קָרֵי עֲלֵיהּ: ״וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים״. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְצַיְּנִין לֹא עַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת, וְלֹא עַל עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וְלֹא עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל. אֲבָל מְצַיְּנִין עַל הַשִּׁדְרָה, וְעַל הַגּוּלְגּוֹלֶת, עַל רוֹב בִּנְיַן, וְעַל רוֹב מִנְיַן הַמֵּת. וְאֵין מְצַיְּנִין עַל הַוַּודָּאוֹת, אֲבָל מְצַיְּנִין עַל הַסְּפֵיקוֹת. וְאֵלּוּ הֵן הַסְּפֵיקוֹת: סְכָכוֹת וּפְרָעוֹת וּבֵית הַפְּרָס. וְאֵין מַעֲמִידִין צִיּוּן בִּמְקוֹם טוּמְאָה, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד אֶת הַטְּהָרוֹת. וְאֵין מַרְחִיקִין צִיּוּן מִמְּקוֹם טוּמְאָה, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּכְזַיִת מִן הַמֵּת אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל? וְהָא תְּנַן: אֵלּוּ שֶׁמְּטַמְּאִין בְּאֹהֶל — כְּזַיִת מִן הַמֵּת! אָמַר רַב פָּפָּא: הָכָא בִּכְזַיִת מְצוּמְצָם עָסְקִינַן, דְּסוֹף סוֹף מִיחְסָר חָסַר. מוּטָב יִשָּׂרְפוּ עָלָיו תְּרוּמָה וְקׇדָשִׁים לְפִי שָׁעָה, וְאַל יִשָּׂרְפוּ עָלָיו לְעוֹלָם. וְאֵלּוּ הֵן הַסְּפֵיקוֹת: סְכָכוֹת וּפְרָעוֹת. סְכָכוֹת — אִילָן הַמֵּיסֵךְ עַל הָאָרֶץ. פְּרָעוֹת — אֲבָנִים פְּרוּעוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִן הַגָּדֵר. בֵּית הַפְּרָס, כְּדִתְנַן: הַחוֹרֵשׁ אֶת הַקֶּבֶר הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס, וְכַמָּה הוּא עוֹשֶׂה — מְלֹא מַעֲנֶה מֵאָה אַמָּה. וּבֵית הַפְּרָס מִי מְטַמֵּא בְּאֹהֶל? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מְנַפֵּחַ אָדָם בֵּית הַפְּרָס וְהוֹלֵךְ. וְרַב יְהוּדָה בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא אָמַר: בֵּית הַפְּרָס שֶׁנִּידַּשׁ — טָהוֹר! אָמַר רַב פָּפָּא, לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּשָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, כָּאן בְּשָׂדֶה שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר. וְשָׂדֶה שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר, בֵּית הַפְּרָס קָרֵי לֵיהּ? אִין, וְהָתְנַן: שְׁלֹשָׁה בֵּית הַפְּרָס הֵן: שָׂדֶה שֶׁנֶּאֱבַד בָּהּ קֶבֶר, וְשָׂדֶה שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר, וּשְׂדֵה בוֹכִין. מַאי ״שְׂדֵה בוֹכִין״? רַב יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא אָמַר: שָׂדֶה שֶׁמַּפְטִירִין בָּהּ מֵתִים. וְטַעְמָא מַאי, אָמַר אֲבִימִי: מִשּׁוּם יֵאוּשׁ בְּעָלִים נָגְעוּ בָּהּ. וּשְׂדֵה שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר לָא בָּעֵי צִיּוּן? וְהָא תַּנְיָא: מָצָא שָׂדֶה מְצוּיֶּנֶת וְאֵין יָדוּעַ מָה טִיבָהּ, יֵשׁ בָּהּ אִילָנוֹת — בְּיָדוּעַ שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר. אֵין בָּהּ אִילָנוֹת — בְּיָדוּעַ שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם זָקֵן אוֹ תַּלְמִיד, לְפִי שֶׁאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בַּדָּבָר! אָמַר רַב פָּפָּא: כִּי תַּנְיָא הָהִיא, בְּשָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר דְּצַיְּינוּהָ. יֵשׁ בָּהּ אִילָנוֹת — בְּיָדוּעַ שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר, אֵין בָּהּ אִילָנוֹת — בְּיָדוּעַ שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר. וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא אִילָנוֹת מִגַּוַּאי וְקֶבֶר מִבָּרַאי? כִּדְאָמַר עוּלָּא: בְּעוֹמְדִין עַל הַגְּבוּלִין, הָכָא נָמֵי: בְּעוֹמְדִין עַל הַגְּבוּלִין.
וַיְקַנֵּ֥א יְהֹוָ֖ה לְאַרְצ֑וֹ וַיַּחְמֹ֖ל עַל־עַמּֽוֹ׃וַיַּ֨עַן יְהֹוָ֜ה וַיֹּ֣אמֶר לְעַמּ֗וֹ הִנְנִ֨י שֹׁלֵ֤חַ לָכֶם֙ אֶת־הַדָּגָן֙ וְהַתִּיר֣וֹשׁ וְהַיִּצְהָ֔ר וּשְׂבַעְתֶּ֖ם אֹת֑וֹ וְלֹא־אֶתֵּ֨ן אֶתְכֶ֥ם ע֛וֹד חֶרְפָּ֖ה בַּגּוֹיִֽם׃וְֽאֶת־הַצְּפוֹנִ֞י אַרְחִ֣יק מֵעֲלֵיכֶ֗ם וְהִדַּחְתִּיו֮ אֶל־אֶ֣רֶץ צִיָּ֣ה וּשְׁמָמָה֒ אֶת־פָּנָ֗יו אֶל־הַיָּם֙ הַקַּדְמֹנִ֔י וְסֹפ֖וֹ אֶל־הַיָּ֣ם הָאַחֲר֑וֹן וְעָלָ֣ה בָאְשׁ֗וֹ וְתַ֙עַל֙ צַחֲנָת֔וֹ כִּ֥י הִגְדִּ֖יל לַעֲשֽׂוֹת׃מקרא יואל פרק ב פסוק כא
מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. קוֹנָם כֹּהֲנִים וּלְוִיִּם נֶהֱנִין לִי. יִטְּלוֹ עַל כָּרְחוֹ. פָּתַר לָהּ בְּאוֹמֵר. אֵי אֵיפְשִׁי לִיתֵּן מַתָּנָה כָּל־עִיקָּר. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. דְּתַנֵּינָן כֹּהֲנִים אֵילּוּ לְוִיִים אֵילּוּ נֶהֱנִין לִי. יִטְּלוּ אֲחֵרִים. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הָאֹמֵר. הֵילָךְ סֶלַע זוֹ וְתֵן בְּכוֹר זֶה לְבֶן בִּתִּי כֹהֶן. פָּתַר לָהּ בְּרוֹצֶה לִיתְּנוֹ לִשְׁנֵי כֹהֲנִים וּבֶן בִּתּוֹ אֶחָד מֵהֶן. וְהוּא אָמַר לוֹ. הֵילָךְ סֶלַע זֶה וְתֵן כּוּלּוֹ לְבֶן בִּתִּי כֹהֶן.בְּעוֹן קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. בְּהָדָא כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל. אָסוּר. מַה דְרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. לֹא אֲגִיבוֹן. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. אָכֵין אָמַר לוֹן. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל לָמָּה הוּא אָסוּר. לֹא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. אַף רִבִּי יוֹחָנָן אִית לֵיהּ יִשְׂרָאֵל לְיִשְׂרָאֵל אָסוּר מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן. וְעוֹד מִן הָדָא דְּתַנֵּי. הַכֹּהֲנִים וְהַלְּוִיִם הַמְסַייְעִים בַּגְּרָנוֹת אֵין נוֹתְנִין לָהֶן לֹא תְרוּמָה וְלֹא מַעְשֵׂר. וְאִם נָתַן הֲרֵי זֶה חִילֵּל. וְלֹא יְחַלְלוּ אֶת קָדְשֵׁי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְהֵן מְחַלְלִין אוֹתָן. יוֹתֵר מִיכֵּן אָֽמְרוּ. תְּרוּמָתָן אֵינָן תְּרוּמָה וּמַעְשְׂרוֹתָן אֵינָן מַעְשְׂרוֹת וְהֶקְדֵּישָׁן אֵינָן הֶקְדֵּשׁ. וַעֲלֵיהֶן אָמַר הַכָּתוּב רָאשֶׁיהָ בְּשׁוֹחַד יִשׁפּוֹטוּ וְכֹהֲנֶיהָ בִּמְחִיר יוֹרוּ וגו׳. וְהַמָּקוֹם מֵבִיא עֲלֵיהֶן שָׁלֹשׁ פּוּרְעָנִיּוֹת. הָדָא הוּא דִּכְתִיב לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵּחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם לְעִייִם תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר.מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. הַמְקַדֵּשׁ בִּתְרוּמוֹת וּבְמַעְשְׂרוֹת וּבְמַתָּנוֹת וּבְמֵי חַטָּאת הֲרֵי זוּ מְקוּדֶּשֶׁת אַף עַל פִּי יִשְׂרָאֵל. פָּתַר לָהּ בְּתְרוּמָה שֶׁנָּֽפְלָה לוֹ מִשֶּׁלַּאֲבִי אִמּוֹ כֹהֵן.תלמוד ירושלמי קידושין פרק ב הלכה ט