גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן יָכוֹל אֵין חַיָּיבִין מִשּׁוּם טוּמְאָה אֶלָּא בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין וְדִין הוּא וּמָה פִּיגּוּל שֶׁהוּא בִּידִיעָה אַחַת וְקׇרְבָּנוֹ קָבוּעַ וְלֹא הוּתַּר מִכְּלָלוֹ אֵין חַיָּיבִין אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין טוּמְאָה שֶׁהִיא בִּשְׁתֵּי יְדִיעוֹת וְקׇרְבָּנוֹ עוֹלֶה וְיוֹרֵד וְהוּתְּרָה מִכְּלָלָהּ אֵינוֹ דִּין שֶׁלֹּא יְהֵא חַיָּיב אֶלָּא עַל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין תַּלְמוּד לוֹמַר אֱמֹר אֲלֵהֶם לְדֹרֹתֵיכֶם כׇּל אִישׁ אֲשֶׁר יִקְרַב מִכׇּל זַרְעֲכֶם וְגוֹ׳ בְּכׇל הַקֳּדָשִׁים הַכָּתוּב מְדַבֵּר יָכוֹל יְהוּ חַיָּיבִין עֲלֵיהֶן מִיָּד תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר יִקְרַב אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְכִי יֵשׁ נוֹגֵעַ שֶׁהוּא חַיָּיב הָא כֵּיצַד כׇּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ מַתִּירִין אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּקְרְבוּ מַתִּירִין וְכׇל דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ מַתִּירִין אֵינוֹ חַיָּיב עַד שֶׁיִּקְדַּשׁ בִּכְלִי
הַדְרָן עֲלָךְ חַטַּאת הָעוֹף
וְלַד חַטָּאת וּתְמוּרַת חַטָּאת וְחַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ יָמוּתוּ וְשֶׁעִיבְּרָה שְׁנָתָהּ וְשֶׁאָבְדָה וְנִמְצֵאת בַּעֲלַת מוּם אִם מִשֶּׁכִּיפְּרוּ הַבְּעָלִים תָּמוּת וְאֵינָהּ עוֹשָׂה תְּמוּרָה וְלֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין
משנה: יֵין נֶסֶךְ שֶׁנָּפַל לַבּוֹר כּוּלּוֹ אָסוּר בַּהֲנָייָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר יִמָּכֵר כּוּלּוֹ לְגוֹי חוּץ מִדְּמֵי יֵין נֶסֶךְ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ׃תלמוד ירושלמי עבודה זרה פרק ה הלכה יג
ואין מביא (עליהן) נסכים אבל קרבנו טעון נסכים דברי רבי שמעון מנה"מ דתנו רבנן (במדבר טו, יג) אזרח אזרח מביא נסכים ואין העובד כוכבים מביא נסכים יכול לא תהא עולתו טעונה נסכים ת"ל ככה אמר ר' יוסי רואה אני בכולן להחמיר מאי טעמא (ויקרא כב, יח) לה' כתיב ביה בד"א בקדשי מזבח אבל בקדשי בדק הבית מועלין בהן מ"ט דכי גמרינן מעילה חטא חטא מתרומה דומיא דתרומה דקדוש קדושת הגוף אבל בקדושת בדק הבית דקדושת דמים לא תלמוד בבלי תמורה דף ג עמוד א