אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב אֲכִילַת שְׁרָצִים לוֹקֶה עָלָיו בִּכְזַיִת מַאי טַעְמָא ׳אֲכִילָה׳ כְּתִיב בְּהוּ וְהָתָנֵי רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲנִינָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא פָּתַח הַכָּתוּב בַּאֲכִילָה וְסִיֵּים בְּטוּמְאָה מָה טוּמְאָה בְּכַעֲדָשָׁה אַף אֲכִילָה בְּכַעֲדָשָׁה וְקַלְּסֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן וְקַשְׁיָא לִדְרַב לָא קַשְׁיָא כָּאן בְּמִיתָתָן כָּאן בְּחַיֵּיהֶן אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְהָא רַב אַמַּתְנִיתִין קָאֵי וּמַתְנִיתִין כׇּל הַשְּׁרָצִים קָתָנֵי אֲפִילּוּ בְּמִיתָתָן לָאו דְּאִיכָּא פּוּרְתָּא מֵהַאי וּפוּרְתָּא מֵהַאי אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף הָהִיא דִּיּוּקָא דִּילָךְ הוּא רַב שְׁמַעְתָּא בְּעָלְמָא קָאָמַר וְקַלְּסֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן מֵיתִיבִי הָאֵיבָרִין אֵין לָהֶן שִׁיעוּר אֲפִילּוּ פָּחוֹת מִכְּזַיִת נְבֵלָה וּפָחוֹת מִכַּעֲדָשָׁה מִן הַשֶּׁרֶץ מְטַמְּאִין וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן אֶלָּא בִּכְזַיִת אָמַר רָבָא בְּמוּבְדָּלִין דִּבֵּר הַכָּתוּב אֲמַר לֵיהּ רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה לְרָבָא אֶלָּא מֵעַתָּה בְּהֵמָה נָמֵי לִיפְלְגִי בֵּין מוּבְדֶּלֶת לְשֶׁאֵינָהּ מוּבְדֶּלֶת
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ. טַעֲמָא דְרִבִּי מֵאִיר. מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהֶן יְצִירָה כָאָדָם. וִיִּיצֶר ײ֨ אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה. רִבִּי אִמִּי בָעֵי. מִפְּנֵי שֶׁכָּתוּב בָּהֶן יְצִירָה כַּבְּהֵמָה. וַיִּיצֶר ײ֨ אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל־חַיַּת הַשָּׂדֶה וְכָל־עוֹף הַשָּׁמַיִם. וְהָא כְתִיב כִּי הִנֵּה יוֹצֵר הָרִים וּבוֹרֵא רוּחַ. מֵעַתָּה הִפִּילָה דְּמוּת הָר תְּהֵא טְמֵיאָה לֵידָה. שַׁנְייָא הִיא. שֶׁאֵין כָּתוּב בָּהֶן יְצִירָה מִתְּחִילַּת בִּרְייָתוֹ שֶׁל עוֹלָם. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִפְּנֵי שֶׁסּוֹקְרִין לִפְנֵיהֶן כְּאָדָם. אַבָּא בַּר בַּר חָנָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹתָנָן. מִפְּנֵי שֶׁמְּהַלְּכִין לִפְנֵיהֶן כְּאָדָם. הָתִיב רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. וְהָתַנִּינָן. שֶׁגַּלְגַּל עֵינוֹ עָגוּל כְּשֶׁלְּאָדָם. הֲוֵי מוּם הוּא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַה תַנִּינָן. סוֹקְרִין. מַה תַנִּינָן. מְהַלְּכִין. מַאי כְדוֹן. גַּלְגַּלֵּי אָדָם עֲגוּלִין וְגַלְגַּלֵּי בְהֵמָה אֲרוּכִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. בָּאָדָם לָבָן רָבָה עַל הַשָּׁחוֹר וּבַבְּהֵמָה שָׁחוֹר רָבָה עַל הַלָּבָן.רִבִּי חַגַּי אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. חֲבֵרִין דְּרַבָּנִין מַקְשֵׁי לָהּ עַל דְּרִבִּי מֵאִיר. הִפִּילָה דְּמוּת עוֹרֵב עוֹמֵד בְּרֹאשׁ הַדֶּקֶל. וְאוֹמֵר לוֹ. בּוֹא וַחֲלוֹץ אוֹ יְיַבֵּם. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא. עַד דְּאַתְּ מַקְשֵׁי לָהּ עַל דְּרִבִּי מֵאִיר קְשִׁיתָהּ עַל דְּרַבָּנִן. דָּמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כּוּלּוֹ אָדָם וּפָנָיו בְּהֵמָה אֵינוֹ װְלָד. כּוּלּוֹ בְהֵמָה וּפָנָיו אָדָם װְלָד הוּא. כּוּלּוֹ אָדָם וּפָנָיו בְּהֵמָה עוֹמֵד וְקוֹרֵא בַתּוֹרָה. וְאוֹמֵר לוֹ. בּוֹא לְשָׁחֲטָךְ. כּוּלּוֹ בְהֵמָה וּפָנָיו אָדָם עוֹמֵד וְחוֹרֵשׁ בַּשָּׂדֶה. וְאוֹמֵר לוֹ. בּוֹא וַחֲלוֹץ אוֹ יַבֵּם.וְאָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא סוֹף דָּבָר כָּל־הַסֵּימָנִין אֶלָּא אֲפִילוּ אֶחָד מִן הַסֵּימָנִין. וְאֵילּוּ הֵן הַסֵּימָנִין. הַמֶּצַח וְהַגְּבִינִין וְהָעַיִן וְהָאוֹזֶן וְהַלֶּסֶת וְהַחוֹטֵם וְהַזָּקָן וְגוּמַת הַזָּקָן. אָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא סוֹף דָּבָר כָּל־הַסֵּימָנִין אֶלָּא אֲפִילוּ אֶחָד מִן הַסֵּימָנִין. רִבִּי בָּא רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. דִּבְרֵי רִבִּי. עַד שֶׁיְּהוּ כָל־הַפָּנִים דוֹמִין לָאָדָם. וְדִבְרֵי חֲכָמִים. אֲפִילוּ אֶחָד מִן הַסֵּימָנִין. וְדִבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. אֲפִילוּ צִפָּרְנָיו. רִבִּי פִינְחָס בָּעֵי. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. תַּמָּן הוּא אוֹמֵר. עַד שֶׁיְּהוּ רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ דּוֹמִין לְאִמּוֹ. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. כָּאן בָּאָדָם כָּאן בַּבְּהֵמָה. אָמַר רִבִּי בָּא. רִבִּי חִייָה רוֹבָה אֲזַל לִדְרוֹמָה. שָׁאֲלוֹן לֵיהּ רִבִּי חָמָא אָבוֹי דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה וּבַר קַפָּרָא. כּוּלּוֹ אָדָם וּפָנָיו בְּהֵמָה מָהוּ. אָתָא וְשָׁאַל לְרִבִּי. אָמַר לֵיהּ. צֵא וּכְתוֹב לָהֶן. אֵינוֹ װְלָד. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. נְפַק זוּגָא לְבַר. שָׁאֲלוֹן לֵיהּ רִבִּי חָמָא אָבוֹי דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה וּבַר קַפָּרָא. שְׁתֵּי עֵינָיו טוּחוֹת מָהוּ. אָתָא וּשְׁאִיל לְרִבִּי. אָמַר לֵיהּ. צֵא וּכְתוֹב לָהֶן. אֵינוֹ װְלָד. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. רִבִּי כְדַעְתֵּיהּ. דְּרִבִּי אָמַר. עַד שֶׁיְּהוּ כָל־הַפָּנִים דוֹמִין לָאָדָם. פָּנָיו מְמוּסְמָסוֹת מָהוּ. רִבִּי יָסָא אָמַר. אִתְפַּלְּגוֹן רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵינוֹ װְלָד. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. װְלָד הוּא. אָמַר רִבִּי זְעוּרָה. לֹא דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אֵינוֹ װְלָד כָּל־דָּכֵן. אֶלָּא אֵינוֹ װְלָד לְהוֹשִׁיב אֶת אִמּוֹ יְמֵי טוֹהַר. אֲבָל װְלָד הוּא לְהוֹשִׁיב אֶת אִמּוֹ יְמֵי לֵידָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. וְיַרְכָתוֹ אֲטוּמָה אֵינוֹ װְלָד. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוֹשֻׁעַ. טִּיבּוּרוֹ אָטוּם אֵינוֹ װְלָד. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי זַכַּאי. נְקוּבָתוֹ אֲטוּמָה אֵינוֹ װְלָד. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם גִּידּוּל. גּוּלְגּוֹלְתּוֹ אְטוּמָה אֵינוֹ װְלָד.תלמוד ירושלמי נידה פרק ג הלכה ב
[שחטו אחרים לשמו] בארבעה עשר ר' אליעזר פוסל ורבי יהושע מכשיר אמר רבי יהושע ומה בשאר ימות השנה שאינו כשר לשמו כשרו אחרים לשמו [י"ד] שכשר לשמו אינו דין שיכשרו אחרים לשמו אמר לו רבי אליעזר [לא אם אמרת] בשאר ימות השנה שאינו כשר לשמו כשר הוא לשם אחרים [י"ד שכשר לשמו אינו דין שיכשר הוא לשם שמו ולשם אחרים וכן אתה אומר מפני מה כשרו] אחרים [לשמו] בשאר ימות השנה שכן כשר [הוא] לשם אחרים [יכשרו אחרים לשמו בי"ד שאינו כשר] לשם אחרים אמר לו ר' יהושע הורעת כח פסח [ואתה נותן] כח לשלמים חזר ר"א ודנו דין אחר מצינו [שהמקדיש פסח באו שלמים ולא מהמקדיש] שלמים בא פסח ומה פסח [שמהקדישן באו שלמים אינו כשר לשם שלמים שלמים שאין מהקדישן בא פסח דין הוא שלא יכשרו לשם פסח אמר לו רבי יהושע חטאת תוכיח שאין מהקדישה באו שלמים וכשרה לשם שלמים אף אתה אל תתמה על השלמים שאע"פ שאין מהקדשן בא פסח שיכשרו לשם פסח] אמר לו ר"א לא אם אמרת בחטאת שכן כשרה לשמה [בשאר ימות השנה] תאמר בפסח שאינו כשר לשמו [בשאר ימות השנה] הואיל ואין כשר לשמו בשאר ימות השנה אם שחטו אחרים לשמו בי"ד ה"ז פסול.השוחט את הפסח לאוכלו בי"ד כשר לאוכלו נא [שלוק] ומבושל כשר השוחט את הפסח על בני [חבורה] ואמר שלא לשמו שחטתיו שורת הדין אין נאמן ר' יהודה אומר עד שלא [יתחילו] בו נאמן משהתחילו בו אינו נאמן.הפסח ששחטו [בשחרית] בי"ד שלא לשמו ר' יהושע מכשיר כאילו נשחט בשלשה עשר [בן] בתירא פוסל כאילו נשחט בין הערבים אמר רבי יהושע הואיל ושלשה עשר אינו ראוי ובי"ד שחרית אינו ראוי מה שלשה עשר אם שחטו שלא לשמו כשר אף י"ד שחרית אם שחטו שלא לשמו כשר השיב לסייע דברי בן בתירא [לאו] אם אמרת בשלשה עשר שאין מקצתו ראוי תאמר בי"ד שחרית שמקצתו ראוי הואיל ומקצתו ראוי אם שחטו שחרית [בי"ד] שלא לשמו פסול.תוספתא פסחים פרק ד תוס ט