תָּא שְׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֵשׁ נוֹתָר שֶׁמּוֹעֲלִין בּוֹ וְיֵשׁ נוֹתָר שֶׁאֵין מוֹעֲלִין בּוֹ כֵּיצַד לָן לִפְנֵי זְרִיקָה מוֹעֲלִין לְאַחַר זְרִיקָה אֵין מוֹעֲלִין קָתָנֵי מִיהַת מוֹעֲלִין בּוֹ לָאו דַּהֲוָה שְׁהוּת לְמִיזְרְקֵיהּ דְּאִי בָּעֵי זָרֵיק וּשְׁמַע מִינַּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה שָׁנִינוּ לָא דְּקַבְּלֵיהּ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה דְּלֹא הָיָה שְׁהוּת לְמִזְרַק אֲבָל הָיָה שְׁהוּת מַאי הָכִי נָמֵי דְּאֵין מוֹעֲלִין מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי לִפְנֵי זְרִיקָה לִיתְנֵי קוֹדֶם שְׁקִיעָה וּלְאַחַר שְׁקִיעָה הָכִי נָמֵי קָתָנֵי קוֹדֶם שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה וּלְאַחַר שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה תָּא שְׁמַע רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֵשׁ פִּיגּוּל שֶׁמּוֹעֲלִין בּוֹ וְיֵשׁ פִּיגּוּל שֶׁאֵין מוֹעֲלִין בּוֹ כֵּיצַד לִפְנֵי זְרִיקָה מוֹעֲלִין לְאַחַר זְרִיקָה אֵין מוֹעֲלִין קָתָנֵי מִיהַת לִפְנֵי זְרִיקָה מוֹעֲלִין בּוֹ לָאו דַּהֲוָה שְׁהוּת לְמִיזְרְקֵיהּ דְּאִי בָּעֵי זָרֵיק וְקָתָנֵי מוֹעֲלִין בּוֹ וּשְׁמַע מִינַּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה שָׁנִינוּ לָא דְּלָא הֲוָה שְׁהוּת לְמִיזְרְקֵיהּ אֲבָל הֲוָה שְׁהוּת לְמִיזְרְקֵיהּ מַאי הָכִי נָמֵי דִּנְפַק מִידֵי מְעִילָה מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי לְאַחַר זְרִיקָה לִיתְנֵי קוֹדֶם שְׁקִיעָה וּלְאַחַר שְׁקִיעַת הַחַמָּה הָכִי נָמֵי קָאָמַר קוֹדֶם שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה לְאַחַר שֶׁיֵּרָאֶה לִזְרִיקָה תָּא שְׁמַע הַפִּיגּוּל בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מוֹעֲלִין מַאי לָאו דְּזָרַק וּשְׁמַע מִינַּהּ הֶיתֵּר אֲכִילָה שָׁנִינוּ לָא דְּלֹא זָרַק אֲבָל זָרַק מַאי הָכִי נָמֵי דְּאֵין מוֹעֲלִין בּוֹ מַאי אִירְיָא דְּתָנֵי בְּקָדָשִׁים קַלִּים אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ לִיתְנֵי כָּאן לִפְנֵי זְרִיקָה כָּאן לְאַחַר זְרִיקָה הָא אָתְיָא לְאַשְׁמוֹעִינַן כֹּל לְאֵיתוֹיֵי לִידֵי מְעִילָה זְרִיקָה כְּתִיקְנָהּ מַיְיתֵי לִידֵי מְעִילָה כֹּל לְאַפּוֹקֵי מִידֵי מְעִילָה אֲפִילּוּ שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ נָמֵי מַפְקַע מִידֵי מְעִילָה:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, שָׁלֹשׁ מִדּוֹת בַּבִּכּוּרִים, הַבִּכּוּרִים, וְתוֹסֶפֶת הַבִּכּוּרִים, וְעִטּוּר הַבִּכּוּרִים. תּוֹסֶפֶת הַבִּכּוּרִים, מִין בְּמִינוֹ. וְעִטּוּר הַבִּכּוּרִים, מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. תּוֹסֶפֶת הַבִּכּוּרִים נֶאֱכֶלֶת בְּטָהֳרָה, וּפְטוּרָה מִן הַדְּמַאי. וְעִטּוּר הַבִּכּוּרִים חַיָּב בַּדְּמַאי:
אֵימָתַי אָמְרוּ תּוֹסֶפֶת הַבִּכּוּרִים כַּבִּכּוּרִים, בִּזְמַן שֶׁהִיא בָאָה מִן הָאָרֶץ. וְאִם אֵינָהּ בָּאָה מִן הָאָרֶץ, אֵינָהּ כַּבִּכּוּרִים:
לְמָה אָמְרוּ הַבִּכּוּרִים כְּנִכְסֵי כֹהֵן, שֶׁהוּא קוֹנֶה מֵהֶם עֲבָדִים וְקַרְקָעוֹת וּבְהֵמָה טְמֵאָה, וּבַעַל חוֹב נוֹטְלָן בְּחוֹבוֹ, וְהָאִשָּׁה בִכְתֻבָּתָהּ, כְּסֵפֶר תּוֹרָה. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אֵין נוֹתְנִים אוֹתָם אֶלָּא לְחָבֵר בְּטוֹבָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, נוֹתְנִין אוֹתָם לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר, וְהֵם מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶם, כְּקָדְשֵׁי הַמִּקְדָּשׁ:
משנה ביכורים פרק ג משנה יג
אֵין מַנִּיחִין אֶת הַמִּטָּה בָּרְחוֹב. אָמַר רַב פָּפָּא: אֵין מוֹעֵד בִּפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם, וְכׇל שֶׁכֵּן חֲנוּכָּה וּפוּרִים.וְהָנֵי מִילֵּי בְּפָנָיו, אֲבָל שֶׁלֹּא בְּפָנָיו — לָא. אִינִי?! וְהָא רַב כָּהֲנָא סַפְדֵיהּ לְרַב זְבִיד מִנְּהַרְדְּעָא בְּפוּם נַהֲרָא! אָמַר רַב פַּפֵּי: יוֹם שְׁמוּעָה הֲוָה, וְכִבְפָנָיו דָּמֵי.אָמַר עוּלָּא: הֶסְפֵּד עַל לֵב, דִּכְתִיב: ״עַל שָׁדַיִם סוֹפְדִים״. טִיפּוּחַ בַּיָּד. קִילּוּס בָּרֶגֶל.תלמוד בבלי מועד קטן דף כז עמוד ב