נדרים דף יח-ב דפי תלמוד בבלי

מַתְנִי׳ סְתַם נְדָרִים לְהַחֲמִיר, וּפֵירוּשָׁם לְהָקֵל. כֵּיצַד? אָמַר ״הֲרֵי עָלַי כְּבָשָׂר מָלִיחַ״ ״כְּיֵין נֶסֶךְ״, אִם בְּשֶׁל שְׁלָמִים נָדַר — אָסוּר. אִם בְּשֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה נָדַר — מוּתָּר. וְאִם סְתָם — אָסוּר. ״הֲרֵי עָלַי כְּחֵרֶם״, אִם כְּחֵרֶם שֶׁל שָׁמַיִם — אָסוּר, וְאִם כְּחֵרֶם שֶׁל כֹּהֲנִים — מוּתָּר. וְאִם סְתָם — אָסוּר. ״הֲרֵי עָלַי כְּמַעֲשֵׂר״, אִם כְּמַעְשַׂר בְּהֵמָה נָדַר — אָסוּר. וְאִם שֶׁל גּוֹרֶן, — מוּתָּר. וְאִם סְתָם — אָסוּר. ״הֲרֵי עָלַי כִּתְרוּמָה״, אִם כִּתְרוּמַת הַלִּשְׁכָּה נָדַר — אָסוּר. וְאִם שֶׁל גּוֹרֶן — מוּתָּר. וְאִם סְתָם — אָסוּר. דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְתַם תְּרוּמָה, בִּיהוּדָה — אֲסוּרָה, בַּגָּלִיל — מוּתֶּרֶת, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָלִיל מַכִּירִין אֶת תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. סְתַם חֲרָמִים, בִּיהוּדָה — מוּתָּרִין, בַּגָּלִיל — אֲסוּרִין, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי גָלִיל מַכִּירִין אֶת חֶרְמֵי הַכֹּהֲנִים. גְּמָ׳ וְהָתְנַן: סְפֵק נְזִירוּת לְהָקֵל? אָמַר רַבִּי זֵירָא, לָא קַשְׁיָא: הָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא: הַמַּקְדִּישׁ חַיָּיתוֹ וּבְהֶמְתּוֹ — הִקְדִּישׁ אֶת הַכּוֹי. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: לֹא הִקְדִּישׁ אֶת הַכּוֹי. מַאן דְּאָמַר מָמוֹנוֹ מְעַיֵּיל לִסְפֵיקָא, גּוּפֵיהּ נָמֵי מְעַיֵּיל. וּמַאן דְּאָמַר מָמוֹנוֹ לָא מְעַיֵּיל לִסְפֵיקָא, גּוּפֵיהּ (נָמֵי)