וְאֶחָד בָּא כְּנֶגְדָּן, וְאָמַר אֶחָד: ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁזֶּה פְּלוֹנִי״, וְאֶחָד אָמַר: ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֵין זֶה פְּלוֹנִי״, ״הֲרֵינִי נָזִיר שֶׁאֶחָד מִכֶּם נָזִיר״, ״שֶׁאֵין אֶחָד מִכֶּם נָזִיר״, ״שֶׁשְּׁנֵיכֶם נְזִירִים״, ״שֶׁכּוּלְּכֶם נְזִירִים״ — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כּוּלָּם נְזִירִים. וְהָא הָכָא הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הוּא, וְקָתָנֵי: כּוּלָּם נְזִירִים! אָמְרִי: סָבְרִי בֵּית שַׁמַּאי הֶקְדֵּשׁ בְּטָעוּת הָוֵי הֶקְדֵּשׁ, הָכָא לָא. אַבָּיֵי אָמַר: לָא קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ דְּקָאֵים בְּצַפְרָא, אֶלָּא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן, דְּקָאֵים בְּטִיהֲרָא, וְאָמַר: שׁוֹר שָׁחוֹר שֶׁיָּצָא מִבֵּיתִי רִאשׁוֹן לֶיהֱוֵי הֶקְדֵּשׁ. וַאֲמַרוּ לֵיהּ: לָבָן נְפַק. וַאֲמַר לְהוֹן: אִי הֲוָה יָדַעְנָא דְּלָבָן נְפַק לָא אֲמַרִי שָׁחוֹר. וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ דְּקָאֵים בְּטִיהֲרָא עָסֵיק? וְהָקָתָנֵי: ״דִּינָר שֶׁל זָהָב שֶׁיַּעֲלֶה״! תְּנִי ״שֶׁעָלָה״. ״חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁתַּעֲלֶה״! תְּנִי ״שֶׁעָלְתָה״. אָמַר רַב חִסְדָּא: אוּכָּמָא בְּחִיוָּרָא — לַקְיָא, חִיוָּרָא בְּאוּכָּמָא — לַקְיָא. תְּנַן: ״שָׁחוֹר שֶׁיֵּצֵא מִבֵּיתִי רִאשׁוֹן הֶקְדֵּשׁ״. קָא סָלְקָא דַּעְתִּין: כִּי מַקְדִּישׁ — בְּעַיִן רָעָה מַקְדִּישׁ, וְאָמְרִי בֵּית שַׁמַּאי הָוֵי הֶקְדֵּשׁ! וְאֶלָּא מַאי, בְּעַיִן יָפָה מַקְדִּישׁ? ״דִּינָר שֶׁל זָהָב שֶׁיַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹן״ וְעָלָה כֶּסֶף, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ. וְאֶלָּא מַאי — בְּעַיִן רָעָה מַקְדִּישׁ? חָבִית שֶׁל יַיִן שֶׁתַּעֲלֶה בְּיָדִי רִאשׁוֹן, וְעָלָה שֶׁל שֶׁמֶן, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: הֶקְדֵּשׁ. וְהָא שֶׁמֶן עָדִיף מִיַּיִן! אִי מִשּׁוּם הָא לָא קַשְׁיָא: בְּגָלִילָא שָׁנוּ, דְּחַמְרָא עָדִיף מִמִּשְׁחָא. רֵישָׁא קַשְׁיָא לְרַב חִסְדָּא! אָמַר לְךָ רַב חִסְדָּא: כִּי אֲמַרִי — בְּתוֹרָא דְקַרְמְנָאֵי. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: אוּכָּמָא — לְמַשְׁכֵּיהּ, סוּמָּקָא — לְבִשְׂרֵיהּ, חִיוָּרָא — לְרִדְיָא. וְהָאָמַר רַב חִסְדָּא: אוּכָּמָא בְּחִיוָּרָא לַקְיָא! כִּי אֲמַרִי, בְּתוֹרָא דְקַרְמוֹנָאֵי. מַתְנִי׳ מִי שֶׁנָּדַר בְּנָזִיר, וְנִשְׁאַל לְחָכָם וַאֲסָרוֹ — מוֹנֶה מִשָּׁעָה שֶׁנָּדַר. נִשְׁאַל לְחָכָם וְהִתִּירוֹ, הָיְתָה לוֹ בְּהֵמָה מוּפְרֶשֶׁת — תֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר. אָמְרוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: אִי אַתֶּם מוֹדִים בָּזֶה שֶׁהוּא הֶקְדֵּשׁ טָעוּת שֶׁתֵּצֵא וְתִרְעֶה בָּעֵדֶר?! אָמַר לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: אִי אַתֶּם מוֹדִים בְּמִי שֶׁטָּעָה וְקָרָא לַתְּשִׁיעִי ״עֲשִׂירִי״, וְלָעֲשִׂירִי ״תְּשִׁיעִי״, וְלָאַחַד עָשָׂר ״עֲשִׂירִי״, שֶׁהוּא מְקוּדָּשׁ? אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל: לֹא הַשֵּׁבֶט קִידְּשׁוֹ. וּמָה אִילּוּ טָעָה וְהִנִּיחַ אֶת הַשֵּׁבֶט עַל שְׁמִינִי וְעַל שְׁנֵים עָשָׂר, שֶׁמָּא עָשָׂה כְּלוּם? אֶלָּא, כָּתוּב שֶׁקִּידֵּשׁ הָעֲשִׂירִי — הוּא קִידֵּשׁ הַתְּשִׁיעִי
וְכׇל־מַעֲשֵׂ֤ה תׇקְפּוֹ֙ וּגְב֣וּרָת֔וֹ וּפָרָשַׁת֙ גְּדֻלַּ֣ת מׇרְדֳּכַ֔י אֲשֶׁ֥ר גִּדְּל֖וֹ הַמֶּ֑לֶךְ הֲלוֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֙פֶר֙ דִּבְרֵ֣י הַיָּמִ֔ים לְמַלְכֵ֖י מָדַ֥י וּפָרָֽס׃מקרא אסתר פרק י פסוק ג
אֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁלֹשָה גִּזְבָּרִין וּמִשִּׁבְעָה אֲמַרְכָּלִין, וְאֵין עוֹשִׂין שְׂרָרָה עַל הַצִּבּוּר בְּמָמוֹן פָּחוּת מִשְּׁנַיִם, חוּץ מִבֶּן אֲחִיָּה שֶׁעַל חוֹלֵי מֵעַיִם וְאֶלְעָזָר שֶׁעַל הַפָּרוֹכוֹת, שֶׁאוֹתָן קִבְּלוּ רוֹב הַצִּבּוּר עֲלֵיהֶן:
אַרְבָּעָה חוֹתָמוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, וְכָתוּב עֲלֵיהֶן, עֵגֶל, זָכָר, גְּדִי, חוֹטֵא. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, חֲמִשָּׁה הָיוּ, וַאֲרָמִית כָּתוּב עֲלֵיהֶן, עֵגֶל, זָכָר, גְּדִי, חוֹטֵא דַּל, וְחוֹטֵא עָשִׁיר. עֵגֶל מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי בָּקָר גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת. גְּדִי מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי צֹאן גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, זְכָרִים וּנְקֵבוֹת, חוּץ מִשֶּׁל אֵילִים. זָכָר מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי אֵילִים בִּלְבָד. חוֹטֵא מְשַׁמֵּשׁ עִם נִסְכֵּי שָׁלשׁ בְּהֵמוֹת שֶׁל מְצוֹרָעִין:
מִי שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ נְסָכִים הוֹלֵךְ לוֹ אֵצֶל יוֹחָנָן שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל הַחוֹתָמוֹת, נוֹתֵן לוֹ מָעוֹת וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ חוֹתָם. בָּא לוֹ אֵצֶל אֲחִיָּה שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל הַנְּסָכִים, וְנוֹתֵן לוֹ חוֹתָם וּמְקַבֵּל מִמֶּנּוּ נְסָכִים. וְלָעֶרֶב בָּאִין זֶה אֵצֶל זֶה, וַאֲחִיָּה מוֹצִיא אֶת הַחוֹתָמוֹת וּמְקַבֵּל כְּנֶגְדָּן מָעוֹת. וְאִם הוֹתִירוּ הוֹתִירוּ לַהֶקְדֵּשׁ. וְאִם פָּחָתוּ, הָיָה מְשַׁלֵּם יוֹחָנָן מִבֵּיתוֹ, שֶׁיַּד הֶקְדֵּשׁ עַל הָעֶלְיוֹנָה:
משנה שקלים פרק ה משנה ה