מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן דִּכְתִיב בֵּיהּ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי מְנָלַן אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר קְרָא וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן תְּנֵהוּ עִנְיָן לְמִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי אֵימָא אִידֵּי וְאִידֵּי בְּמִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וְלִקְבּוֹעַ לוֹ מָקוֹם אִם כֵּן לֵימָא קְרָא אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ מַאי הַדָּשֶׁן דַּאֲפִילּוּ מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי מְנוֹרָה מְנָלַן דָּשֶׁן הַדָּשֶׁן: מַתְנִי׳ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן מוֹעֲלִין בָּהֶן בְּנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין בָּהֶן: גְּמָ׳ בִּשְׁלָמָא רַבִּי שִׁמְעוֹן כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא שֶׁהָיָה רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כׇּל הָרָאוּי לְאַחַר זְמַן וְהִקְדִּישׁוֹ בְּתוֹךְ זְמַנּוֹ הֲרֵי הוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְאֵין בּוֹ כָּרֵת אֶלָּא רַבָּנַן מַאי שְׁנָא מִמְּחוּסַּר זְמַן אָמְרִי מְחוּסַּר זְמַן מִידֵּי דְּהָוֵה אַבַּעַל מוּם דְּבַר פִּדְיוֹן הוּא אֲבָל הָנֵי עוֹפוֹת כֵּיוָן דְּאֵין מוּם פּוֹסֵל בְּעוֹפוֹת אֵין לָעוֹפוֹת פִּדְיוֹן אָמַר עוּלָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן קָדָשִׁים שֶׁמֵּתוּ יָצְאוּ מִידֵי מְעִילָה דְּבַר תּוֹרָה יָתֵיב עוּלָּא וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא מַאן שָׁמַע לָךְ וּלְרַבִּי יוֹחָנָן רַבָּךְ וְכִי קְדוּשָּׁה שֶׁבָּהֶן לְהֵיכָן הָלְכָה אֲמַר לֵיהּ תִּיקְשֵׁי מַתְנִיתִין תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין הָכָא נָמֵי נֵימָא קְדוּשָּׁה שֶׁבָּהֶן לְהֵיכָן הָלְכָה אֲמַר לֵיהּ מוֹדֵינָא לָךְ דְּאִיכָּא מְעִילָה מִדְּרַבָּנַן וְקַשְׁיָא לִי מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמֵעִיקָּרָא לָא אִית בֵּיהּ מְעִילָה וּלְבַסּוֹף אִית בֵּיהּ מְעִילָה וְלָא וְהָא אִיכָּא דָּם דְּמֵעִיקָּרָא לֵית בַּהּ מְעִילָה וּלְבַסּוֹף אִית בַּהּ מְעִילָה דִּתְנַן דָּם בַּתְּחִלָּה אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ יָצָא לְנַחַל קִדְרוֹן מוֹעֲלִין בּוֹ אָמְרִי הָתָם נָמֵי אִיכָּא מְעִילָה מֵעִיקָּרָא
וִיהִ֣י בְשׇׁכְב֗וֹ וְיָדַ֙עַתְּ֙ אֶת־הַמָּקוֹם֙ אֲשֶׁ֣ר יִשְׁכַּב־שָׁ֔ם וּבָ֛את וְגִלִּ֥ית מַרְגְּלֹתָ֖יו (ושכבתי) [וְשָׁכָ֑בְתְּ] וְהוּא֙ יַגִּ֣יד לָ֔ךְ אֵ֖ת אֲשֶׁ֥ר תַּעֲשִֽׂין׃וַתֹּ֖אמֶר אֵלֶ֑יהָ כֹּ֛ל אֲשֶׁר־תֹּאמְרִ֥י [אֵלַ֖י] אֶֽעֱשֶֽׂה׃וַתֵּ֖רֶד הַגֹּ֑רֶן וַתַּ֕עַשׂ כְּכֹ֥ל אֲשֶׁר־צִוַּ֖תָּה חֲמוֹתָֽהּ׃מקרא רות פרק ג פסוק ז
אלא היינו טעמא דר"ע דאמר קרא ואם נפש וי"ו מוסיף על ענין ראשון וילמד עליון מתחתוןורבנן סברי תחתון הוא דגמר מעליון לאשם בכסף שקליםור"ע סבר אין היקש למחצה מכלל דרבנן סברי יש היקש למחצה והא קיימא לן דאין היקש למחצהתלמוד בבלי כריתות דף כב עמוד ב