נדרים דף נד-א דפי תלמוד בבלי

הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק — מוּתָּר בַּדִּלּוּעִין, וְרַבִּי עֲקִיבָא אוֹסֵר. אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי עֲקִיבָא: וַהֲלֹא אוֹמֵר אָדָם לִשְׁלוּחוֹ ״קַח לִי יָרָק״, וְהוּא אוֹמֵר: ״לֹא מָצָאתִי אֶלָּא דִּלּוּעִין״. אָמַר לָהֶם: כֵּן הַדָּבָר, אוֹ שֶׁמָּא אוֹמֵר הוּא ״לֹא מָצָאתִי אֶלָּא קִיטְנִית״? אֶלָּא, שֶׁהַדִּלּוּעִין בִּכְלַל יָרָק, וְקִיטְנִית אֵינוֹ בִּכְלַל יָרָק. וְאָסוּר בְּפוֹל הַמִּצְרִי לַח, וּמוּתָּר בַּיָּבֵשׁ. גְּמָ׳ הַנּוֹדֵר מִן הַיָּרָק כּוּ׳. וְהָא מִן יָרָק נְדַר! אָמַר עוּלָּא: בְּאוֹמֵר ״יַרְקֵי קְדֵרָה עָלַי״, וְדִילְמָא יָרָק הַנֶּאֱכָל בִּקְדֵרָה קָאָמַר? בְּאוֹמֵר ״יָרָק הַמִּתְבַּשֵּׁל בִּקְדֵרָה עָלַי״. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי? רַבָּנַן סָבְרִי: כֹּל מִילְּתָא דִּצְרִיךְ שְׁלִיחָא לְאִמְּלוֹכֵי עֲלַהּ — לָאו מִינֵיהּ הוּא. וְרַבִּי עֲקִיבָא סָבַר: כֹּל מִילְּתָא דְּמִימְּלִיךְ שְׁלִיחָא עֲלַהּ — מִינֵיהּ הוּא. אָמַר אַבָּיֵי: מוֹדֶה רַבִּי עֲקִיבָא לְעִנְיַן מַלְקוֹת, שֶׁאֵינוֹ לוֹקֶה. תְּנַן הָתָם: הַשָּׁלִיחַ שֶׁעָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ — בַּעַל הַבַּיִת מָעַל. לֹא עָשָׂה שְׁלִיחוּתוֹ — שָׁלִיחַ מָעַל. מַאן תַּנָּא? אָמַר רַב חִסְדָּא: מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי עֲקִיבָא, דִּתְנַן: כֵּיצַד? אָמַר לוֹ: ״תֵּן בָּשָׂר לָאוֹרְחִים״ וְנָתַן לָהֶם כָּבֵד, ״תֵּן כָּבֵד״ וְנָתַן לָהֶם בָּשָׂר — הַשָּׁלִיחַ מָעַל. וְאִי רַבִּי עֲקִיבָא, הָא אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: כֹּל מִילְּתָא דְּמִימְּלִיךְ עֲלַהּ שָׁלִיחַ — מִינֵיהּ הוּא, לִמְעוֹל בַּעַל הַבַּיִת וְלָא לִמְעוֹל שָׁלִיחַ! אָמַר אַבָּיֵי: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי עֲקִיבָא,