וְעַל הַכִּלְאַיִם. בִּשְׁלָמָא עַל הַכִּלְאַיִם — דִּזְמַן זְרִיעָה הִיא, אֶלָּא עַל הַשְּׁקָלִים מְנָלַן? אָמַר רַבִּי טָבִי אָמַר רַבִּי יֹאשִׁיָּה, דְּאָמַר קְרָא: ״זֹאת עוֹלַת חוֹדֶשׁ בְּחׇדְשׁוֹ״ אָמְרָה תּוֹרָה. חַדֵּשׁ וְהָבֵא קׇרְבָּן מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה. וְכֵיוָן דִּבְנִיסָן בָּעֵי אַקְרוֹבֵי מִתְּרוּמָה חֲדָשָׁה, קָדְמִינַן וְקָרֵינַן בְּאֶחָד בַּאֲדָר, כִּי הֵיכִי דְּלַיְתוֹ שְׁקָלִים לַמִּקְדָּשׁ. כְּמַאן — דְּלָא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. דְּאִי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, הָאָמַר שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת, דְּתַנְיָא: שׁוֹאֲלִין בְּהִלְכוֹת הַפֶּסַח קוֹדֶם לְפֶסַח שְׁלֹשִׁים יוֹם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת. אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, כֵּיוָן דְּאָמַר מָר: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ שׁוּלְחָנוֹת יוֹשְׁבִין בַּמְּדִינָה וּבְעֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה יוֹשְׁבִין בַּמִּקְדָּשׁ — מִשּׁוּם שׁוּלְחָנוֹת קָדְמִינַן וְקָרֵינַן. מַאי פָּרָשַׁת שְׁקָלִים? רַב אָמַר: ״צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי״. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: ״כִּי תִשָּׂא״. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר ״כִּי תִשָּׂא״, הַיְינוּ דְּקָרֵי לַהּ פָּרָשַׁת שְׁקָלִים — דִּכְתִיב בַּהּ ״שְׁקָלִים״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר ״אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי״, הָכָא מִידֵּי ״שְׁקָלִים״ כְּתִיבִי הָתָם? אִין, טַעְמָא מַאי — כִּדְרַבִּי טָבִי. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר ״צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״ — מִשּׁוּם דִּכְתִיבִי ״קׇרְבָּנוֹת״ הָתָם, כִּדְרַבִּי טָבִי. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר ״כִּי תִשָּׂא״, ״קׇרְבָּנוֹת״ מִי כְּתִיבִי? שְׁקָלִים לָאֲדָנִים כְּתִיבִי! כִּדְתָנֵי רַב יוֹסֵף: שָׁלֹשׁ תְּרוּמוֹת הֵן. שֶׁל מִזְבֵּחַ לַמִּזְבֵּחַ, וְשֶׁל אֲדָנִים לָאֲדָנִים, וְשֶׁל בֶּדֶק הַבַּיִת לְבֶדֶק הַבַּיִת. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר ״כִּי תִשָּׂא״, הַיְינוּ דְּשָׁנֵי הַאי רֹאשׁ חֹדֶשׁ מִשְּׁאָר רָאשֵׁי חֳדָשִׁים, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר ״צַו אֶת קׇרְבָּנִי״, מַאי שָׁנֵי? שָׁנֵי, דְּאִילּוּ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים קָרוּ שִׁיתָּא בְּעִנְיָינָא דְיוֹמָא וְחַד בִּדְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ, וְאִילּוּ הָאִידָּנָא — כּוּלְּהוּ בִּדְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר לְסֵדֶר פָּרָשִׁיּוֹת הוּא חוֹזֵר. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְסֵדֶר הַפְטָרוֹת הוּא חוֹזֵר, וּפָרַשְׁתָּא דְיוֹמָא קָרֵינַן, מַאי שָׁנֵי? שָׁנֵי, דְּאִילּוּ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים קָרוּ שִׁיתָּא בְּעִנְיָינָא דְיוֹמָא וְחַד קָרֵי בִּדְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ, וְאִילּוּ הָאִידָּנָא — קָרוּ תְּלָתָא בְּעִנְיָינָא דְיוֹמָא, וְאַרְבְּעָה קָרוּ בִּדְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ. מֵיתִיבִי: רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת קוֹרִין בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים, וּמַפְטִירִין בִּיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר ״כִּי תִשָּׂא״, הַיְינוּ דְּמַפְטִירִין בִּיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן — דְּדָמֵי לֵיהּ, דִּכְתִיב: ״כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכּוֹ״, אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר ״אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי״, מִי דָּמֵי? דָּמֵי, כִּדְרַבִּי טָבִי. מֵיתִיבִי: חָל לִהְיוֹת בַּפָּרָשָׁה הַסְּמוּכָה לָהּ, בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ — קוֹרִין אוֹתָהּ וְכוֹפְלִין אוֹתָהּ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר ״כִּי תִשָּׂא״ הַיְינוּ דְּמִתְרְמֵי בְּהָהוּא זִימְנָא. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר ״צַו ... אֶת קׇרְבָּנִי״, מִי מִתְרְמֵי בְּהָהוּא זִימְנָא? אִין — לִבְנֵי מַעְרְבָא דְּמַסְּקִי לִדְאוֹרָיְיתָא בִּתְלָת שְׁנִין. תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, קוֹרִין ״כִּי תִשָּׂא״ וּמַפְטִירִין בִּיהוֹיָדָע הַכֹּהֵן. אָמַר רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא: רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת — מוֹצִיאִין שָׁלֹשׁ תּוֹרוֹת, וְקוֹרִין בָּהֶן אֶחָד בְּעִנְיָינוֹ שֶׁל יוֹם, וְאֶחָד בְּשֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְאֶחָד בְּ״כִי תִשָּׂא״. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא: רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת — מְבִיאִין שָׁלֹשׁ תּוֹרוֹת, וְקוֹרִין בָּהֶן אֶחָד בְּעִנְיָינוֹ שֶׁל יוֹם, וְאֶחָד בִּדְרֹאשׁ חוֹדֶשׁ, וְאֶחָד בַּחֲנוּכָּה. וּצְרִיכָא, דְּאִי אִיתְּמַר בְּהָא — בְּהָא קָאָמַר רַבִּי יִצְחָק, אֲבָל בְּהָךְ — כְּרַב סְבִירָא לֵיהּ, דְּאָמַר פָּרָשַׁת שְׁקָלִים ״אֶת קׇרְבָּנִי לַחְמִי״, וּבִשְׁתֵּי תוֹרוֹת סַגִּי, קָא מַשְׁמַע לַן. וְלֵימָא הָא וְלָא בָּעֲיָא הָךְ! חֲדָא מִכְּלַל חֲבֶירְתָּהּ אִיתְּמַר. אִיתְּמַר: רֹאשׁ חֹדֶשׁ טֵבֵת שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּחוֹל, אָמַר רַבִּי יִצְחָק: קָרוּ תְּלָתָא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְחַד בַּחֲנוּכָּה. וְרַב דִּימִי דְּמִן חֵיפָא אֲמַר: קָרוּ תְּלָתָא בַּחֲנוּכָּה, וְחַד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. אָמַר רַבִּי מָנִי: כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא מִסְתַּבְּרָא, דְּתָדִיר וְשֶׁאֵינוֹ תָּדִיר תָּדִיר קוֹדֵם. אָמַר רַבִּי אָבִין: כְּווֹתֵיהּ דְּרַב דִּימִי מִסְתַּבְּרָא, מִי גָּרַם לָרְבִיעִי שֶׁיָּבֹא — רֹאשׁ חֹדֶשׁ, הִלְכָּךְ רְבִיעִי בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ בָּעֵי מִיקְרֵי. מַאי הָוֵי עֲלַהּ? רַב יוֹסֵף אָמַר: אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ, וְרַבָּה אָמַר: אֵין מַשְׁגִּיחִין בַּחֲנוּכָּה, וְהִלְכְתָא: אֵין מַשְׁגִּיחִין בַּחֲנוּכָּה, וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ עִיקָּר. אִיתְּמַר: חָל לִהְיוֹת בִּ״וְאַתָּה תְּצַוֶּה״, אָמַר רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא: קָרוּ שִׁיתָּא מִ״וְּאַתָּה תְּצַוֶּה״ עַד ״כִּי תִשָּׂא״, וְחַד מִ״כִּי תִשָּׂא״ עַד ״וְעָשִׂיתָ״. אָמַר אַבָּיֵי:
אַ֣ךְ ׀ עַל־פִּ֣י יְהֹוָ֗ה הָֽיְתָה֙ בִּֽיהוּדָ֔ה לְהָסִ֖יר מֵעַ֣ל פָּנָ֑יו בְּחַטֹּ֣את מְנַשֶּׁ֔ה כְּכֹ֖ל אֲשֶׁ֥ר עָשָֽׂה׃וְגַ֤ם דַּֽם־הַנָּקִי֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁפָ֔ךְ וַיְמַלֵּ֥א אֶת־יְרֽוּשָׁלַ֖͏ִם דָּ֣ם נָקִ֑י וְלֹא־אָבָ֥ה יְהֹוָ֖ה לִסְלֹֽחַ׃וְיֶ֛תֶר דִּבְרֵ֥י יְהוֹיָקִ֖ים וְכׇל־אֲשֶׁ֣ר עָשָׂ֑ה הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־סֵ֛פֶר דִּבְרֵ֥י הַיָּמִ֖ים לְמַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃מקרא מלכים ב פרק כד פסוק ו
החמירה התורה באוכלין ומשקין ומדף שעל הזבין אוכלין ומשקין ומדף שתחת הזב. במשכב ומושב שתחת הזב. מאדם שתחת הזב. באדם בין מתחת בין מעל הזב ממשכב ומושב שעל הזב.רוב הטמא על הטהור על מקצתו בין בזב בין במשכב טמא. מקצת טמא על הטהור על מקצתו בין בזב בין במשכב טמא. מקצת טהור על הטמא ועל מקצתו בזב טמא ובמשכב טהור ר"ש אומר מקצת טהור על הטמא אף בזב טהור.ואלו הן חיבורין השינים והצפרנים והשער שלהן ואלו הן מקצתם ראשי אצבעות ידים ורגלים כיחו וניעו ורירו ומי האף שלו הרי הן כרוקו. דמעת עינו ודם מגפתו והחלב באשה והדם היוצא מפיו ומפי האמה שלו מטמאין טומאת משקה. זובו ורוקו ומימי רגליו מטמאין טומאה חמורה זיעה וליחה סרוחה והרעי טהורין <כלים> שכבת זרעו רבי אליעזר אומר מטמא במשא ור' יהושע אומר אינו מטמא במשא שא"א לשכבת זרע בלא מימי רגלים.תוספתא זבים פרק ה תוס ד