״צֵא וְקַדֵּשׁ לִי אִשָּׁה״ סְתָם — אָסוּר בְּכׇל הַנָּשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם. חֲזָקָה שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ, וְכֵיוָן דְּלָא פָּרֵישׁ לֵיהּ, הָא לָא יָדַע הֵי נִיהוּ קַדֵּישׁ לֵיהּ. אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: קֵן סְתוּמָה שֶׁפָּרְחָה גּוֹזָל אֶחָד מֵהֶן לַאֲוִיר הָעוֹלָם, אוֹ שֶׁפָּרְחָה לְבֵין חַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת, אוֹ שֶׁמֵּת אֶחָד מֵהֶן — יִקַּח זוּג לַשֵּׁנִי. וְאִילּוּ קֵן מְפוֹרֶשֶׁת — אֵין לוֹ תַּקָּנָה. וְאִילּוּ שְׁאָר קִינִּין בְּעָלְמָא מִיתַּקְּנָן. וְאַמַּאי? לֵימָא כׇּל חֲדָא וַחֲדָא דִּלְמָא הַאי נִיהוּ! אֲמַר לֵיהּ: קָאָמֵינָא אֲנָא אִשָּׁה דְּלָא נָיְידָא, וְאָמְרַתְּ לִי אַתְּ אִיסּוּרָא דְּנָיֵיד? וְכִי תֵּימָא: הָכָא נָמֵי נָיֵיד, אֵימוֹר בְּשׁוּקָא אַשְׁכַּח וְקַדֵּישׁ, הָתָם הָדְרָא לְנִיחוּתָא, גַּבֵּי קֵן מִי הָדְרָא? אָמַר רָבָא: וּמוֹדֶה רַבִּי יוֹחָנָן בְּאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ לֹא בַּת, וְלֹא בַּת בַּת, וְלֹא בַּת בֵּן, וְלֹא אֵם, וְלֹא אֵם אֵם, וְלֹא אָחוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה לָהּ אָחוֹת וְנִתְגָּרְשָׁה לְאַחַר מִכָּאן, דְּהָהִיא שַׁרְיָא. מַאי טַעְמָא — דִּבְהָהִיא שַׁעְתָּא דְּקָא אָמַר לֵיהּ, הֲוָה נְסִיבָן לְגַבְרֵי. כִּי מְשַׁוֵּי שָׁלִיחַ — בְּמִילְּתָא דְּקָיְימָא קַמֵּיהּ. בְּמִילְּתָא דְּלָא קָיְימָא קַמֵּיהּ — לָא מְשַׁוֵּי שָׁלִיחַ. תְּנַן: ״הֲרֵינִי נָזִיר וְעָלַי לְגַלֵּחַ נָזִיר״, וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר: ״וַאֲנִי, וְעָלַי לְגַלֵּחַ נָזִיר״, אִם הָיוּ פִּקְחִין — מְגַלְּחִין זֶה אֶת זֶה, וְאִם לָאו — מְגַלְּחִין נְזִירִים אֲחֵרִים. בִּשְׁלָמָא בָּתְרָאָה — אִיכָּא קַדְמָאָה קַמֵּיהּ. אֶלָּא קַדְמָאָה — מִי אִיכָּא בָּתְרָאָה קַמֵּיהּ? מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה כיון דאיתחזק בבי דינא איבעיא קלתיה לא אמרינןאיתיביה רבא לרב נחמן סימפון שיש עליו עדים יתקיים בחותמיו אין עליו עדים ויצא מתחת ידי שליש או שיצא אחר חיתום שטרות כשר אלמא שליש מהימןתיובתא דרב נחמן (תיובתא)תלמוד בבלי סנהדרין דף לא עמוד ב כל אלו שאמרו מכבסין במועד מותר לכבס בתוך שלשים יום של אבל אע"פ שהתירו לו לכבס לא יוליך כליו לכובס אבל מכבס הוא בצנעה בתוך ביתו כשם שאסור לספר ולכבס כך אסור ליטול צפרנים דברי רבי יהודה ורבי יוסי מתיר וכן היה רבי יהודה אומר הבאין מחוף הים וממדינת הים אסורין [לכבס ולספר וחכמים מתירין אמר רבי נראין דברי רבי יהודה בזמן שלא נטל רשות ודברי חכמים בזמן שנטל.אין כותבין שטרי אריסות וקבלנות במועד רבי יהודה מתיר שמא יקדמנו אחר כותב אדם חשבונותיו במועד ומחשב אדם יציאותיו במועד ומקבלין קיבולת במועד למוצאי מועד ובלבד שלא [ימנה ולא] ימדוד [ולא ישקול] כדרך שעושה בחול.הקובר את מתו שני ימים קודם הרגל [מפסיק את כל הרגל ומונה חמשה] אחר הרגל [ורבים מתעסקין בו] ומלאכתו נעשית על ידי אחרים [עבדיו ושפחותיו עושין בצנעה אצל אחרים ג' ימים קודם לרגל מונה שבעה אחר הרגל ארבעה ראשונים רבים מתעסקין בו שלשה אחרונים אין רבים מתעסקין בו לפי שאין הרגל עולה לו שיתעסקו בו הרבים ומלאכתו נעשית ע"י אחרים עבדיו ושפחותיו עושין בצנעה אצל אחרים].תוספתא מועד קטן פרק ב תוס ה קודםהבא