״הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה״, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נָזִיר. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אַף כְּשֶׁאָמְרוּ בֵּית שַׁמַּאי, לֹא אָמְרוּ אֶלָּא בְּאוֹמֵר ״הֲרֵי הֵן עָלַי קׇרְבָּן״. גְּמָ׳ ״הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה״ — בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נָזִיר. וְאַמַּאי? ״מִכֹּל אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מִגֶּפֶן הַיַּיִן״ אָמַר רַחֲמָנָא! בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: אֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה. וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, דְּאָמַר: בִּגְמַר דְּבָרָיו אָדָם נִתְפָּס. וְהַאי נֶדֶר וּפִתְחוֹ עִמּוֹ הוּא. וּבֵית שַׁמַּאי נָמֵי, נֶדֶר וּפִתְחוֹ עִמּוֹ הוּא! אֶלָּא: בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי לַהּ כְּרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר: אֵין אָדָם מוֹצִיא דְּבָרָיו לְבַטָּלָה. וְכֵיוָן דְּאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״ — הֲוָה לֵיהּ נָזִיר, כִּי קָאָמַר ״מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵילָה״ — לְאִיתְּשׁוֹלֵי הוּא דְּקָאָתֵי. וּבֵית שַׁמַּאי לְטַעְמַיְיהוּ דְּאָמְרִי: אֵין שְׁאֵלָה בְּהֶקְדֵּשׁ. וְכֵיוָן דְּאֵין שְׁאֵלָה בְּהֶקְדֵּשׁ — אֵין שְׁאֵלָה בִּנְזִירוּת. וּבֵית הִלֵּל סָבְרִי כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דִּתְנַן: וְרַבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר, שֶׁלֹּא הִתְנַדֵּב כְּדֶרֶךְ הַמִּתְנַדְּבִים.
וְהָא מַעֲשִׂים בְּכׇל יוֹם, דְּהָהוּא גַּבְרָא דְּמַישְׁכֵּן לֵיהּ פַּרְדֵּיסָא לְחַבְרֵיהּ לַעֲשַׂר שְׁנִין, וְקַשׁ לַחֲמֵשׁ שְׁנִין, וַאֲתָא לְקַמַּיְיהוּ דְּרַבָּנַן וּכְתַבוּ לֵיהּ טִירְפָא!הָתָם נָמֵי, אִינְהוּ הוּא דְּאַפְסִידוּ אַנַּפְשַׁיְיהוּ, כֵּיוָן דַּהֲווֹ יָדְעִי דְּפַרְדֵּיסָא עָבֵיד דְּקִישׁ, לָא אִיבְּעִי לְהוּ לְמִיזְבַּן.וְהִלְכְתָא: אִישְׁתְּדוּף בְּנֵי חָרֵי — טָרְפָא מִמְּשַׁעְבְּדִי.תלמוד בבלי כתובות דף צה עמוד ב
וּבְנֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְנֵ֣י יְרוּשָׁלַ֔͏ִם מְכַרְתֶּ֖ם לִבְנֵ֣י הַיְּוָנִ֑ים לְמַ֥עַן הַרְחִיקָ֖ם מֵעַ֥ל גְּבוּלָֽם׃הִנְנִ֣י מְעִירָ֔ם מִ֨ן־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִׁבֹתִ֥י גְמֻֽלְכֶ֖ם בְּרֹאשְׁכֶֽם׃וּמָכַרְתִּ֞י אֶת־בְּנֵיכֶ֣ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיכֶ֗ם בְּיַד֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמְכָר֥וּם לִשְׁבָאיִ֖ם אֶל־גּ֣וֹי רָח֑וֹק כִּ֥י יְהֹוָ֖ה דִּבֵּֽר׃ {פ}
מקרא יואל פרק ד פסוק ט