שאין בה שוה פרוטה דא"ר אמי א"ר יוחנן הכהו הכאה שאין בה שוה פרוטה לוקה ולא מקשינן הכאה לקללה: חוץ מעל ידי גר תושב וכו': אלמא גר תושב עובד כוכבים הוא אימא סיפא גר תושב גולה ע"י גר תושב אמר רב כהנא לא קשיא כאן בגר תושב שהרג גר תושב כאן בגר תושב שהרג ישראל איכא דרמי קראי אהדדי כתיב (במדבר לה, טו) לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים וכתיב (במדבר לה, יב) והיו לכם הערים למקלט לכם ולא לגרים אמר רב כהנא ל"ק כאן בגר תושב שהרג ישראל כאן בגר תושב שהרג גר תושב ורמינהי לפיכך גר ועובד כוכבים שהרגו נהרגין קתני גר דומיא דעובד כוכבים מה עובד כוכבים לא שנא דקטל בר מיניה ולא שנא דקטל דלאו בר מיניה נהרג אף גר לא שנא דקטל בר מיניה ולא שנא קטל דלאו בר מיניה נהרג אמר רב חסדא ל"ק כאן שהרגו דרך ירידה כאן שהרגו דרך עלייה דרך ירידה דישראל גלי איהו נמי סגי ליה בגלות דרך עלייה דישראל פטור הוא נהרג א"ל רבא ולאו ק"ו הוא ומה דרך ירידה דישראל גלי איהו נמי סגי ליה בגלות דרך עלייה דישראל פטור איהו נהרג אלא אמר רבא באומר מותר א"ל אביי אומר מותר אנוס הוא א"ל שאני אומר אומר מותר קרוב למזיד הוא ואזדו לטעמייהו דאיתמר כסבור בהמה ונמצא אדם כנעני ונמצא גר תושב רבא אומר חייב אומר מותר קרוב למזיד הוא רב חסדא אומר פטור אומר מותר אנוס הוא איתיביה רבא לרב חסדא (בראשית כ, ג) הנך מת על האשה אשר לקחת מאי לאו בידי אדם לא בידי שמים דיקא נמי דכתיב (בראשית כ, ו) מחטוא לי ולטעמיך (בראשית לט, ט) וחטאתי לאלהים לאלהים ולא לאדם אלא דינו מסור לאדם הכא נמי דינו מסור לאדם איתיביה אביי לרבא (בראשית כ, ד) הגוי גם צדיק תהרוג התם כדקא מהדרי עלויה (בראשית כ, ז) ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא
חמשה אשמות הן אשם גזילה אשם מעילה אשם שפחה חרופה אשם נזיר ואשם מצורע ר' אליעזר אומר אשם תלוי.שתוי יין פוסל בעבודה וחייב במיתה איזהו שתוי יין כל ששתה רביעית יין בן ארבעים יום הימנו למעלה שתה מגיתו יתר מרביעית פטור שתה פחות מרביעית בן ארבע בן חמש שנים חייב בין שמזגו ובין ששתאו חצאין רבי אליעזר אומר שתאו כולו כאחד חייב מזגו ושתאו או שתאו חצאין פטור רבי יהודה אומר על היין במיתה ועל המשכרין באזהרה לפיכך אם אכל דבלה קעילית או ששתה חלב ודבש הרי זו לוקה ארבעים ועובר בלא תעשה וכשם שאם היה כהן פסול בעבודה חייב בה מיתה כך אם היה חכם או תלמיד חכם אסור ללמד ולהורות רבי יוסי ברבי יהודה אומר אם היה חכם מותר ללמד.הבא על אמו חייב משם שני לאוין הבא על אחות אביו חייב משם שני לאוין אמר רבי יוחנן בן נורי יש לי עוד בהן תשע כיצד נשא את האשה וחזר ונשא את בת אחיה חזר ונשא את בת אחותה חזר ובא על הזקנה חייב משום אותו השם וכלתו ואשת אחיו ואשת אחי אביו ואשת איש והנדה אמרו לו אחרים שקרו לפניך לא אמרו חמותו ואם חמותו ואם חמיו במנין הזה. אמר רבי שמעון וכי מה היה ענין שחיטה אצל אכילה שרבי עקיבה שאל שחיטה והן משיבין אותו אכילה אלא שר' יהושע שאל אכילה בפני עצמה והשיבוהו אכילה מתוך אכילה אמר לו ר"ע בהמה בשבת אלא שקיפחתני בשעת הדין.תוספתא כריתות פרק א תוס יד
משנה: וְאֵילּוּ מַפְסִיקִין לְפֵיאָה הַנַּחַל וְהַשְּׁלוּלִית וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד וְדֶרֶךְ הָרַבִּים וּשְׁבִיל הַיָּחִיד וּשְׁבִיל הָרַבִּים הַקָּבוּעַ בִּימוֹת הַחַמָּה וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים. הַבּוּר וְהַנִּיר וְזֶרַע הַקּוֹצֵר לְשַׁחַת מַפְסִיק דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ מַפְסִיק אֶלָּא אִם כֵּן חָרַשׁ.הלכה: וְאֵילּוּ מַפְסִיקִין לְפֵיאָה. שֶׁנֶּאֱמַר שָֽׁדְךָ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא מִשָּׂדֶה לַחֲבֵרָתָהּ.וְאֵינוֹ מְחוּבָּר. וְאִין תֵּימַר מְחוּבָּר הוּא אֲפִילוּ שְׂדֵה הָאִילָּן מַפְסִיק. דְּתַנֵּינָן תַּמָּן הַכֹּל מַפְסִיק לִזְרָעִים וְאֵינוֹ מַפְסִיק לְאִילָּן אֶלָּא גֶדֶר. הָא גֶדֶר מְחוּבָּר וְאֵינוֹ מְחוּבָּר. אִין תֵּימַר מְחוּבָּר אֲפִילוּ שֵׂעָר כּוֹתֵשׁ לֹא מַפְסִיק דְּתַנֵּינָן שֵׁעָר כּוֹתֵשׁ אֵינוֹ מַפְסִיק אֶלָּא נוֹתֵן פֵּיאָה לַכֹּל. הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאֵינוֹ מְחוּבָּר. אִין תֵּימַר מְחוּבָּר הוּא אֲפִילוּ מִצַּד אֶחָד מַפְסִיק דְּתַנִּי אִם הָיָה שֵׂעָר כּוֹתֵשׁ מִיכָּן וּמִיכָּן אֵינוֹ מַפְסִיק. הָא מִצַּד אֶחָד מַפְסִיק.תלמוד ירושלמי פיאה פרק ב הלכה א