מַהוּ דְּתֵימָא עָקַר שָׁלִיחַ שְׁלִיחוּתֵיהּ דְּבַעַל הַבַּיִת וְלָא לִמְעוֹל קָא מַשְׁמַע לַן מַתְנִי׳ אָמַר לוֹ הָבֵא לִי מִן הַחַלּוֹן אוֹ מִן הַדְּלוֹסְקָמָא וְהֵבִיא לוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר בַּעַל הַבַּיִת לֹא הָיָה בְּלִבִּי אֶלָּא מִזֶּה וְהֵבִיא מִזֶּה בַּעַל הַבַּיִת מָעַל אֲבָל אִם אָמַר לוֹ הָבֵא לִי מִן הַחַלּוֹן וְהֵבִיא לוֹ מִן הַדְּלוֹסְקָמָא אוֹ מִן הַדְּלוֹסְקָמָא וְהֵבִיא לוֹ מִן הַחַלּוֹן הַשָּׁלִיחַ מָעַל שִׁלַּח בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן אִם עָשׂוּ שְׁלִיחוּתוֹ בַּעַל הַבַּיִת מָעַל לֹא עָשׂוּ שְׁלִיחוּתוֹ חֶנְווֹנִי מֵעַל שִׁלַּח בְּיַד פִּקֵּחַ וְנִזְכַּר עַד שֶׁלֹּא הִגִּיעַ אֵצֶל חֶנְווֹנִי חֶנְווֹנִי מָעַל לִכְשֶׁיּוֹצִיא כֵּיצַד יַעֲשֶׂה נוֹטֵל פְּרוּטָה אוֹ כְלִי וְאוֹמֵר פְּרוּטָה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ בְּכׇל מָקוֹם שֶׁהוּא מְחוּלָּל עַל זֶה שֶׁהַהֶקְדֵּשׁ נִפְדֶּה בְּכֶסֶף וּבְשָׁוֶה כֶּסֶף גְּמָ׳ מַאי קָא מַשְׁמַע לַן דְּבָרִים שֶׁבַּלֵּב אֵינָם דְּבָרִים שִׁילַּח בְּיַד חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן אִם עָשׂוּ [וְכוּ׳] וְהָא לָאו בְּנֵי שְׁלִיחוּתָא נִינְהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר עֲשָׂאוּם כְּמַעֲטָן שֶׁל זֵיתִים דִּתְנַן הַזֵּיתִים מֵאֵימָתַי מְקַבְּלִין טוּמְאָה מִשֶּׁיַּזִּיעוּ זֵיעַת הַמַּעֲטָן וְלֹא זֵיעַת הַקּוּפָּה רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ נְתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַקּוֹף וְהוֹלִיכוֹ אוֹ עַל גַּבֵּי הַפִּיל וְהוֹלִיכוֹ וְאָמַר לְאַחֵר לְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ הֲרֵי זֶה עֵירוּב אַלְמָא קָא עָבְדָא שְׁלִיחוּתֵיהּ הָכִי נָמֵי אִיתְעֲבִיד שְׁלִיחוּתֵיהּ שִׁלַּח בְּיַד פִּקֵּחַ וְכוּ׳ וְאַף עַל גַּב דְּלָא אִידְּכַר שָׁלִיחַ וּרְמִינְהִי נִזְכַּר בַּעַל הַבַּיִת וְלֹא נִזְכַּר שָׁלִיחַ הַשָּׁלִיחַ מָעַל נִזְכְּרוּ שְׁנֵיהֶם חֶנְוָנִי מָעַל אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מַתְנִיתִין נָמֵי כְּשֶׁנִּזְכְּרוּ שְׁנֵיהֶם מַתְנִי׳ נָתַן לוֹ פְּרוּטָה אָמַר לוֹ הָבֵא לִי בְּחֶצְיָהּ נֵרוֹת וּבְחֶצְיָהּ פְּתִילוֹת וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בְּכוּלָּהּ פְּתִילוֹת אוֹ בְּכוּלָּהּ נֵרוֹת אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הָבֵא לִי בְּכוּלָּהּ נֵרוֹת אוֹ בְּכוּלָּהּ פְּתִילוֹת וְהָלַךְ וְהֵבִיא בְּחֶצְיָהּ נֵרוֹת וּבְחֶצְיָהּ פְּתִילוֹת שְׁנֵיהֶם לֹא מָעֲלוּ אֲבָל אִם אָמַר לוֹ הָבֵא לִי בְּחֶצְיָהּ נֵרוֹת מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי וּבְחֶצְיָהּ פְּתִילוֹת מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ נֵרוֹת מִמְּקוֹם פְּתִילוֹת וּפְתִילוֹת מִמְּקוֹם נֵרוֹת הַשָּׁלִיחַ מָעַל נָתַן לוֹ שְׁתֵּי פְרוּטוֹת וְאָמַר לוֹ לֵךְ וְהָבֵא לִי אֶתְרוֹג וְהָלַךְ וְהֵבִיא לוֹ בְּאַחַת אֶתְרוֹג וּבְאַחַת רִימּוֹן שְׁנֵיהֶם מָעֲלוּ רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּעַל הַבַּיִת לֹא מָעַל שֶׁהוּא אוֹמֵר לוֹ אֶתְרוֹג גָּדוֹל הָיִיתִי מְבַקֵּשׁ וְהֵבֵאתָ לִי קָטָן וְרַע נָתַן לוֹ דִּינַר זָהָב וְאָמַר לוֹ לֵךְ וְהָבֵא לִי חָלוּק
משנה: עוֹשִׂין מַעֲקֶה לַגַּג וְלַמִּרְפֶּסֶת מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂה אוּמָּן. שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעְגִּילִין אוֹתָן בַּמַּעְגִּילָה בַּיָּד וּבָרֶגֶל אֲבָל לֹא בַּמַּחְלְצַיִים. הַצִּיר וְהַצִּינּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַוֵּין מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד. כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד כּוֹבְשָׁן׃הלכה: לְגַג שְׁלֹשָׁה וּלְמִרְפֶּסֶת עֲשָׂרָה.שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. הַשָּׁף שָׁף בָּרֶגֶל וְהַמְּעַגֵּל מְעַגֵּל בַּיָּד. מַתְנִיתֵן בְּמַעֲגִילָה קְטַנָּה. וּמַה דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה בְּמַעֲגִילָה גְדוֹלָה.תלמוד ירושלמי מועד קטן פרק א הלכה י
חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה ולא חולה מסוכן אלא אפי' חש בראשו [אפילו] חש [בעינו ואמר רשב"ג מעשה וחשתי] בעיני בקיסרין והתיר לי רבי יוסי [בר ר'] לישן אני [ושמשי] חוץ לסוכה [אמר רבי כשהיינו באין אני ור"א בר' צדוק אצל רבי יוחנן בן נורי לבית שערים והיינו אוכלים תאנים וענבים חוץ לסוכה וכן היה רבי אומר כל סוכה שאין בה ד"א על ד"א פסולה וחכ"א אין מחזקת אלא ראשו ורובו בלבד כשרה. מעשה באנשי ירושלים שהיו משלשלין מטותיהן בחלונות שגבוהין עשרה ומסככין על גביהם וישנים תחתיהן פסל היוצא חוץ לסוכה נידון כסוכה].שומרי העיר ביום פטורים מן הסוכה ביום וחייבין בלילה שומרי העיר בלילה פטורין בלילה וחייבין ביום שומרי העיר בין ביום בין בלילה פטורין בין ביום בין בלילה [הולכי דרכים פטורין ביום וחייבין בלילה] שומרי גנות [ופרדסות פטורין בלילה וחייבין ביום].אמר רבי אלעזר ברבי צדוק כשהייתי למד [אצל יוחנן בן החרבית ראיתיו שהוא אוכל פת חרבה שהיו שני בצורת באתי ואמרתי לאבא ואמר לי הילך זיתים הולכתי לו זיתים ונטלן והסתכל בהן וראה שהן לחין אמר איני אוכל זיתים לחין באתי ואמרתי לאבא אמר לי לך אמור לו מנוקבת היתה כדברי בית הלל אלא שסתמוה שמרים להודיעך שהיה אוכל חולין בטהרה שאע"פ שהוא מתלמידי בית שמאי לא היה נוהג אלא כדברי ב"ה לעולם הלכה כדברי ב"ה הרוצה להחמיר על עצמו לנהוג כדברי ב"ש וכדברי ב"ה עליו נאמר (קהלת ב׳:י״ד) הכסיל בחושך הולך התופס קולי ב"ה וקולי ב"ש הרי זה רשע אלא כדברי ב"ש בקוליהון ובחומריהון או כדברי ב"ה בקוליהון ובחומריהון].תוספתא סוכה פרק ב תוס ה