שָׁמַע אָבִיהָ וְהֵפֵר לָהּ, וְלֹא הִסְפִּיק הַבַּעַל לִשְׁמוֹעַ עַד שֶׁמֵּת — חוֹזֵר הָאָב וּמֵפֵר חֶלְקוֹ שֶׁל בַּעַל. אָמַר רַבִּי נָתָן: הֵן הֵן דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין יָכוֹל לְהָפֵר. שְׁמַע מִינַּהּ: לְבֵית שַׁמַּאי מִיגָּז גָּיֵיז, לְבֵית הִלֵּל מִקְלָשׁ קָלֵישׁ. שְׁמַע מִינַּהּ. בָּעֵי רָבָא: יֵשׁ שְׁאֵלָה בְּהָקֵם, אוֹ אֵין שְׁאֵלָה בְּהָקֵם? אִם תִּמְצָא לוֹמַר יֵשׁ שְׁאֵלָה בְּהָקֵם: יֵשׁ שְׁאֵלָה בְּהָפֵר, אוֹ אֵין שְׁאֵלָה בְּהָפֵר? תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נִשְׁאָלִין עַל הֶהָקֵם, וְאֵין נִשְׁאָלִין עַל הֶהָפֵר. בָּעֵי רַבָּה: ״קַיָּים לִיכִי, קַיָּים לִיכִי״, וְנִשְׁאַל עַל הֲקָמָה רִאשׁוֹנָה, מַהוּ? תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רָבָא: אִם נִשְׁאַל עַל הָרִאשׁוֹנָה — שְׁנִיָּה חָלָה עָלָיו. בָּעֵי רַבָּה: ״קַיָּים לִיכִי, וּמוּפָר לִיכִי, וְלָא תֵּיחוּל הֲקָמָה אֶלָּא אִם כֵּן חָלָה הֲפָרָה״, מַהוּ? מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה הלכה: רִבִּי תַנְחוּם בַּר עִילַּאי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲנִינָה. כָּךְ מֵשִׁיבִין בֵּית שַׁמַּי לְבֵית הִלֵּל. דָּבָר שֶׁהוּא בָא חוֹבָה בָּא מִן הַמַּעֲשֵׂר. אָֽמְרוּ לָהֶן. אִילּוּ בַחוֹל שֶׁמָּא אֵינוֹ מֵבִיא אַחַת מִן הַחוּלִין וְטוֹפֵל לְמַעֲשֵׂר. וָכָא מֵבִיא אַחַת מִן הַחוּלִין וְטוֹפֵל לְמַעֲשֵׂר. וּמְנַיִין שֶׁהוּא טוֹפֵל [לְמַעֲשֵׂר]. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. נֶאֱמַר כָּאן מִסַּ֛ת וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כִּ֣י לֹ֣א תוּכַל֘ שְׂאֵתוֹ֒. מַה שְׂאֵת הָאָמוּר לְהַלָּן מַעֲשֵׂר אַף כָּאן מַעֲשֵׂר. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. נֶאֱמַר כָּאן שִׂמְחָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שִׂמְחָה. מַה שִׂמְחָה הָאָמוּרָה לְהַלָּן מַעֲשֵׂר אַף כָּאן מַעֲשֵׂר. וְיָבִיא כוּלָּם מִן הַמַּעֲשֵׂר. עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל אָמַר. נֶאֱמַר כָּאן מִסַּ֛ת וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וַתֵּ֜רֶב מַשְׂאַ֧ת בִּנְיָמִ֛ן. מַה מַשְׂאַ֧ת שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן אַחַת עִיקָּר וְהַשְּׁאָר טְפֵילָה. אַף מִסַּ֛ת שֶׁנֶּאֱמַר כָּאן אַחַת עִיקָּר וְהַשְּׁאָר טְפֵילָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וַהֲלֹא שַׁלְמֵי נְדָבָה כְשַׁלְמֵי חֲגִיגָה הֵן. וְלָמָּה הוּא טָפַל לוֹן לְאִילֵּין קְרָייָא. לְלַמְּדָךְ שֶׁדּוֹחִין עֲלֵיהֶן יוֹם טוֹב.תלמוד ירושלמי חגיגה פרק א הלכה ג אוֹמֵר שְׁנֵי לוּגִּין שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהַפְרִישׁ הֲרֵי הֵן תְּרוּמָה עֲשָׂרָה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן תִּשְׁעָה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וּמֵיחֵל וְשׁוֹתֶה מִיָּד דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיררַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסְרִים אֲמַר לֵיהּ סֵיפָא דְּמַתְנִיתִין בְּאוֹמֵר לֹא יִפָּטֵר כִּיס זֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁתלמוד בבלי מעילה דף כב עמוד א קודםהבא