נזיר דף כו-ב דפי תלמוד בבלי

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרָבָא: ״אֵלּוּ לְחַטָּאתִי וְהַשְּׁאָר לִשְׁאָר נְזִירוּתִי״, דְּמֵי חַטָּאת — יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח, וְהַשְּׁאָר — יָבִיא חֶצְיוֹ לְעוֹלָה וְחֶצְיוֹ לִשְׁלָמִים. וּמוֹעֲלִין בְּכוּלָּן, וְאֵין מוֹעֲלִין בְּמִקְצָתָן. ״אֵלּוּ לְעוֹלָתִי וְהַשְּׁאָר לִשְׁאָר נְזִירוּתִי״, דְּמֵי עוֹלָה — יָבִיאוּ עוֹלָה, וּמוֹעֲלִין בָּהֶן. וְהַשְּׁאָר יִפְּלוּ לִנְדָבָה, וּמוֹעֲלִין בְּכוּלָּן, וְאֵין מוֹעֲלִין בְּמִקְצָתָן. אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַב: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מָעוֹת, אֲבָל בְּהֵמָה — הֲרֵי הִיא כִּמְפוֹרֶשֶׁת. אָמַר רַב נַחְמָן: הָא דְּאָמְרִי בְּהֵמָה הֲרֵי הִיא כִּמְפוֹרֶשֶׁת, לֹא שָׁנוּ אֶלָּא תְּמִימָה, אֲבָל בַּעֲלַת מוּם — הֲרֵי הִיא כִּסְתוּמָה. אֲבָל נְסָכָא — לָא. וְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אֲפִילּוּ נְסָכָא, אֲבָל סְוָאר שֶׁל קוֹרוֹת — לָא. אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי לְרַב פָּפָּא: מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן — דְּאָמְרִי: מָעוֹת, וְלֹא בְּהֵמָה וְלָא נְסָכָא, מָעוֹת וְלָא סְווֹרָא? אֶלָּא מֵעַתָּה: מָעוֹת וְלֹא עוֹפוֹת! וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, אֶלָּא הָא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא: אֵין הַקִּינִּין מִתְפָּרְשׁוֹת, אֶלָּא אִי בִּלְקִיחַת בְּעָלִים, אִי בַּעֲשִׂיַּית כֹּהֵן. אַמַּאי? הָא מָעוֹת גְּמִירִין לָהּ!