וְאִם עַד שֶׁלֹּא כִּיפְּרוּ הַבְּעָלִים תִּרְעֶה עַד שֶׁתִּסְתָּאֵב וְתִמָּכֵר וְיִקְחוּ בְּדָמֶיהָ אַחֶרֶת וְעוֹשֶׂה תְּמוּרָה וּמוֹעֲלִין בָּהּ גְּמָ׳ מַאי שְׁנָא רֵישָׁא דְּלָא קָא מִיפַּלְגִי וּמַאי שְׁנָא סֵיפָא דְּקָא מִיפַּלְגִי רֵישָׁא פְּסִיקָא לֵיהּ סֵיפָא לָא פְּסִיקָא לֵיהּ הָא תְּנָא לֵיהּ גַּבֵּי תְּמוּרָה תְּנָא הָתָם מִשּׁוּם תְּמוּרָה תְּנָא הָכָא מִשּׁוּם מְעִילָה מַתְנִי׳ הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לִנְזִירוּתוֹ לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִן לָבֹא כּוּלָּן שְׁלָמִים מֵת וְהָיוּ לוֹ מָעוֹת סְתוּמִין יִפְּלוּ לִנְדָבָה מָעוֹת מְפוֹרָשִׁים דְּמֵי חַטָּאת יֵלְכוּ לְיָם הַמֶּלַח לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין דְּמֵי עוֹלָה יָבִיאוּ עוֹלָה וּמוֹעֲלִין בָּהֶן דְּמֵי שְׁלָמִים יָבִיאוּ שְׁלָמִים וְנֶאֱכָלִין לְיוֹם אֶחָד וְאֵין טְעוּנִין לֶחֶם גְּמָ׳ מַתְקֵיף לַהּ רֵישׁ לָקִישׁ וְלִיתְנֵי נָמֵי הַמַּפְרִישׁ מָעוֹת לְקִינִּים לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִן לְהָבִיא תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן וּבְנֵי יוֹנָה שֶׁעָבַר זְמַנָּן אָמַר רָבָא אָמְרָה תּוֹרָה בְּמָעוֹת סְתוּמִין הָבֵא שְׁלָמִים אָמְרָה תּוֹרָה הָבֵא תּוֹרִין שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּן אֵינָן רְאוּיִין לַמִּזְבֵּחַ מַתְנִי׳ רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הַדָּם קַל בַּתְּחִלָּה וְחָמוּר בְּסוֹפוֹ נְסָכִין חוֹמֶר בִּתְחִלָּתָן וְקַל בְּסוֹפָן דָּם בִּתְחִלָּתוֹ אֵין מוֹעֲלִין יָצָא לְנַחַל קִדְרוֹן מוֹעֲלִין בּוֹ נְסָכִין בִּתְחִלָּתָן מוֹעֲלִין בָּהֶן יָרְדוּ לַשִּׁיתִין אֵין מוֹעֲלִין בָּהֶן גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן מוֹעֲלִין בְּדָמִים דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין מוֹעֲלִין מַאי טַעְמָא דְּמַאן דְּאָמַר אֵין מוֹעֲלִין אָמַר עוּלָּא אָמַר קְרָא וַאֲנִי נְתַתִּיו לָכֶם שֶׁלָּכֶם הוּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא לְכַפֵּר לְכַפָּרָה נְתַתִּיו וְלֹא לִמְעִילָה רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אָמַר קְרָא כִּי הַדָּם הוּא בַּנֶּפֶשׁ יְכַפֵּר לִפְנֵי כַפָּרָה כִּלְאַחַר כַּפָּרָה הוּא מָה לְאַחַר כַּפָּרָה אֵין בּוֹ מְעִילָה אַף לִפְנֵי כַפָּרָה אֵין בּוֹ מְעִילָה וְאֵימָא מַה לִפְנֵי כַפָּרָה יֵשׁ בּוֹ מְעִילָה אַף לְאַחַר כַּפָּרָה יֵשׁ בּוֹ מְעִילָה וְכִי יֵשׁ לְךָ דָּבָר שֶׁנַּעֲשֵׂית מִצְוָתוֹ וְיֵשׁ בּוֹ מְעִילָה אַמַּאי לָא
משנה: וְאֵינוֹ כוֹתֵב לֹא עַל הַלּוּחַ וְלֹא עַל הַנְּייָר וְלֹא עַל הַדִּיפְתְּרָא אֶלָּא עַל הַמְגִילָּה שֶׁנֶּאֱמַר בַּסֵּפֶר. אֵינוֹ כוֹתֵב לֹא בַקּוֹמוֹס וְלֹא בַקַּנְקַלְתּוֹס וְלֹא בְּכָל־דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם אֶלָּא בַדְּיוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וּמָחָה כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לְהִימָּחוֹת.הלכה: רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לֹא הָיָה מַפְסִיק כול׳. לֵוִי בַּר סִיסִי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי. מְגִילַּת סוֹטָה מָהוּ שֶׁתְּטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם. אָמַר לֵיהּ. הֲרֵי זֶה שְׁאֵלָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אֵינָהּ שְׁאֵילָה. כְּלוּם גָּֽזְרוּ עַל הַסְּפָרִים שֶׁיְּטַמְּאוּ אֶת הַיָּדַיִם לֹא מִפְּנֵי קְדוּשָׁתָן. וְזוֹ לִמְחִיקָה נִיתְּנָה. לֹא צוֹרְכָה דְלֹא הוֹאִיל וְנִיתְּנָה לִמְחִיקָה.כַּמָּה אוֹתִיּוֹת כָּתוּב בָּהּ וִיהֵא שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ וִיהֵא חַייָב. תַּנֵּי רִבִּי חָנִין. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. אַחַת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. שְׁתַּיִם. אָמַר רִבִּי הִילַי. טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל כְּדֵי לִכְתוֹב יָהּ. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. כָּתַב מִפִּיו. וּמָחַק בֶּעָפָר. הָיָה כוֹתֵב רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וּמוֹחֵק. [תַּנֵּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ אוֹמֵר. אֵין כּוֹתְבִין עַל אוֹר בְּהֵמָה טְמֵיאָה. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן. מִכֵּיוָן דְּאַתְּ אָמַר. לִמְחִיקָה נִתְּנָה. לָמָּה אֵינוֹ כוֹתֵב.] תַּנֵּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן [שִׁמְעוֹן] אוֹמֵר. רוֹאֶה אֲנִי אֶת דִּבְרֵי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ מִדִּבְרֵי אַבָּא. שֶׁמָּא תֹאמַר. אֵינוֹ שׁוֹתָה. וְנִמְצָא הַשֵּׁם גָּנוּז עַל אוֹר שֶׁלִּבְהֵמָה טְמֵיאָה.תלמוד ירושלמי סוטה פרק ב הלכה ד
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בִּתְחִלַּת עֵרוּב. אֲבָל בִּשְׁיָרֵי עֵרוּב, כָּל שֶׁהוּא. וְלֹא אָמְרוּ לְעָרֵב בַּחֲצֵרוֹת אֶלָּא כְדֵי שֶׁלֹּא לְשַׁכֵּחַ אֶת הַתִּינוֹקוֹת:
בַּכֹּל מְעָרְבִין וּמִשְׁתַּתְּפִין, חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כִּכָּר הוּא עֵרוּב. אֲפִלּוּ מַאֲפֵה סְאָה וְהִיא פְרוּסָה, אֵין מְעָרְבִין בָּהּ. כִּכָּר בְּאִסָּר וְהוּא שָׁלֵם, מְעָרְבִין בּוֹ:
נוֹתֵן אָדָם מָעָה לְחֶנְוָנִי וּלְנַחְתּוֹם כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ עֵרוּב, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, לֹא זָכוּ לוֹ מְעוֹתָיו. וּמוֹדִים בִּשְׁאָר כָּל אָדָם שֶׁזָּכוּ לוֹ מְעוֹתָיו, שֶׁאֵין מְעָרְבִין לְאָדָם אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּעֵרוּבֵי תְחוּמִין, אֲבָל בְּעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת, מְעָרְבִין לְדַעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ, לְפִי שֶׁזָּכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְאֵין חָבִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו:
משנה עירובין פרק ז משנה יב