שֶׁסּוֹפָהּ לְהִצְטַעֵר תַּחַת בַּעֲלָהּ. אָמְרוּ לוֹ: אֵינוֹ דּוֹמֶה נִבְעֶלֶת בְּאוֹנֶס לְנִבְעֶלֶת בְּרָצוֹן. אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: צַעַר שֶׁל פִּיסּוּק הָרַגְלַיִם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וַתְּפַשְּׂקִי אֶת רַגְלַיִךְ לְכׇל עוֹבֵר״. אִי הָכִי, מְפוּתָּה נָמֵי! אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: מָשָׁל דִּמְפוּתָּה לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁאָמַר לַחֲבֵירוֹ: קְרַע שִׁירָאִין שֶׁלִּי וְהִפָּטֵר. שֶׁלִּי?! דַּאֲבוּהּ נִינְהוּ? אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ: פִּקְּחוֹת שֶׁבָּהֶן אוֹמְרוֹת: מְפוּתָּה אֵין לָהּ צַעַר. וְהָא קָא חָזֵינַן דְּאִית לַהּ? אָמַר אַבָּיֵי: אֲמַרָה לִי אֵם, כְּמַיָּא חַמִּימֵי עַל רֵישֵׁיהּ דְּקַרְחָא. רָבָא אָמַר: אֲמַרָה לִי בַּת רַב חִסְדָּא: כִּי רִיבְדָּא דְכוּסִילְתָּא. רַב פָּפָּא אָמַר: אֲמַרָה לִי בַּת אַבָּא סוּרָאָה: כִּי נַהֲמָא אַקּוּשָׁא בְּחִינְכֵי. הָאוֹנֵס נוֹתֵן מִיָּד הַמְפַתֶּה לִכְשֶׁיּוֹצִיא וְכוּ׳. לִכְשֶׁיּוֹצִיא?! אִשְׁתּוֹ הִיא? אָמַר אַבָּיֵי: אֵימָא לִכְשֶׁלֹּא יִכְנוֹס. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ הַמְפַתֶּה נוֹתֵן לִכְשֶׁלֹּא יִכְנוֹס, בּוֹשֶׁת וּפְגָם נוֹתֵן מִיָּד. וְאֶחָד הָאוֹנֵס וְאֶחָד הַמְפַתֶּה, בֵּין הִיא וּבֵין אָבִיהָ יְכוֹלִין לְעַכֵּב. בִּשְׁלָמָא מְפוּתָּה — כְּתִיב: ״אִם מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ״. אֵין לִי אֶלָּא אָבִיהָ, הִיא עַצְמָהּ מִנַּיִן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״יְמָאֵן״, מִכׇּל מָקוֹם. אֶלָּא אוֹנֵס? בִּשְׁלָמָא אִיהִי — כְּתִיב: ״וְלוֹ תִהְיֶה״, מִדַּעְתָּהּ. אֶלָּא אָבִיהָ מְנָלַן? אָמַר אַבָּיֵי: שֶׁלֹּא יְהֵא חוֹטֵא נִשְׂכָּר. רָבָא אָמַר: קַל וָחוֹמֶר, וּמָה מְפַתֶּה שֶׁלֹּא עָבַר אֶלָּא עַל דַּעַת אָבִיהָ בִּלְבַד, בֵּין הִיא וּבֵין אָבִיהָ יְכוֹלִין לְעַכֵּב — אוֹנֵס שֶׁעָבַר עַל דַּעַת אָבִיהָ וְעַל דַּעַת עַצְמָהּ, לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! רָבָא לָא אָמַר כְּאַבַּיֵּי. כֵּיוָן דְּקָא מְשַׁלֵּם קְנָס, לָאו חוֹטֵא נִשְׂכָּר הוּא. אַבָּיֵי לָא אָמַר כְּרָבָא: מְפַתֶּה דְּאִיהוּ מָצֵי מְעַכֵּב — אָבִיהָ נָמֵי מָצֵי מְעַכֵּב, אוֹנֵס דְּאִיהוּ לָא מָצֵי מְעַכֵּב — אָבִיהָ נָמֵי לָא מָצֵי מְעַכֵּב. תַּנְיָא אִידַּךְ: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אוֹנֵס נוֹתֵן מִיָּד, כְּשֶׁיּוֹצִיא הוּא אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם. כְּשֶׁיּוֹצִיא?! מִי מָצֵי מַפֵּיק לַהּ?! אֵימָא: כְּשֶׁתֵּצֵא הִיא, אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם. מֵת — יָצָא כֶּסֶף קְנָסָהּ בִּכְתוּבָּתָהּ. רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יֵשׁ לָהּ כְּתוּבָּה מָנֶה. בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי. רַבָּנַן סָבְרִי: טַעְמָא מַאי תַּקִּינוּ רַבָּנַן כְּתוּבָּה — כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּהֵא קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, וְהָא לָא מָצֵי מַפֵּיק לַהּ. וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: הָא נָמֵי מְצַעַר לַהּ עַד דְּאָמְרָה הִיא ״לָא בָּעֵינָא לָךְ״. אוֹנֵס שׁוֹתֶה בַּעֲצִיצוֹ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִפַּרְזִקְיָא לְרַב אָשֵׁי: מִכְּדֵי מִיגְמָר גָּמְרִי מֵהֲדָדֵי,
משנה: הַנִּכְנַס לְעִיר וְאֵינוֹ מַכִּיר אָדָם שָׁם וְאוֹמֵר מִי כַּאן נֶאֱמָן מִי כַּאן מְעַשֵּׂר. אָמַר לוֹ אֶחָד אֲנִי אֵינִי נֶאֱמָן אִישׁ פְּלוֹנִי נֶאֱמָן הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן. הָלַךְ וְלָקַח הִימֶּנּוּ. אָמַר לָהֶן מִי כַּאן מוֹכֵר יָשָׁן אָמַר לוֹ מִי שֶׁשָּֽׁלְחָךְ אֶצְלִי אַף עַל פִּי שֶׁהֵן כְּגוֹמְלִין זֶה אֶת זֶה הֲרֵי אֵילוּ נֶאֱמָנִין. הַחַמָּרִים שֶׁנִּכְנְסוּ לָעִיר אָמַר אֶחָד מֵהֶן שֶׁלִּי חָדָשׁ וְשֶׁל חֲבֵירִי יָשָׁן. שֶׁלִּי אֵינוֹ מְתוּקָּן וְשֶׁל חֲבֵירִי מְתוּקָּן אֵינָן נֶאֱמָנִין. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נֶאֱמָנִין.הלכה: וְעֵד אֶחָד נֶאֱמָן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן קַל הֵקִילוּ בְּאַכְסַנְיָא מִפְּנֵי חַיֵּי נֶפֶשׁ.תַּנִּי נִכְנַס לְעִיר וְאֵינוֹ מַכִּיר אָדָם אוֹ שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְּגוֹרֶן וְאֵינוֹ מַכִּיר אָדָם שָׁם. הֲרֵי זֶה נִשְׁאַל בֵּין לְחָבֵר בֵּין לְעַם הָאָרֶץ דִּבְרֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִאֵל. רִבִּי אוֹמֵר אֵין נִשְׁאֲלִין עַל הַתְּרוּמָה אֶלָּא לְחָבֵר בִּלְבַד. אַתְיָא דְּרִבִּי כְּרִבִּי מֵאִיר וּדְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִאֵל כְּשִׁיטָּתֵיהּ. דְּתַנֵּינָן תַּמָּן כָּל־הַמּוּמִין הָרְאוּיִן לָבוֹא בִידֵי אָדָם רוֹעִין יִשְׂרָאֵל נֶאֱמָנִין רוֹעִין כֹּהֲנִים אֵינָן נֶאֱמָנִין. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִאֵל אוֹמֵר נֶאֱמָן הוּא עַל שֶׁל חֲבֵירוֹ וְאֵינוֹ נֶאֱמָן עַל שֶׁל עַצְמוֹ. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר הֶחָשׁוּד עַל הַדָּבָר לֹא דָנוֹ וְלֹא מֵעִידוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹנָה מַה פְלִיגוֹן לִיקַּח אֲבָל לְחַלֵּק אַף רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִאֵל מוֹדֶה. מַה בֵּין לְחַלֵּק מַה בֵּין לִיקַּח. קוֹל יוֹצֵא לְחִילּוּק.תלמוד ירושלמי דמאי פרק ד הלכה ה
אתה אומר בעבודתך הכתוב מדבר או אינו אלא בעבודתם כשהוא אומר (במדבר יח ד) ונלוו עליך ושמרו לכל כליו ולכל עבודתו הרי בעבודתם אמור הא מה אני מקיים וילוו עליך וישרתוך בעבודתך הכתוב מדבר הא כיצד כהנים שומרים מלמעלה ולוים מלמטהבית המוקד כיפה ובית גדול היהוחד שומר הוא דהוה בבית המוקד ורמינהי שני שערים היו בבית המוקד אחד פתוח לחיל ואחד פתוח לעזרה א"ר יהודה בזה שנכנסין לעזרה פשפש קטן היה לו שבו נכנסין לבלוש העזרה אמר אביי כיון דגבי הדדי הוו קיימי סגי להו בחד שומר דוי להכא ודוי להכאתלמוד בבלי תמיד דף כו עמוד ב