שֶׁהַנְּזִירוּת חָל עַל הַנְּזִירוּת. וּלְמַאן דְּאָמַר דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, וְ״נָזִיר לְהַזִּיר״ דָּרֵישׁ לַעֲשׂוֹת יְדוֹת נְזִירוּת כִּנְזִירוּת, שֶׁהַנְּזִירוּת חָל עַל הַנְּזִירוּת מְנָא לֵיהּ? הָנִיחָא אִי סְבִירָא לֵיהּ כְּמַאן דְּאָמַר אֵין נְזִירוּת חָל עַל נְזִירוּת. אֶלָּא אִי סְבִירָא לֵיהּ כְּמַאן דְּאָמַר נְזִירוּת חָל עַל נְזִירוּת, מְנָא לֵיהּ? נֵימָא קְרָא ״לִיזּוֹר״, מַאי ״לְהַזִּיר״ שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי. בְּמַעְרְבָא אָמְרִי: אִית תַּנָּא דְּמַפֵּיק לֵיהּ לְיָדוֹת מִן ״לִנְדֹּר נֶדֶר״, וְאִית תַּנָּא דְּמַפֵּיק לֵיהּ, מִן ״כְּכׇל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה״. אָמַר מָר: וּמָה נְדָרִים עוֹבֵר בְּ״בַל יַחֵל״, וּ״בַל תְּאַחֵר״. בִּשְׁלָמָא ״בַּל יַחֵל״ דִּנְדָרִים מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, כְּגוֹן דְּאָמַר כִּכָּר זוֹ אוֹכַל וְלֹא אֲכָלָהּ — עוֹבֵר מִשּׁוּם ״בַּל יַחֵל דְּבָרוֹ״. אֶלָּא ״בַּל יַחֵל״ דִּנְזִירוּת הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? כֵּיוָן דְּאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״ הָוֵה לֵיהּ נָזִיר. אֲכַל — קָם לֵיהּ בְּ״בַל יֹאכַל״. שְׁתָה — קָם לֵיהּ בְּ״בַל יִשְׁתֶּה״. אָמַר רָבָא: לַעֲבוֹר עָלָיו בִּשְׁנַיִם. ״בַּל תְּאַחֵר״ דִּנְזִירוּת הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? כֵּיוָן דְּאָמַר ״הֲרֵינִי נָזִיר״ הָוֵי לֵיהּ נָזִיר. אֲכַל — קָם לֵיהּ בְּ״בַל יֹאכַל״? בְּאוֹמֵר ״לִכְשֶׁאֶרְצֶה אֱהֵא נָזִיר״. וְאִי אָמַר ״כְּשֶׁאֶרְצֶה״ לֵיכָּא ״בַּל תְּאַחֵר״! אָמַר רָבָא: כְּגוֹן דְּאָמַר ״לֹא אִיפָּטֵר מִן הָעוֹלָם עַד שֶׁאֱהֵא נָזִיר״, דְּמִן הָהִיא שַׁעְתָּא הָוֵה לֵיהּ נָזִיר. מִידֵּי דְּהָוֵה הָאוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ ״הֲרֵי זוֹ גִּיטֵּיךְ שָׁעָה אַחַת קוֹדֶם מִיתָתִי״ — אֲסוּרָה לֶאֱכוֹל בִּתְרוּמָה מִיָּד. אַלְמָא אָמְרִינַן כֹּל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא דִּילְמָא מָיֵית. הָכָא נָמֵי, לְאַלְתַּר הָוֵי נָזִיר. דְּאָמְרִינַן: דִּילְמָא הַשְׁתָּא מָיֵית.
וחכמים אומרים מוציא שם רע בעשרים ושלשה מפני שיש בו דיני נפשותמכות בשלשה משום רבי ישמעאל אמרו בעשרים ושלשהעיבור החדש בשלשה עיבור השנה בשלשה דברי ר"מ רבן שמעון בן גמליאל אומר בשלשה מתחילין ובחמשה נושאין ונותנין וגומרין בשבעה ואם גמרו בג' מעוברת:תלמוד בבלי סנהדרין דף ב עמוד א
וְאַתָּ֣ה קַח־לְךָ֮ בְּשָׂמִ֣ים רֹאשׁ֒ מׇר־דְּרוֹר֙ חֲמֵ֣שׁ מֵא֔וֹת וְקִנְּמׇן־בֶּ֥שֶׂם מַחֲצִית֖וֹ חֲמִשִּׁ֣ים וּמָאתָ֑יִם וּקְנֵה־בֹ֖שֶׂם חֲמִשִּׁ֥ים וּמָאתָֽיִם׃וְקִדָּ֕ה חֲמֵ֥שׁ מֵא֖וֹת בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ וְשֶׁ֥מֶן זַ֖יִת הִֽין׃וְעָשִׂ֣יתָ אֹת֗וֹ שֶׁ֚מֶן מִשְׁחַת־קֹ֔דֶשׁ רֹ֥קַח מִרְקַ֖חַת מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑חַ שֶׁ֥מֶן מִשְׁחַת־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶֽה׃מקרא שמות פרק ל פסוק כו