נזיר דף יז-ב דפי תלמוד בבלי

אֶלָּא: כְּגוֹן שֶׁנִּכְנַס בְּשִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל, וּבָא חֲבֵירוֹ וּפָרַע מֵעָלָיו מַעֲזִיבָה. כִּי גְּמִירִין שְׁהִיָּיה, בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אֲבָל אַבָּרַאי — לָא. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? תֵּיקוּ. בָּעֵי רַב אָשֵׁי: נָזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, טָעוּן גִּילּוּחַ, אוֹ לָא? כִּי בָּעֵי תִּגְלַחַת טָהוֹר שֶׁנִּטְמָא, דְּקָא מְטַמֵּא לִנְזִירוּתֵיהּ, אֲבָל טָמֵא שֶׁנָּזַר — לָא. אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁנָּזַר וְהוּא בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, אֲפִילּוּ הָיָה שָׁם שְׁלֹשִׁים יוֹם — אֵינוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן, וְאֵינוֹ מֵבִיא קׇרְבַּן טוּמְאָה. קׇרְבַּן טוּמְאָה הוּא דְּלָא מַיְיתֵי, אֲבָל גַּלּוֹחֵי בָּעֵי! ״מַה טַּעַם״ קָאָמַר: מַה טַּעַם אֵינוֹ מֵבִיא קׇרְבַּן טוּמְאָה — מִשּׁוּם דְּלָא בָּעֵי גַּלּוֹחֵי. תָּא שְׁמַע: אֵין בֵּין טָמֵא שֶׁנָּזַר לְנָזִיר טָהוֹר שֶׁנִּטְמָא, אֶלָּא טָמֵא שֶׁנָּזַר — שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן, וְנָזִיר טָהוֹר שֶׁנִּטְמָא — אֵין שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ עוֹלֶה לוֹ מִן הַמִּנְיָן. מַאי לָאו, הָא לְתִגְלַחַת זֶה וָזֶה שָׁוִין? לָא: הָא לְמַלְקוּת זֶה וָזֶה שָׁוִין. אֲבָל תִּגְלַחַת מַאי — זֶה מְגַלֵּחַ, וְזֶה אֵינוֹ מְגַלֵּחַ? לִיתְנְיֵיהּ! תְּנָא שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ וְכׇל מִילֵּי. תָּא שְׁמַע: אֵין לִי אֶלָּא יְמֵי טוּמְאָתוֹ שֶׁאֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן, יְמֵי חִלּוּטוֹ, מִנַּיִן? וְדִין הוּא: מָה יְמֵי טוּמְאָתוֹ מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קׇרְבָּן — אַף יְמֵי חִלּוּטוֹ מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קׇרְבָּן, וּמָה יְמֵי טוּמְאָתוֹ אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן — אַף יְמֵי חִלּוּטוֹ אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן. לֹא, אִם אָמַרְתָּ בִּימֵי טוּמְאָתוֹ, שֶׁכֵּן מְבַטֵּל בָּהֶן אֶת הַקּוֹדְמִין — לְפִיכָךְ אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן, תֹּאמַר בִּימֵי חִלּוּטוֹ, שֶׁאֵינוֹ מְבַטֵּל אֶת הַקּוֹדְמִין — לְפִיכָךְ עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן. אָמַרְתָּ: וּמָה נָזִיר בְּקֶבֶר שֶׁשְּׂעָרוֹ רָאוּי לְתִגְלַחַת — אֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן, יְמֵי חִלּוּטוֹ שֶׁאֵין רָאוּי לְתִגְלַחַת, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין עוֹלִין לוֹ מִן הַמִּנְיָן? מַאי לָאו, תִּגְלַחַת טוּמְאָה? לָא, תִּגְלַחַת טׇהֳרָה. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא,