וַהֲווֹ מִצְטַעֲרִי רַבָּנַן מִשִּׁימְשָׁא לְטוּלָּא וּמִטּוּלָּא לְשִׁימְשָׁא. (לִישָּׁנָא אַחֲרָא: אַדַּעְתָּא דְּהָכִי? אִין. כַּמָּה זִימְנִין, וַהֲווֹ מִצְטַעֲרִי רַבָּנַן מִשִּׁימְשָׁא לְטוּלָּא וּמִטּוּלָּא לְשִׁימְשָׁא.) אֲמַר לֵיהּ בָּטְנִית בְּרֵיהּ דְּאַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית: מִי נְדַרְתְּ אַדַּעְתָּא דְּמִצְטַעֲרִי רַבָּנַן מִטּוּלָּא לְשִׁימְשָׁא וּמִשִּׁימְשָׁא לְטוּלָּא? אֲמַר: לָא, וְשַׁרְיוּהּ. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר רַבִּי יוֹסֵי הֲוָה לֵיהּ נִדְרָא לְמִישְׁרֵא. אֲתָא לְקַמַּיְיהוּ דְּרַבָּנַן, אָמְרוּ לֵיהּ: נְדַרְתְּ אַדַּעְתָּא דְּהָכִי? אֲמַר לְהוּ: אִין. נְדַרְתָּא אַדַּעְתָּא דְּהָכִי? אֲמַר לְהוּ: אִין. כַּמָּה זִימְנִין. כֵּיוָן דַּחֲזָא הָהוּא קַצָּרָא דְּמִצְטַעֲרִי רַבָּנַן, מַחְיֵיהּ בְּאוּכְלָא דְקַצָּרֵי. אֲמַר: אַדַּעְתָּא דְּמָחֵי לִי קַצָּרָא לָא נְדַרִי, וְשַׁרְיֵהּ לְנַפְשֵׁיהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּיפְתִּי לְרָבִינָא: הַאי נוֹלָד הוּא, דְּלָא מַסֵּיק אַדַּעְתָּא דְּמָחֵי לֵיהּ קַצָּרָא. וּתְנֵינָא: אֵין פּוֹתְחִין לוֹ בַּנּוֹלָד! אֲמַר לֵיהּ: הַאי לָאו נוֹלָד הוּא, דִּשְׁכִיחִי אַפִּיקוֹרֵי דִּמְצַעֲרִי רַבָּנַן. דְּבֵיתְהוּ דְּאַבָּיֵי הֲוָה לַהּ הָהִיא בְּרַתָּא. הוּא אָמַר: לְקָרִיבַאי. הִיא אָמְרָה: לְקָרִיבַהּ. אֲמַר לַהּ: תִּיתְּסַר הֲנָאָתִי עֲלָךְ אִי עָבְרַתְּ אַדַּעְתַּאי וּמַינְסְּבַת לַהּ לְקָרִיבָךְ. אֲזַלַת וַעֲבַרַת עַל דַּעְתֵּיהּ וְאִינַּסְבָא לְקָרִיבַהּ. אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף. אֲמַר לֵיהּ: אִילּוּ הֲוָה יָדְעַתְּ דַּעֲבַרַת עַל דַּעְתָּךְ וּמַנְסְבָא לַהּ לְקָרִיבַהּ מִי אַדַּרְתַּהּ? אֲמַר: לָא. וְשַׁרְיֵיהּ רַב יוֹסֵף. וּמִי שְׁרֵי כִּי הַאי גַּוְונָא? אִין, וְהָתַנְיָא: מַעֲשֶׂה בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהִדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ מִלַּעֲלוֹת לָרֶגֶל, וְעָבְרָה עַל דַּעְתּוֹ וְעָלְתָה לָרֶגֶל, וּבָא לִפְנֵי רַבִּי יוֹסֵי. אָמַר לוֹ: וְאִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁעוֹבֶרֶת עַל דַּעְתְּךָ וְעוֹלָה לָרֶגֶל כְּלוּם הִדַּרְתָּהּ? אָמַר לוֹ: לֹא, וְהִתִּירוֹ רַבִּי יוֹסֵי. מַתְנִי׳ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אַף הָרוֹצֶה לְהַדִּיר אֶת חֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ, יֹאמַר לוֹ: ״כׇּל נֶדֶר שֶׁאֲנִי עָתִיד לִידּוֹר הוּא בָּטֵל״, וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא זָכוּר בִּשְׁעַת הַנֶּדֶר. גְּמָ׳ וְכֵיוָן דְּאָמַר ״כׇּל נֶדֶר שֶׁאֲנִי עָתִיד לִידּוֹר יְהֵא בָּטֵל״, לָא שָׁמַע לֵיהּ וְלָא אָתֵי בַּהֲדֵיהּ?
הלכה: הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ שָׁוֶה פְרוּטָה כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. עַד שֶׁיִּתְמָעֵט חוֹמֶשׁ הָאַחֲרוֹן פָּחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָתָן. בִּנְתִינַת חוֹמֶשׁ נַעֲשֶׂה חוֹמֶשׁ קֶרֶן. לֹא אַתְיָא אֶלָּא בְשָׁעַת עֵדִים וּבְשָׁעַת קָרְבַּן.תלמוד ירושלמי בבא קמא פרק ט הלכה ו
היתה פ' שקלים סמוכה לאדר בין מלפניה בין מלאחריה קורין אותה וחוזרין וכופלין אותה וכן בשניה וכן בשלישית וכן ברביעית וכן בפורים שואלים הלכות [הפסח] בפסח והלכות עצרת בעצרת הלכות [החג] בחג בבית הועד שואלים בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום רשב"ג אומר שתי שבתות.יו"ט [הראשון] של פסח קורין [פרשת (ויקרא כ״ג:כ״ד) הנף שבתורת כהנים] ושאר [כל] ימות הפסח [מדלגין מעניינות הפסח הכתובין בתורה בעצרת] (דברים טו) שבעה שבועות [וי"א] בחדש השלישי בר"ה (ויקרא כ״ג:ל״ד) [דבר אל בני ישראל לאמר] בחדש השביעי [באחד לחודש וגו'] וי"א (בראשית כ״א:א׳) וה' פקד את שרה ביוה"כ קורין אחרי מות ומפטירין (במדבר כ״ט:י״ב) בעשור שבחומש הפקודים [ביו"ט] הראשון של חג קורין (ויקרא כג) [דבר אל בני ישראל לאמר] בחמשה עשר יום לחודש השביעי הזה חג הסוכות וגו' בשני (במדבר כט) ביום השני בשלישי ביום השלישי [ברביעי וביום הרביעי בחמישי וביום החמישי בששי וביום הששי בשביעי וביום השביעי בשמיני וביום השמיני].בר"ח של חנוכה [קורין] (במדבר כ״ח:י״א) ובראשי חדשיכם מקום [שפוסקין בשבת בשחרית משם מתחילין] במנחה במנחה [משם מתחילין] בשני בשני [משם מתחילין] בחמישי בחמישי [משם מתחילין בשבת הבאה ר' יהודה אומר מקום שפוסקין בשבת בשחרית משם מתחילין לשבת] הבאה.תוספתא מגילה פרק ג תוס ה