אָמֵינָא חַטָּאת הוֹאִיל וּלְכַפָּרָה קָא אָתְיָא לָא בְּדִילִין מִינַּהּ אֲבָל קָדָשִׁים הוֹאִיל וְלָאו לְכַפָּרָה קָאָתֵי בְּדִילִי מִנְּהוֹן וְלֵית בְּהוּ מְעִילָה קָא מַשְׁמַע לַן וְחַטָּאת שֶׁמֵּתָה מִי אִית בַּהּ מְעִילָה וְהָתְנַן חַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת וּמָעוֹת הַהוֹלְכוֹת לְיָם הַמֶּלַח לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין אָמְרִי חַטָּאוֹת הַמֵּתוֹת בְּחַיֵּיהֶן בְּדִילִין מִנְּהוֹן לְאַפּוֹקֵי הֵיכָא דְּמֵחַיִּים דְּלָא בְּדִילִין מִינֵּיהּ אֵיתִיבֵיהּ רַב יוֹסֵף לְרַבָּה חֲדָא מִגּוֹ חֲדָא וַחֲדָא מִגּוֹ חֲדָא וְכוּלָּן אֵין מְטַמְּאִים בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה וּמוֹעֲלִין בָּהֶן חוּץ מֵחַטַּאת הָעוֹף שֶׁעָשָׂה לְמַטָּה כְּמַעֲשֵׂה חַטַּאת הָעוֹף לְשֵׁם חַטָּאת וְקָתָנֵי עִילָּוֵיהּ כׇּל שֶׁהָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה וְכׇל שֶׁלֹּא הָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ מְטַמֵּא בְּגָדִים אַבֵּית הַבְּלִיעָה וְקָתָנֵי כׇּל שֶׁהָיָה פְּסוּלוֹ בַּקֹּדֶשׁ אִם עָלוּ לֹא יֵרְדוּ תְּיוּבְתָּא דְּרַבָּה תְּיוּבְתָּא וְהָא דִּפְלִיגִי בַּהּ רַבָּה וְרַב יוֹסֵף פְּשִׁיטָא לֵיהּ לְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר עוֹלַת בָּמַת יָחִיד שֶׁהִכְנִיסָהּ לִפְנִים
וַ֠תִּכְתֹּ֠ב אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה בַת־אֲבִיחַ֛יִל וּמׇרְדֳּכַ֥י הַיְּהוּדִ֖י אֶת־כׇּל־תֹּ֑קֶף לְקַיֵּ֗ם אֵ֣ת אִגֶּ֧רֶת הַפֻּרִ֛ים הַזֹּ֖את הַשֵּׁנִֽית׃וַיִּשְׁלַ֨ח סְפָרִ֜ים אֶל־כׇּל־הַיְּהוּדִ֗ים אֶל־שֶׁ֨בַע וְעֶשְׂרִ֤ים וּמֵאָה֙ מְדִינָ֔ה מַלְכ֖וּת אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ דִּבְרֵ֥י שָׁל֖וֹם וֶאֱמֶֽת׃לְקַיֵּ֡ם אֶת־יְמֵי֩ הַפֻּרִ֨ים הָאֵ֜לֶּה בִּזְמַנֵּיהֶ֗ם כַּאֲשֶׁר֩ קִיַּ֨ם עֲלֵיהֶ֜ם מׇרְדֳּכַ֤י הַיְּהוּדִי֙ וְאֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה וְכַאֲשֶׁ֛ר קִיְּמ֥וּ עַל־נַפְשָׁ֖ם וְעַל־זַרְעָ֑ם דִּבְרֵ֥י הַצּוֹמ֖וֹת וְזַעֲקָתָֽם׃מקרא אסתר פרק ט פסוק לב
מקום שנהגו להחזיר את הקדושין מחזירין מקום שנהגו שלא [להחזיר] אין מחזירין מקום שנהגו לעשות מעמד ומושב עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין אין מעמד ומושב פחות מז' פעמים מקום שנהגו לשאול שלום אבלים בשבת שואלין מקום שנהגו שלא לשאול אין שואלין מקום שנהגו להיות אבלים הולכין לאחר המטה הולכין מקום שנהגו שלא להלך אין הולכין מקום שנהגו להדליק [את] הנר [לילי יום] הכפורים מדליקין מקום שנהגו שלא להדליק אין מדליקין רבי שמעון בן אלעזר אומר מדליקין בפונדקאות ובבית המים אלו שאמרו מדליקין ואלו שאמרו אין מדליקין [לא אמרו אלא מפני] הרגל עבירה.מקום שנהגו לעשות מלאכה במחובר לקרקע עד חצות עושין מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין.מאימתי ארבעה עשר אסור במלאכה רבי אליעזר בן יעקב אומר מאור ארבעה עשר ר' יהודה אומר משתנץ החמה אמר רבי אליעזר בן יעקב היכן מצינו שמקצת היום אסור במלאכה ומקצתו מותר אמר לו [רבי יהודה] הוא יוכיח [על עצמו] שמקצתו [אסור בחמץ ומקצתו מותר].תוספתא פסחים פרק ג תוס יד