אָמֵינָא חַטָּאת הוֹאִיל וּלְכַפָּרָה קָא אָתְיָא לָא בְּדִילִין מִינַּהּ אֲבָל קָדָשִׁים הוֹאִיל וְלָאו לְכַפָּרָה קָאָתֵי בְּדִילִי מִנְּהוֹן וְלֵית בְּהוּ מְעִילָה קָא מַשְׁמַע לַן וְחַטָּאת שֶׁמֵּתָה מִי אִית בַּהּ מְעִילָה וְהָתְנַן חַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת וּמָעוֹת הַהוֹלְכוֹת לְיָם הַמֶּלַח לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין אָמְרִי חַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת בְּחַיֵּיהֶן בְּדִילִין מִנְּהוֹן לְאַפּוֹקֵי הֵיכָא דְּמֵחַיִּים דְּלָא בְּדִילִין מִינֵּיהּ אֵיתִיבֵיהּ רַב יוֹסֵף לְרַבָּה חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא וַחֲדָא מִגּוֹ חֲדָא וְכוּלָּן אֵין מְטַמְּאִים בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה וּמוֹעֲלִין בָּהֶן חוּץ מֵחַטַּאת הָעוֹף שֶׁעָשָׂה לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטַּאת הָעוֹף לְשֵׁם חַטָּאת וְקָתָנֵי עִילָּוֵיהּ כׇּל שֶׁהָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה וְכׇל שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ מְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה וְקָתָנֵי כׇּל שֶׁהָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ תְּיוּבְתָּא דְּרַבָּה תְּיוּבְתָּא וְהָא דִּפְלִיגִי בַּהּ רַבָּה וְרַב יוֹסֵף פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר עוֹלַת בָּמַת יָחִיד שֶׁהִכְנִיסָהּ לִפְנִים
מַתְקֵיף לַהּ רָבָא, אַדְּרַבָּה: כׇּל הָאוֹמֵר ״לֹא לָוִיתִי״ — כְּאוֹמֵר ״לֹא פָּרַעְתִּי״ דָּמֵי,אֶלָּא אִי אִתְּמַר, הָכִי אִתְּמַר, אָמַר רַב זְרִיקָא אָמַר רַב יְהוּדָה: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאָמְרוּ יְתוֹמִים: אָמַר לָנוּ אַבָּא ״לָוִיתִי וּפָרַעְתִּי״, אֲבָל אָמְרוּ: אָמַר לָנוּ אַבָּא ״לֹא לָוִיתִי״ — נִפְרָעִין שֶׁלֹּא בִּשְׁבוּעָה. שֶׁכׇּל הָאוֹמֵר ״לֹא לָוִיתִי״ כְּאוֹמֵר ״לֹא פָּרַעְתִּי״ דָּמֵי.וְנִפְרַעַת שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, לֹא תִּפָּרַע אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה. אָמַר רַב אַחָא שַׂר הַבִּירָה: מַעֲשֶׂה בָּא לִפְנֵי רַבִּי יִצְחָק בְּאַנְטוֹכְיָא, וְאָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לִכְתוּבַּת אִשָּׁה, מִשּׁוּם חִינָּא. אֲבָל בַּעַל חוֹב — לָא.תלמוד בבלי כתובות דף פח עמוד א
הלכה: נוֹתֵן לָהּ חֲצִי קַב קִיטְנִית וַחֲצִי לוֹג שֶׁמֶן כול׳. אָמַר רִבִּי מָנָא. מָנֶה וּאַרְבַּע רִיטְלִין. נוֹתֵן לָהּ כָּר נֵר וּפְתִילָה כּוֹס וְחָבִית וּקְדֵירָה. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. כָּר אֵין לָהּ. שֶׁאֵין נְשֵׁי הָעֲנִיִים יְשֵׁינוֹת עַל הַכָּר. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הוֹתִירָה מְזוֹנוֹת שֶׁלָּהּ הוֹתִירָה בְלָיוֹת שֶׁלּוֹ הוֹתִירָה בְלָיוֹת שֶׁלָּהּ. הָדָא דְתֵימַר בְּאֵשֶׁת אִישׁ. אֲבָל בְאַלְמָנָה בֵּין שֶׁהוֹתִירָה מְזוֹנוֹת בֵּין שֶׁהוֹתִירָה בְלָיוֹת שֶׁלָּהּ.תלמוד ירושלמי כתובות פרק ה הלכה י