נדרים דף עד-א דפי תלמוד בבלי

מַתְנִי׳ שׁוֹמֶרֶת יָבָם, בֵּין לְיָבָם אֶחָד, בֵּין לִשְׁנֵי יְבָמִין. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יָפֵר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: לְאֶחָד, אֲבָל לֹא לִשְׁנַיִם. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: לֹא לְאֶחָד וְלֹא לִשְׁנַיִם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מָה אִם אִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ — הֲרֵי הוּא מֵיפֵר נְדָרֶיהָ, אִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם — אֵינוֹ דִּין שֶׁיָּפֵר נְדָרֶיהָ? אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: לֹא, אִם אָמַרְתָּ בְּאִשָּׁה שֶׁקָּנָה הוּא לְעַצְמוֹ — שֶׁאֵין לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת, תֹּאמַר בְּאִשָּׁה שֶׁהִקְנוּ לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, שֶׁיֵּשׁ לַאֲחֵרִים בָּהּ רְשׁוּת?! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: עֲקִיבָא, דְּבָרֶיךָ בִּשְׁנֵי יְבָמִין, מָה אַתָּה מֵשִׁיב עַל יָבָם אֶחָד? אָמַר לוֹ: אֵין הַיְּבָמָה גְּמוּרָה לַיָּבָם כְּשֵׁם שֶׁהָאֲרוּסָה גְּמוּרָה לְאִישָׁהּ. גְּמָ׳ בִּשְׁלָמָא רַבִּי עֲקִיבָא סָבַר אֵין זִיקָה, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ סָבַר יֵשׁ זִיקָה. אֶלָּא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מַאי טַעְמֵיהּ? אִי יֵשׁ זִיקָה, אֵין בְּרֵירָה. אָמַר רַבִּי אַמֵּי: כְּגוֹן שֶׁעָשָׂה בָּהּ מַאֲמָר. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר לַהּ כְּבֵית שַׁמַּאי, דְּאָמְרִי: מַאֲמָר קוֹנֶה קִנְיָן גָּמוּר. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר לְךָ: הָנֵי מִילֵּי בְּחַד יָבָם, אֲבָל בִּשְׁנֵי יְבָמִין — לָא. מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּכִי אָתֵי אֲחוּהִי אָסַר עֲלֵיהּ בְּבִיאָה, אוֹ בְּגִיטָּא וּמֵפֵר? וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: אֵין זִיקָה. וּלְרַבִּי (אֱלִיעֶזֶר) [אֶלְעָזָר], דְּאָמַר: מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי אֵין קוֹנֶה אֶלָּא לִדְחוֹת בַּצָּרָה. מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁעָמַד בַּדִּין, וְאִיתְחַיֵּיב לָהּ מְזוֹנוֹת, וְכִדְרַב פִּנְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: דְּאָמַר כׇּל הַנּוֹדֶרֶת — עַל דַּעַת בַּעְלָהּ הִיא נוֹדֶרֶת.