִּפְסְלוּ״ — דִּתְנַן: וּשְׁאָר כׇּל הַמַּשְׁקִין טְמֵאִין פּוֹסְלִין אֶת הַגְּוִיָּיה בִּרְבִיעִית. ״בְּשַׁבָּת״ — דִּתְנַן: וּשְׁאָר כׇּל הַמַּשְׁקִין — בִּרְבִיעִית, וּשְׁאָר כׇּל הַשּׁוֹפְכִים — בִּרְבִיעִית. וְתוּ לֵיכָּא? וְהָאִיכָּא: מֵרְבִיעִית נוֹטְלִין לַיָּדַיִם לְאֶחָד וַאֲפִילּוּ לִשְׁנַיִם. בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי. וְהָא אִיכָּא: הָיָה מֵבִיא פְּיָילֵי שֶׁל חֶרֶס וְנוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֲצִי לוֹג מַיִם מִן הַכִּיּוֹר, וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רְבִיעִית. בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי. וְהָאִיכָּא: כַּמָּה מַיִם נוֹתֵן לְתוֹכָהּ — כׇּל שֶׁהוּא, רַבִּי זַכַּאי אוֹמֵר: רְבִיעִית! בִּפְלוּגְתָּא לָא קָא מַיְירֵי. וְהָאִיכָּא מִקְוֶה! בַּר מֵהַהִיא, דְּבַטְּלוּהָ רַבָּנַן.
וְהָיָ֗ה אִם־תִּשְׁמַע֮ אֶת־כׇּל־אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּ֒ךָ֒ וְהָלַכְתָּ֣ בִדְרָכַ֗י וְעָשִׂ֨יתָ הַיָּשָׁ֤ר בְּעֵינַי֙ לִשְׁמ֤וֹר חֻקּוֹתַי֙ וּמִצְוֺתַ֔י כַּאֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה דָּוִ֣ד עַבְדִּ֑י וְהָיִ֣יתִי עִמָּ֗ךְ וּבָנִ֨יתִֽי לְךָ֤ בַיִת־נֶֽאֱמָן֙ כַּאֲשֶׁ֣ר בָּנִ֣יתִי לְדָוִ֔ד וְנָתַתִּ֥י לְךָ֖ אֶת־יִשְׂרָאֵֽל׃וַֽאעַנֶּ֛ה אֶת־זֶ֥רַע דָּוִ֖ד לְמַ֣עַן זֹ֑את אַ֖ךְ לֹ֥א כׇל־הַיָּמִֽים׃ {ס} וַיְבַקֵּ֥שׁ שְׁלֹמֹ֖ה לְהָמִ֣ית אֶת־יָרׇבְעָ֑ם וַיָּ֣קׇם יָרׇבְעָ֗ם וַיִּבְרַ֤ח מִצְרַ֙יִם֙ אֶל־שִׁישַׁ֣ק מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֔יִם וַיְהִ֥י בְמִצְרַ֖יִם עַד־מ֥וֹת שְׁלֹמֹֽה׃ {ס} מקרא מלכים א פרק יא פסוק מא
שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, אֶת שֶׁדַּרְכּוֹ לִמָּנוֹת, מְקַדֵּשׁ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ אֶלָּא שִׁשָּׁה דְבָרִים בִּלְבָד. וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, שִׁבְעָה. וְאֵלּוּ הֵם, אֱגוֹזֵי פֶרֶךְ, רִמּוֹנֵי בָדָן, וְחָבִיּוֹת סְתוּמוֹת, וְחֻלְפוֹת תְּרָדִין, וְקֻלְסֵי כְרוּב, וּדְלַעַת יְוָנִית. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אַף כִּכָּרוֹת שֶׁל בַּעַל הַבָּיִת. הָרָאוּי לְעָרְלָה, עָרְלָה. לְכִלְאֵי הַכֶּרֶם, כִּלְאֵי הַכָּרֶם: כֵּיצַד. נִתְפַּצְּעוּ הָאֱגוֹזִים, נִתְפָּרְדוּ הָרִמּוֹנִים, נִתְפַּתְּחוּ הֶחָבִיּוֹת, נִתְחַתְּכוּ הַדְּלוּעִים, נִתְפָּרְסוּ הַכִּכָּרוֹת, יַעֲלוּ בְּאֶחָד וּמָאתָיִם: סְפֵק עָרְלָה, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָסוּר, וּבְסוּרְיָא מֻתָּר, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ יוֹרֵד וְלוֹקֵחַ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִרְאֶנּוּ לוֹקֵט. כֶּרֶם נָטוּעַ יָרָק, וְיָרָק נִמְכָּר חוּצָה לוֹ, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָסוּר, וּבְסוּרְיָא מֻתָּר, וּבְחוּצָה לָאָרֶץ יוֹרֵד וְלוֹקֵט, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִלְקֹט בַּיָּד. הֶחָדָשׁ, אָסוּר מִן הַתּוֹרָה בְּכָל מָקוֹם. וְהָעָרְלָה, הֲלָכָה. וְהַכִּלְאַיִם, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: משנה עורלה פרק ג משנה י