לְיָרִיד שֶׁל גּוֹיִם, וְלוֹקְחִים בְּהֵמָה, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, בָּתִּים, שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְכוֹתֵב וּמַעֲלֶה בָּעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶן, מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָן. רַב שְׁרָא לְחִיָּיא בַּר אָשֵׁי לְמִיגְדַּל אוּהָרִי בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא. מַאי טַעְמָא — מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט הוּא, אֲבָל אִיזְלֵי — אָסוּר. מַאי טַעְמָא — מַעֲשֵׂה אוּמָּן הוּא. רַב יְהוּדָה שְׁרָא לְאַמֵּי תַּנּוּרָאָה לְמִיגְדַּל תַּנּוּרֵי, וּלְרַבָּה בַּר עִשְׂבִּי לְמִיגְדַּל מַהוֹלָתָא. אִינִי? וְהָא תָּנֵי רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל: וְשָׁוִין שֶׁאֵין גּוֹדְלִין תַּנּוּר לְכַתְּחִילָּה! לָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּימוֹת הַחַמָּה, כָּאן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים. מַתְנִי׳ עוֹשִׂין מַעֲקֶה לַגַּג וְלַמִּרְפֶּסֶת מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט, אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂה אוּמָּן. שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעֲגִילִין אוֹתָן בַּמַּעֲגִילָה, בַּיָּד וּבָרֶגֶל אֲבָל לֹא בְּמַחְלָצַיִם. הַצִּיר וְהַצִּינּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ — מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד. וְכׇל כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד כּוֹבְשָׁן. גְּמָ׳ הֵיכִי דָמֵי מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט? רַב יוֹסֵף אָמַר: בְּהוּצָא וְדַפְנָא. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא: צָר בִּצְרוֹר וְאֵינוֹ טָח בְּטִיט. שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעֲגִילִין אוֹתָן בַּמַּעֲגִילָה. הַשְׁתָּא בְּמַעֲגִילָה אָמְרַתְּ שְׁרֵי — בַּיָּד וּבָרֶגֶל מִיבַּעְיָא? הָכִי קָאָמַר: שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעֲגִילִין אוֹתָן כְּעֵין מַעֲגִילָה, בַּיָּד וּבָרֶגֶל, אֲבָל לֹא בְּמַחְלָצַיִם. הַצִּיר וְהַצִּינּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ — מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד. וּרְמִינְהִי: עַד יָמָיו הָיָה פַּטִּישׁ מַכֶּה בִּירוּשָׁלַיִם כּוּ׳. עַד יָמָיו — אִין, מִכָּאן וְאֵילָךְ — לָא! לָא קַשְׁיָא: כָּאן בִּדְנַפָּחֵי, כָּאן בִּדְנַגָּרֵי. מַתְקֵיף לַהּ רַב חִסְדָּא: יֹאמְרוּ, קָלָא רַבָּה — אֲסִיר, קָלָא זוּטְרָא — שְׁרֵי! אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא, לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּמַגָּלֵי, הָא — בַּחֲצִינֵי. רַב פָּפָּא אָמַר: כָּאן — קוֹדֶם גְּזֵירָה, כָּאן — לְאַחַר גְּזֵירָה. רַב אָשֵׁי אָמַר: הָא — רַבִּי יְהוּדָה, הָא — רַבִּי יוֹסֵי. דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי: מַאן תַּנָּא שִׁינּוּי בַּמּוֹעֵד בְּדָבָר הָאָבֵד — דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי. אָמַר רָבִינָא: כְּמַאן מְדַלִּינַן הָאִידָּנָא קִבְּיוָתָא דְּדַשָּׁא בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא, כְּמַאן — כְּרַבִּי יוֹסֵי. כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל בַּמּוֹעֵד — כּוֹבְשָׁן. בְּדִיתָא לְבַאי כְּווֹרֵי, אֲזוּל כּוּלֵּי עָלְמָא צוּד אַיְיתוֹ כְּווֹרֵי, שְׁרָא לְהוּ רָבָא לְמִימְלַח מִינַּיְיהוּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי, וְהָא תְּנַן: כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד — כּוֹבְשָׁן! אֲמַר לֵיהּ: כֵּיוָן דְּמֵעִיקָּרָא אַדַּעְתָּא דַאֲכִילָה אַיְיתִינְהוּ, וְאִי שָׁבֵיק לְהוּ פָּסְדִי, כִּפְרַקְמַטְיָא הָאָבֵד דָּמֵי, וּשְׁרֵי. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, שְׁרָא לְהוּ רָבָא מֵיצָד מֵיזָל אַיְיתוֹיֵי וּמִימְלָח. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְהָא אֲנַן, כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל מֵהֶן כּוֹבְשָׁן תְּנַן! אֲמַר לֵיהּ: הָנֵי נָמֵי מִיתְאַכְלִי אַגַּב אִיצָצָא. כִּי הָא דִּשְׁמוּאֵל עֲבַדוּ לֵיהּ שִׁיתִּין אִיצָצֵי וַאֲכַל. רָבָא אִיקְּלַע לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא, עָבְדִי לֵיהּ שִׁיתִּין אִיצָצֵי וַאֲכַל. רַב אִיקְּלַע לְבֵי רַב שַׁפִּיר, אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ הָהוּא כְּווֹרָא תִּילְתָּא בִּישּׁוּלָא תִּילְתָּא מִילְחָא וְתִילְתָּא טַוְויָא. אָמַר רַב: אֲמַר לִי אַדָּא צַיָּידָא, כְּווֹרָא סָמוּךְ לְמִיסְרְחֵיהּ מְעַלֵּי. וְאָמַר רַב, אֲמַר לִי אַדָּא צַיָּידָא: כְּווֹרָא, טַוְויָיא בַּאֲחוּהּ, אַסּוֹקֵיהּ בַּאֲבוּהּ, מֵיכְלֵי[הּ] בִּבְרֵיהּ, מִשְׁתֵּי עֲלֵיהּ אֲבוּהּ. וְאָמַר רַב, אֲמַר לִי אַדָּא צַיָּידָא: כְּווֹרָא, תַּחְלֵי, וַחֲלָבָא — לִיטְעוֹן גּוּפָא וְלָא לִיטְעוֹן פּוּרְיָא. וְאָמַר רַב, אֲמַר לִי אַדָּא צַיָּידָא: כְּווֹרָא, תַּחְלֵי, וַחֲלָבָא — מַיָּא וְלָא שִׁיכְרָא, שִׁיכְרָא וְלָא חַמְרָא.
הֲדַרַן עֲלָךְ מַשְׁקִין בֵּית הַשְּׁלָחִין
אֶת־יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ תִּירָ֖א אֹת֣וֹ תַעֲבֹ֑ד וּב֣וֹ תִדְבָּ֔ק וּבִשְׁמ֖וֹ תִּשָּׁבֵֽעַ׃ה֥וּא תְהִלָּתְךָ֖ וְה֣וּא אֱלֹהֶ֑יךָ אֲשֶׁר־עָשָׂ֣ה אִתְּךָ֗ אֶת־הַגְּדֹלֹ֤ת וְאֶת־הַנּֽוֹרָאֹת֙ הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר רָא֖וּ עֵינֶֽיךָ׃בְּשִׁבְעִ֣ים נֶ֔פֶשׁ יָרְד֥וּ אֲבֹתֶ֖יךָ מִצְרָ֑יְמָה וְעַתָּ֗ה שָֽׂמְךָ֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ כְּכוֹכְבֵ֥י הַשָּׁמַ֖יִם לָרֹֽב׃מקרא דברים פרק י פסוק כג
ר' יוסי בר' יהודה ור' אלעזר בר' שמעון [אומר הפרת נדרים] מעת לעת כיצד היו על אשתו חמשה נדרים או שהיו לו חמש נשים ונדרו כולן ואמר כולן מופרין מופר ליך נדר זה לא הופר אלא נדר זה [לא היפר לה אלא נדר זה] מה ראית שתדורי אי אפשי שתדורי אין זה נדר לא אמר כלום מופר מבוטל זה הרי זה בטל קיים ליך יפה עשית אף אני כמותיך אם לא נדרת [מדירך אני] אין יכול להפר.אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה [רשות] לאב בזמן שלא שמע [או ששמע והפר או ששמע ושתק שמע והפר] ומת בו ביום אבל שמע [ושתק שמע וקיים] ומת ביום של אחריו אין יכול להפר שמע בעלה ולא הפר לה ולא הספיק האב לשמוע עד שמת הבעל זה הוא שאמרו מת [הבעל נתרוקנה רשות לאב שמע אביה ולא הפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת האב זה הוא שאמרו מת] האב לא נתרוקנה [רשות] לבעל.שמע בעלה והפר לה ולא הספיק אביה לשמוע עד שמת ה"ז אסורה שאין הבעל מיפר אלא בשותפות האב שמע אביה והפר לה ולא הספיק הבעל לשמוע עד שמת ונתארסה [לאחר יחזור האב ויפר חלקו של בעלה] א"ר נתן [הרי] הן דברי ב"ש ב"ה אומרים אין יכול להפר.תוספתא נדרים פרק ו תוס ד