הָא מַכִּירִין — אֲסוּרִין! אָמַר רָבָא: גַּבֵּי כְּרִי קָסָבַר כׇּל שֶׁסְּפֵיקוֹ חָמוּר מִוַּדַּאי — לָא מְעַיֵּיל נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא, דְּאִילּוּ גַּבֵּי נָזִיר וַדַּאי, מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קׇרְבָּן וְנֶאֱכָל. עַל סְפֵיקוֹ, לָא מָצֵי מְגַלַּח. אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה לְרָבָא: אָמַר ״הֲרֵינִי נְזִיר עוֹלָם״, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: נְזִיר עוֹלָם נָמֵי סְפֵיקוֹ חָמוּר מִוַּדַּאי, דְּאִילּוּ וַדַּאי הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ — מֵיקֵל בְּתַעַר, וּמֵבִיא שָׁלוֹשׁ בְּהֵמוֹת. וְאִילּוּ סְפֵיקוֹ — לֹא. אָמַר ״הֲרֵינִי נְזִיר שִׁמְשׁוֹן״ מַאי? אֲמַר לֵיהּ: נְזִיר שִׁמְשׁוֹן לָא תַּנְיָא. אֲמַר לֵיהּ: וְהָאָמַר רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה: תַּנְיָא נְזִיר שִׁמְשׁוֹן! אֲמַר לֵיהּ: אִי תַּנְיָא — תַּנְיָא. רַב אָשֵׁי אָמַר: הָהִיא — רַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אֵין אֶחָד מֵהֶם נָזִיר — לְפִי שֶׁלֹּא נִיתְּנָה נְזִירוּת אֶלָּא לְהַפְלָאָה. אִי הָכִי מַאי אִירְיָא שֶׁנִּגְנַב אוֹ שֶׁאָבַד? אֶלָּא, לְהוֹדִיעֲךָ כֹּחוֹ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאַף עַל גַּב דְּנִגְנַב אוֹ שֶׁאָבַד, קָסָבַר מְעַיֵּיל אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְתָם תְּרוּמָה בִּיהוּדָה כּוּ׳. הָא מַכִּירִין — אֲסוּרִין, אַלְמָא סְפֵיקָא לְחוּמְרָא. אֵימָא סֵיפָא: סְתָם חֲרָמִים בִּיהוּדָה — מוּתָּרִין, וּבַגָּלִיל — אֲסוּרִין, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי הַגָּלִיל מַכִּירִין אֶת חֶרְמֵי הַכֹּהֲנִים. הָא מַכִּירִין — מוּתָּרִין. אַלְמָא סְפֵיקָא לְקוּלָּא! אָמַר אַבָּיֵי: סֵיפָא רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק הִיא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְתַם תְּרוּמָה בִּיהוּדָה — אֲסוּרָה, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: סְתַם חֲרָמִים בַּגָּלִיל — אֲסוּרִין.
וַיִּקַּ֗ח שֵׁשׁ־מֵא֥וֹת רֶ֙כֶב֙ בָּח֔וּר וְכֹ֖ל רֶ֣כֶב מִצְרָ֑יִם וְשָׁלִשִׁ֖ם עַל־כֻּלּֽוֹ׃וַיְחַזֵּ֣ק יְהֹוָ֗ה אֶת־לֵ֤ב פַּרְעֹה֙ מֶ֣לֶךְ מִצְרַ֔יִם וַיִּרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל יֹצְאִ֖ים בְּיָ֥ד רָמָֽה׃וַיִּרְדְּפ֨וּ מִצְרַ֜יִם אַחֲרֵיהֶ֗ם וַיַּשִּׂ֤יגוּ אוֹתָם֙ חֹנִ֣ים עַל־הַיָּ֔ם כׇּל־סוּס֙ רֶ֣כֶב פַּרְעֹ֔ה וּפָרָשָׁ֖יו וְחֵיל֑וֹ עַל־פִּי֙ הַֽחִירֹ֔ת לִפְנֵ֖י בַּ֥עַל צְפֹֽן׃מקרא שמות פרק יד פסוק י
הלכה: אָדָם מוּעָד לְעוֹלָם כול׳. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. מַתְנִיתָא בְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם יְשֵׁינִין. אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד מֵהֶן יָשֵׁן וּבָא חֲבֵירוֹ לִישָׁן אֶצְלוֹ זֶה שֶׁבָּא לִישָׁן אֶצְלוֹ הוּא הַמּוּעָד.תלמוד ירושלמי בבא קמא פרק ב הלכה ח