גְּמָ׳ אִיתְּמַר עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁנִּשְׁתַּבְּרָה מֵאֵלֶיהָ רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲסוּרָה וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מוּתֶּרֶת רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲסוּרָה דְּלָא בַּטְּלַהּ גּוֹי וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מוּתֶּרֶת מֵימָר אָמַר הִיא גּוּפַהּ לָא מַצְּלָה לְדִידִי מַצְּלָה לִי אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן הַקֵּן שֶׁבְּרֹאשׁ הָאִילָן שֶׁל הֶקְדֵּשׁ אֵין נֶהֱנִין וְאֵין מוֹעֲלִין שֶׁבָּאֲשֵׁירָה יַתִּיז בְּקָנֶה מַאי לָאו דְּאִיתְּבַר מִגּוּפַהּ וְקָתָנֵי יַתִּיז בְּקָנֶה לָא דְּאַיְיתִי עֵצִים מֵעָלְמָא אִי הָכִי אַמַּאי שֶׁל הֶקְדֵּשׁ אֵין נֶהֱנִין וְאֵין מוֹעֲלִין אֶלָּא בְּגִידּוּלִין הַבָּאִין לְאַחַר מִכָּאן וְקָסָבַר אֵין מוֹעֲלִין בְּגִידּוּלִין הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּאַיְיתִי מֵעָלְמָא אַמַּאי יַתִּיז בְּקָנֶה לִשְׁקְלֵיהּ מִשְׁקָל אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לְעוֹלָם דְּאַיְיתִי מֵעָלְמָא וּמַאי יַתִּיז יַתִּיז אֶפְרוֹחִים אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יַעֲקֹב לְרַבִּי יִרְמְיָה אֶפְרוֹחִים כָּאן וְכָאן מוּתָּרִין בֵּיצִים כָּאן וְכָאן אֲסוּרִין אָמַר רַב אָשֵׁי אִם אֶפְרוֹחִים צְרִיכִין לְאִמָּן כְּבֵיצִים דָּמוּ מַתְנִי׳ הַגִּזְבָּרִים שֶׁלָּקְחוּ עֵצִים מוֹעֲלִין בָּעֵצִים וְאֵין מוֹעֲלִין לֹא בַּשִּׁיפּוּיי וְלֹא בַּנְּבִיָּיה גְּמָ׳ אָמַר שְׁמוּאֵל בּוֹנִין בַּחוֹל וְאַחַר כָּךְ מַקְדִּישִׁין מַאי טַעְמָא מַאן דְּמִתְנַדֵּב מָעוֹת מַקְדֵּשׁ לְהוּ דְּאָמַר תֵּיחוּל קְדוּשַּׁת מָעוֹת אַבִּנְיָן וִיהֵיב לְהוֹן לְאוּמָּנִין בִּשְׂכָרָן
וּמִנְחָתָ֣ם וְנִסְכֵּיהֶ֡ם לַ֠פָּרִ֠ים לָאֵילִ֧ם וְלַכְּבָשִׂ֛ים בְּמִסְפָּרָ֖ם כַּמִּשְׁפָּֽט׃וּשְׂעִ֥יר חַטָּ֖את אֶחָ֑ד מִלְּבַד֙ עֹלַ֣ת הַתָּמִ֔יד וּמִנְחָתָ֖הּ וְנִסְכָּֽהּ׃ {ס} וּבַיּ֧וֹם הַשִּׁשִּׁ֛י פָּרִ֥ים שְׁמֹנָ֖ה אֵילִ֣ם שְׁנָ֑יִם כְּבָשִׂ֧ים בְּנֵי־שָׁנָ֛ה אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֖ר תְּמִימִֽם׃מקרא במדבר פרק כט פסוק ל
הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָה. לֹ֥א תוּכַ֖ל לִזְבּוֹחַ אֶת־הַפָּ֑סַח בְּאַחַ֣ד שְׁעָרֶ֔יךָ. מַה מְקַייֵם רִבִּי יוֹסֵי טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָא. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתְיָה. דְּתַנֵּי. רִבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר. יָכוֹל יְהֵא הַיָּחִיד מַכְרִיעַ עַל הַטּוּמְאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר לֹ֥א תוּכַ֖ל לִזְבּוֹחַ אֶת־הַפָּ֑סַח בְּאַחַ֣ד. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מוֹדֶה רִבִּי יוּדָה שֶׁאִם עָבַר וְזָרַק אֶת הַדָּם שֶׁהוּרְצָה. עָבַר וְשָׁחַט מַתִּירִין לוֹ לִזְרוֹק.תלמוד ירושלמי פסחים פרק ח הלכה ז