קְלָטוּהָ מְחִיצוֹת לְכׇל דָּבָר בָּעֵי רַבִּי אֶלְעָזָר [עוֹלַת בָּמַת יָחִיד שֶׁהִכְנִיסָהּ שֶׁנִּפְסְלָה] עָלוּ מַהוּ שֶׁיֵּרְדוּ מִדְּקָמִיבַּעְיָא לֵיהּ לַחֲדָא מִכְּלַל דְּאִידַּךְ פְּשִׁיטָא לֵיהּ אִי כְּרַבָּה אִי כִּדְרַב יוֹסֵף חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא קָמִיבַּעְיָא לֵיהּ עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבָּה הָתָם אִם עָלוּ יֵרְדוּ מְחִיצָה כְּתִיקְנָהּ פָּסְלָה שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ לֹא פָּסְלָה אוֹ דִילְמָא אֲפִילּוּ לְרַב יוֹסֵף דְּאָמַר אִם עָלְתָה לֹא תֵּרֵד מְחִיצָה כְּתִיקְנָהּ קָלְטָה שֶׁלֹּא כְּתִיקְנָהּ לָא קָלְטָה תֵּיקוּ אָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב זְרִיקַת פִּיגּוּל אֵינוֹ מוֹצִיא מִידֵי מְעִילָה בְּקׇדְשֵׁי קָדָשִׁים וְאֵינוֹ מֵבִיא לִידֵי מְעִילָה בְּקָדָשִׁים קַלִּים יְתֵיב אַבָּיֵי וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא אֵיתִיבֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי הַשּׁוֹחֵט אֶת הַתּוֹדָה לִפְנִים וְלַחְמָהּ חוּץ לַחוֹמָה לֹא קִדֵּשׁ אֶת הַלֶּחֶם שְׁחָטָהּ עַד שֶׁלֹּא קָרְמוּ פָּנֶיהָ בַּתַּנּוּר וַאֲפִילּוּ קָרְמוּ כּוּלָּן חוּץ מֵאַחַת מֵהֶן לֹא קָדַשׁ הַלֶּחֶם שְׁחָטָהּ חוּץ לִזְמַנָּהּ וְחוּץ לִמְקוֹמָהּ קָדַשׁ הַלֶּחֶם אַלְמָא פִּיגּוּל מַיְיתֵי לַהּ לִידֵי מְעִילָה אִישְׁתִּיק כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּא אֲמַר לֵיהּ בִּזְרִיקָה אֲמַר לֵיהּ רַב אָשֵׁי לְרָבָא וְהָא אָמַר עוּלָּא קוֹמֶץ פִּיגּוּל שֶׁהֶעֱלוֹ לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ פָּקַע פִּיגּוּלוֹ מִמֶּנּוּ וּקְמִיצָה הַיְינוּ שְׁחִיטָה אֲמַר לֵיהּ אִיסּוּרָא דְּמַיְיתֵי לִידֵי פִיגּוּל מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה בָּרַח דֶּרֶךְ הֲלִיכָה מְטַמֵּא בְגָדִים. דֶּרֶךְ חֲזִירָה אֵינוֹ מְטַמֵּא בְגָדִים.שָׁאֲלוּ אֶת רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. חָלָה הַשָּׁלִיחַ. אֲמַר לָהֶן. כָּךְ תְּהוּ בְשָׁלוֹם. וְאִם חָלָה הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. אֲמַר לָהֶן. יָכוֹל הוּא לִטְעוֹן אֶתְכֶם וְלִי. דְּחָייוֹ וְלֹא מֵת. אֲמַר לָהֶן. כֵּן יְהוּ כָל־אוֹיְבֵי הַשָּׁמַרְִם. לֹא שֶׁהָיָה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מַפְלִיגָן אֶלָּא שֶׁלֹּא הָיָה אוֹמִֵר לָהֶן דְּבָרִים שֶׁלֹּא שְׁמָעָן מִיָּמָיו. וְחֲכָמִים אוֹמְרִים. חָלָה הַשָּׁלִיחַ מְשַׁלְּחוֹ בְיַד אַחֵר. חָלָה הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מַרְכִּיבוֹ עַל הַחַמּוֹר. דְּחָייוֹ וְלֹא מֵת. יוֹרֵד אַחֲרָיו וּמֵמִיתוֹ.כָּל־יָמִים שֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק קַייָם לֹא הָיָה מַגִּיעַ לְמַחֲצִית הָהָר עַד שֶׁנַּעֲשֶׂה אֵיבָרִין אֵיבָרִין. מִשֶּׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק הָיָה בוֹרֵחַ לַמִּדְבָּר וְהַסַרָקִיִין אוֹכְלִין אוֹתוֹ. כָּל־יָמִים שֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק קַייָם הָיָה גּוֹרָל שֶׁלַּשֵּׁם עוֹלֶה מִיָּמִין. מִשֶּׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק פְּעָמִים בַּיָּמִין פְּעָמִים בַּשְּׂמֹאל. כָּל־יָמִים שֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק קַייָם הָיָה נֵר מַעֲרָבִי דוֹלֵק. מִשֶּׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק פְּעָמִים כָּבָה פְעָמֵים דּוֹלֵק. כָּל־יָמִים שֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק קַייָם הָיָה לָשׁוֹן שֶׁלִזְהוֹרִית מַלְבִּין. מִשֶּׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק פְּעָמִים מַלְבִּין פְּעָמִים מַאֲדִים. כָּל־יָמִים שֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק קַייָם הָיָה אוֹר הַמַּעֲרָכָה מִתְגַּבֵּר וְעוֹלֶה. מִשֶּׁהָיוּ נוֹתְנִין שְׁנֵי גֵיזִירֵי עֵצִים בַּשַּׁחֲרִית לֹא הָיוּ נוֹתְנִין כַּל־הַיּוֹם. מִשֶּׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק תָּשַׁשׁ כּוֹחָהּ שֶׁלַּמַּעֲרָכָה וְלֹא הָיוּ נִמְנַעִין לִהְיוֹת נוֹתְנִין עֵצִים כַּל־הַיּוֹם. כָּל־יָמִים שֶׁהָיָה שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק קַייָם הָֽיְתָה בְרָכָה מְשׁוּלַּחַת בִּשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּבְלֵחֵם הַפָּנִים. וְהָיָה נוֹפֵל לְכָל־אֶחָד וְאֶחָד עַד כְּזַיִת. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁהָיוּ א)כְלִין וּשְׂבֵיעִין. וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁהָיוּ א)כְלִין וּמוֹתִירִין. מִשֶּׁמֵּת שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק נִיטְלָה בְרָכָה מִשְׁתֵּי הַלֶּחֶם וּמִלֶּחֵם הַפָּנִים. וְהָיָה נוֹפֵל לְכָל־אֶחָד וְאֶחָד עַד כְּאָפוּן. הַצְּנוּעִים הָיוּ מוֹשְׁכִין אֶת יְדֵיהֶן. וְהַגַּרְגְּרָנִים הָיוּ פוֹשְׁטִין אֶת יְדֵיהֶן. מַעֲשֶׂה בְכֹהֵן אֶלָד בְּצִיפּוֹרִין שֶׁנָּטַל חֶלְקוֹ וְחֶלֶק חֲבֵירוֹ. וְהוּא הָיָה נִקְרָא בֶּן הָאָפוּן עַד הַיּוֹם. הוּא שֶׁדָּוִד אָמַר אֱֽלֹהַ֗י פַּ֭לְּטֵנִי מִיַּ֣ד רָשָׁ֑ע מִכַּף֭ מְעַווֵל וְחוֹמֵֽץ.תלמוד ירושלמי יומא פרק ו הלכה ג הזורה תבנו סתם ולקחו אחר [אפילו] להוציא הימנו פטור א"ר שמעון בן גמליאל מודין בית שמאי ובית הלל שלא ימכור אדם גדיש של תבואה ועביט של ענבים ומעטן של זיתים אלא לחבר ולעושה בטהרה מוכר לו חטים אע"פ שיודע בו שאינו גובל עיסתו בטהרה וכן בן לוי שנתמנו לו [עריסין ועושין בזיתים] הרי זה מפריש עשור זיתים ושמן טבל מתוך ביתו [אם אמר] מה שזיתים האלו ראויין לעשות מעשר בדרומן ותרו"מ בדרום דרומן.הלוקח שדה ירק בסוריא עד שלא באו לעונת המעשרות פטור משבאו לעונת המעשרות חייב מלקט כדרכו ופטור דברי רבי עקיבה וחכ"א אף משבאו לעונת המעשרות חייב לפי חשבון מודים חכמים לרבי עקיבה שאם מכר לו תבואה לקצור וענבים לבצור וזיתים למסוק שלוקט כדרכו ופטור.איזה שום בעל בכי כל שאין לו אלא [זור] אחד מקיף את [העומד איזה הוא בצל של רכפה כל שאין עוקצו בצל מעוך לתוכו] רשב"ג אומר כל שאין לו אלא קליפה אחת.תוספתא מעשרות פרק ג תוס יז קודםהבא