מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה אוֹמֶרֶת: עַד שֶׁיִּשְׁתֶּה רְבִיעִית יַיִן. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: אֲפִילּוּ שָׁרָה פִּיתּוֹ בְּיַיִן וְיֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְצָרֵף כְּזַיִת — חַיָּיב, וְחַיָּיב עַל הַיַּיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְעַל הָעֲנָבִים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַל הַחַרְצַנִּים בִּפְנֵי עַצְמָן, וְעַל הַזַּגִּים בִּפְנֵי עַצְמָן. רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אֵין חַיָּיב עַד שֶׁיֹּאכַל שְׁנֵי חַרְצַנִּים וְזָג. אֵלּוּ הֵן חַרְצַנִּים וְאֵלּוּ הֵן זַגִּים? הַחַרְצַנִּים — אֵלּוּ הַחִיצוֹנִים, הַזַּגִּים — אֵלּוּ הַפְּנִימִים, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, שֶׁלֹּא תִּטְעֶה: כְּזוֹג שֶׁל בְּהֵמָה; הַחִיצוֹן זוֹג, וְהַפְּנִימִי עִינְבָּל. גְּמָ׳ שְׁלֹשָׁה מִינִין אֲסוּרִין בַּנָּזִיר: הַטּוּמְאָה כּוּ׳. הַיּוֹצֵא מִן הַגֶּפֶן — אִין. גֶּפֶן עַצְמוֹ — לָא. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר. דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עָלִין וְלוּלָבִין בַּמַּשְׁמָע. אִיכָּא דְּאָמְרִי לַהּ אַסֵּיפָא: אֵינוֹ חַיָּיב אֶלָּא עַד שֶׁיֹּאכַל מִן הָעֲנָבִים כְּזַיִת. מִן הָעֲנָבִים — אִין, מֵהַגֶּפֶן עַצְמוֹ — לָא. מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי אֶלְעָזָר, דְּתַנְיָא, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ עָלִין וְלוּלָבִין בַּמַּשְׁמָע. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי אֶלְעָזָר דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי, רַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי. רַבִּי אֶלְעָזָר דָּרֵישׁ רִבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי: ״מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר״ — מִיעֵט, ״מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן״ — רִיבָּה. מִיעֵט וְרִיבָּה, רִיבָּה הַכֹּל. מַאי רִיבָּה — רִיבָּה כֹּל מִילֵּי. מַאי מִיעֵט — מִיעֵט שְׁבִישָׁתָא. וְרַבָּנַן דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי: ״מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר״ — פָּרַט, ״מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן״ — כָּלַל, ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״ — חָזַר וּפָרַט. פְּרָט וּכְלָל וּפְרָט, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי — אַף כֹּל פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי. אִי: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי גָּמוּר — אַף כֹּל פְּרִי גָּמוּר. אָמַרְתָּ: אִם כֵּן מָה הִנִּיחַ לְךָ הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ? עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים — הָא כְּתִיבִי? יַיִן וָחוֹמֶץ — הָא כְּתִיבִי? הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן. וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״? לוֹמַר לָךְ: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא פְּרָט וּכְלָל — אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְמׇשְׁכוֹ וּלְדוּנוֹ כְּעֵין הַפְּרָט. אֶלָּא נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב, כְּדֶרֶךְ שֶׁפָּרַט לְךָ בַּנָּזִיר. אָמַר מָר: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי — אַף כֹּל פְּרִי וּפְסוֹלֶת פְּרִי. ״פְּרִי״ — עִינְבֵי, ״פְּסוֹלֶת פְּרִי״ מַאי הִיא — חוֹמֶץ. ״אַף כֹּל פְּרִי״ מַאי הִיא — גּוּהַרְקֵי. ״אַף כֹּל״ דִּפְסוֹלֶת פְּרִי, מַאי הִיא? אָמַר רַב כָּהֲנָא: לְאֵיתוֹיֵי עִינְבֵי דִּכְרִין. ״וְעַד זָג״, אָמַר רָבִינָא: לְאֵיתוֹיֵי דְּבֵין הַבֵּינַיִם. אָמַר מָר: [אִי] מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ פְּרִי גָּמוּר — אַף כֹּל פְּרִי גָּמוּר. אָמַרְתָּ: אִם כֵּן מָה הִנִּיחַ הַכָּתוּב בְּמַשְׁמָעוֹ שֶׁלֹּא אֲמָרוֹ? עֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים — הָא כְּתִיבִי, יַיִן וָחוֹמֶץ — הָא כְּתִיבִי, הָא אֵין עָלֶיךָ לָדוּן כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶלָּא כְּלָשׁוֹן רִאשׁוֹן. וּמֵאַחַר שֶׁסּוֹפֵינוּ לְרַבּוֹת כׇּל דָּבָר, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר ״מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג״? לוֹמַר לָךְ: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא פְּרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְמוֹשְׁכוֹ וּלְדוּנוֹ כְּעֵין הַפְּרָט, אֶלָּא נַעֲשֶׂה כְּלָל מוּסָף עַל הַפְּרָט, עַד שֶׁיִּפְרוֹט לְךָ הַכָּתוּב
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה: הַנַּח לְכֹהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁטּוּמְאָה הוּתְּרָה לוֹ בְּצִיבּוּר. מִכְּלָל דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר טוּמְאָה דְּחוּיָה הִיא בְּצִיבּוּר.אָמַר אַבָּיֵי: בְּנִשְׁבַּר הַצִּיץ דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּלָא מְרַצֶּה. כִּי פְּלִיגִי דִּתְלֵי בְּסִיכְּתָא, רַבִּי יְהוּדָה סָבַר: ״עַל מֵצַח ... וְנָשָׂא״,וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר ״תָּמִיד לְרָצוֹן לִפְנֵי ה׳״. מַאי ״תָּמִיד״? אִילֵּימָא: תָּמִיד עַל מִצְחוֹ, מִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ?! מִי לָא בָּעֵי מֵיעַל לְבֵית הַכִּסֵּא, וּמִי לָא בָּעֵי מֵינַם?! אֶלָּא: תָּמִיד מְרַצֶּה הוּא.תלמוד בבלי יומא דף ז עמוד ב
אֵין כּוֹתְבִין פְּרוֹזְבּוּל אֶלָּא עַל הַקַּרְקַע. אִם אֵין לוֹ, מְזַכֶּה הוּא בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ כָּל שֶׁהוּא. הָיְתָה לוֹ שָׂדֶה מְמֻשְׁכֶּנֶת בָּעִיר, כּוֹתְבִין עָלֶיהָ פְּרוֹזְבּוּל. רַבִּי חֻצְפִּית אוֹמֵר, כּוֹתְבִין לָאִישׁ עַל נִכְסֵי אִשְׁתּוֹ, וְלַיְתוֹמִים עַל נִכְסֵי אַפּוֹטְרוֹפִּין:
כַּוֶּרֶת דְּבוֹרִים, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, הֲרֵי הִיא כְקַרְקַע, וְכוֹתְבִין עָלֶיהָ פְּרוֹזְבּוּל, וְאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִּמְקוֹמָהּ, וְהָרוֹדֶה מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת חַיָּב. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֵינָהּ כְּקַרְקַע, וְאֵין כּוֹתְבִין עָלֶיהָ פְּרוֹזְבּוּל, וּמְקַבֶּלֶת טֻמְאָה בִּמְקוֹמָהּ, וְהָרוֹדֶה מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת, פָּטוּר:
הַמַּחֲזִיר חוֹב בַּשְּׁבִיעִית, יֹאמַר לוֹ מְשַׁמֵּט אָנִי. אָמַר לוֹ אַף עַל פִּי כֵן, יְקַבֵּל מִמֶּנּוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טו) וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה. כַּיּוֹצֵא בוֹ, רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָט וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְכַבְּדוֹ, יֹאמַר לָהֶם, רוֹצֵחַ אָנִי. אָמְרוּ לוֹ, אַף עַל פִּי כֵן, יְקַבֵּל מֵהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (שם יט) וְזֶה דְּבַר הָרוֹצֵחַ:
משנה שביעית פרק י משנה ט