וְעוֹד דְּקָתָנֵי סֵיפָא לָן דָּמָהּ אַף עַל פִּי שֶׁחָזַר וּזְרָקוֹ מוֹעֲלִין בּוֹ אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא בְּחַטָּאת שַׁפִּיר אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בְּעוֹלָה צְרִיכָא לְמֵימַר סֵיפָא וַדַּאי מְסַיַּיע לֵיהּ רֵישָׁא מַאי הוֹאִיל וּמְסַיַּיע לֵיהּ סֵיפָא מְסַיַּיע לֵיהּ נָמֵי רֵישָׁא סֵיפָא לָאו וַדַּאי מְסַיַּיע לֵיהּ מַאי שְׁנָא הֲלָנָה דְּקָעָבֵיד בְּיָדַיִם לָא מַהְנֵי זְרִיקָה לְאַפּוֹקֵי מִידֵי מְעִילָה מַחְשָׁבָה לָא קָא עָבֵיד בְּיָדַיִם מַהְנֵי לֵיהּ זְרִיקָה לְאַפּוֹקֵי מִידֵי מְעִילָה לֵימָא הָא מְסַיַּיע לֵיהּ הַפִּיגּוּל בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים מוֹעֲלִין בּוֹ לָאו אַף עַל גַּב דְּזָרַק וּמְסַיַּיע לֵיהּ לָא דְּלֹא זָרַק אָבֵל זָרַק מַאי הָכִי נָמֵי דְּאֵין מוֹעֲלִין בּוֹ אַמַּאי קָתָנֵי סֵיפָא בְּקָדָשִׁים קַלִּים אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ לִיפְלוֹג בְּרֵישָׁא וְלִיתְנֵי לִפְנֵי זְרִיקָה מוֹעֲלִין בּוֹ לְאַחַר זְרִיקָה אֵין מוֹעֲלִין בּוֹ הָהוּא וַדַּאי מְסַיַּיע לֵיהּ לֵימָא הוֹאִיל וּמְסַיַּיע לֵיהּ סֵיפָא מְסַיַּיע לֵיהּ נָמֵי רֵישָׁא קָדָשִׁים קַלִּים פְּסִיקָא לֵיהּ הָכָא לָא פְּסִיקָא לֵיהּ כְּלָל אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ כֹּל שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים אֵין מוֹעֲלִין בָּהּ וְכֹל שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים מוֹעֲלִין בָּהּ אֵיזוֹהִי שֶׁהָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים שֶׁלָּנָה וְשֶׁנִּטְמֵאת וְשֶׁיָּצָאת וְאֵיזוֹהִי שֶׁלֹּא הָיְתָה לָהּ שְׁעַת הֶיתֵּר לַכֹּהֲנִים שֶׁנִּשְׁחֲטָה חוּץ לִזְמַנָּהּ וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ וְשֶׁקִּבְּלוּ פְּסוּלִין וְזָרְקוּ אֶת דָּמָהּ אֲמַר לֵיהּ בַּר קַפָּרָא לְבַר פְּדָת בֶּן אֲחוֹתִי רְאֵה מָה אַתָּה שׁוֹאֲלֵנִי לְמָחָר בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הֶיתֵּר שְׁחִיטָה שָׁנִינוּ
רבי יהודה אומר כל הגרים כולן מביאין ולא קורין בני קיני חותן משה מביאין וקורין שנאמר (במדבר י׳:ל״ב) והיה כי תלך עמנו וגו'.ר' יוסי אומר היה ר"מ אומר כהנים מביאין ולא קורין מפני שלא נטלו חלק בארץ ואני אומר כשם שנטלו לוים כך נטלו כהנים בין מדבר מרובה בין מדבר מועט.הפריש את בכוריו ומכר את שדהו מביא ואינו קורא והשני מהו להביא מאותו המין אינו מביא ממין אחר מביא וקורא ר' יהודה אומר אף מאותו המין מביא וקורא.תוספתא ביכורים פרק א תוס ו
תַּנֵּי יִשְׂרָאֵל וְכֹהֵן שֶׁהָיוּ שׁוּתָפִין בְּחָנוּת. מְמַלֵּא יִשְׂרָאֵל אֶת הַנֵּר שֶׁמֶן שְׂרֵיפָה וְעוֹלֶה לָעֲלִייָה וְיוֹרֵד לֶחָנוּת לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו שֶׁל כֹּהֵן. אֲבָל לֹא שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כֹהֵן שֶׁבָּא אֶצֶל יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת עַמּוֹ חֶשְׁבּוֹן מַדְלִיק עַל גַּבָּיו שֶׁמֶן שְׂרֵיפָה אַף עַל פִּי כֵן זְכַייָהּ אָמַר לָהֶן בִּמְזַכֶּה לָהֶן עַל יְדֵי אַחֵר.תַּנֵּי בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּכְנְסָה לַעֲשׂוֹת צְרָכָיו שֶׁל כֹּהֵן אֲבָל לֹא שֶׁל יִשְׂרָאֵל.תַּנֵּי בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּכְנְסָה לְהַדְלִיק מִכֹּהֶנֶת טוֹבֶלֶת פְּתִילָהּ שֶׁמֶן שְׂרֵיפָה וּמַדְלֶקֶת. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי שְׁעַת מִשְׁלַחַת זְאֵבִים הָֽיְתָה וְלֹא עָמַד בֵּית דִּין וּבִיטֵּל. כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן לֹא עָמַד בֵּית דִּין וּבִיטֵּל אַף הָכָא לֹא עָמַד בֵּית דִּין וּבִיטֵּל.תלמוד ירושלמי תרומות פרק יא הלכה ה