וְקָרַע שִׁירָאִין שֶׁל חֲבֵירוֹ. גּוּפָא, אָמַר רַב חִסְדָּא: מוֹדֶה רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה בְּגוֹנֵב חֶלְבּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ וַאֲכָלוֹ שֶׁהוּא חַיָּיב, שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּיב בִּגְנֵבָה קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא לִידֵי אִיסּוּר חֵלֶב. לֵימָא פְּלִיגָא דְּרַבִּי אָבִין. דְּאָמַר רַבִּי אָבִין: הַזּוֹרֵק חֵץ מִתְּחִילַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע, וְקָרַע שִׁירָאִין בַּהֲלִיכָתוֹ — פָּטוּר. שֶׁעֲקִירָה צוֹרֶךְ הַנָּחָה הִיא. הָכָא נָמֵי: הַגְבָּהָה צוֹרֶךְ אֲכִילָה הִיא! הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם, אִי אֶפְשָׁר לְהַנָּחָה בְּלֹא עֲקִירָה. הָכָא, אֶפְשָׁר לַאֲכִילָה בְּלֹא הַגְבָּהָה, דְּאִי בָּעֵי, גָּחֵין וְאָכֵיל. אִי נָמֵי: הָתָם אִי בָּעֵי לְאַהְדּוֹרַהּ — לָא מָצֵי מַהְדַּר לַהּ. הָכָא — מָצֵי מַהְדַּר לַהּ. מַאי אִיכָּא בֵּין הַאי לִישָּׁנָא לְהַאי לִישָּׁנָא? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ הַמַּעֲבִיר סַכִּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְקָרַע שִׁירָאִין בַּהֲלִיכָתוֹ. לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ אִי אֶפְשָׁר לְהַנָּחָה בְּלֹא עֲקִירָה — הָכָא נָמֵי אִי אֶפְשָׁר לְהַנָּחָה בְּלֹא עֲקִירָה. לְהָךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ לָא מָצֵי מַהְדַּר לַהּ — הָכָא מָצֵי מַהְדַּר לַהּ. גּוּפָא, אָמַר רַבִּי אָבִין: הַזּוֹרֵק חֵץ מִתְּחִלַּת אַרְבַּע לְסוֹף אַרְבַּע וְקָרַע שִׁירָאִין בַּהֲלִיכָתוֹ — פָּטוּר, שֶׁעֲקִירָה צוֹרֶךְ הַנָּחָה הִיא. מֵתִיב רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: הַגּוֹנֵב כִּיס בְּשַׁבָּת — חַיָּיב, שֶׁכְּבָר נִתְחַיֵּיב בִּגְנֵיבָה קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא לִידֵי אִיסּוּר סְקִילָה. הָיָה מְגָרֵר וְיוֹצֵא, מְגָרֵר וְיוֹצֵא — פָּטוּר, שֶׁהֲרֵי אִיסּוּר שַׁבָּת וּגְנֵיבָה בָּאִין כְּאֶחָד. וְאַמַּאי? הָכָא נָמֵי, לֵימָא: הַגְבָּהָה צוֹרֶךְ הוֹצָאָה הִיא! הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁהִגְבִּיהוֹ עַל מְנָת לְהַצְנִיעוֹ, וְנִמְלַךְ עָלָיו וְהוֹצִיאוֹ. וְכִי הַאי גַּוְונָא מִי חַיָּיב? וְהָאָמַר רַב סִימוֹן אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַמְפַנֶּה חֲפָצִים מִזָּוִית לְזָוִית, וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶם וְהוֹצִיאָן — פָּטוּר, שֶׁלֹּא הָיְתָה עֲקִירָה מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה לְכָךְ! לָא תֵּימָא עַל מְנָת לְהַצְנִיעוֹ, אֶלָּא אֵימָא עַל מְנָת לְהוֹצִיאוֹ, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּשֶׁעָמַד. עָמַד לְמַאי? אִי לְכַתֵּף — אוֹרְחֵיהּ הוּא! אֶלָּא בְּעוֹמֵד לָפוּשׁ. אֲבָל לְכַתֵּף מַאי?
חוזר לשררה שהיה בה כו': תנו רבנן (ויקרא כה, מא) ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב למשפחתו הוא שב ואינו שב למה שהחזיקו אבותיו דברי ר"י ר"מ אומר אף הוא שב למה שהחזיקו אבותיו אל אחוזת אבותיו כאבותיווכן בגולה כשהוא אומר ישוב לרבות את הרוצחמאי וכן בגולה כדתניא (במדבר לה, כח) ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו לארץ אחוזתו הוא שב ואינו שב למה שהחזיקו אבותיו דברי רבי יהודה ר"מ אומר אף הוא שב למה שהחזיקו אבותיו גמר שיבה שיבה מהתם:תלמוד בבלי מכות דף יג עמוד א
אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּל־הַמִּשְׁמָרוֹת הָיוּ נְתוּנוֹת בַּדָּרוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. חָל יוֹם אֶחָד לְהַפְסִיק בֵּינְתַיִים. רִבִּי יוּדָה בֶּן טִיטֻס בְּשֵׁם רִבִּי אָחָא. קִרְייָא מְסַייֵעַ לָהֵן תַּנָּייָא. וְעַתָּ֗ה מַה־יֵּ֧שׁ תַּֽחַת־יָֽדְךָ֛ חֲמִשָּׁה־לֶחֶ֭ם תְּנָ֣ה בְיָדִ֑י א֖וֹ הַנִּמְצָֽא: וַאֲחִימֶלֶךְ מִן הַמִּשְׁמָר הַיּוֹצֵא הָיָה.הַנִּכְנָסִין חוֹלְקִין בַּצָּפוֹן וְהַיּוֹצְאִין בַּדָּרוֹם. אָמַר רִבִּי חֲנַנְיָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. כְּדֵי לַחֲלוֹק כָּבוֹד לַנִּכְנָסִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא מִטַּעַם זֶה אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן. כָּל־הַנִּכְנָסִין לְהַר הַבַּיִת נִכְנָסִין דֶּרֶךְ יָמִין וּמַקִּיפִין וְיוֹצְאִין דֶּרֶךְ שְׂמֹאל.בִּלְגָּה לְעוֹלָם חוֹלֶקֶת בַּדָּרוֹם. מִפְּנֵי מִרְיָם בַּת בִּלְגָּה שֶׁנִּשְׁתַּמְּדָה וְהָֽלְכָה וְנִישֵּׂאת לְסַרְדִּּיּוֹט אֶחָד מִשֶּׁל מַלְכוּת בֵּית יָוָן. וּבָאָה וְטִפְּחָה עַל גַּגּוֹ שֶׁלְמִזְבֵּחַ. אָֽמְרָה לוֹ. לוּקוֹס. לוּקוֹס. אַתָּה הֶחֱרַבְתָּה נִכְסֵיהֶן שֶׁלְיִשְׂרָאֵל וְלֹא עָמַדְתָּ לָהֶן בִּשְׁעַת דּוֹחְקָן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. עַל יְדֵי שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לַעֲלוֹת וְלֹא עָלַת. וְנִכְנַס יְשֵׁבְאָב וְשִׁימֵּשׁ תַּחְתֶּיהָ בִּכְהוּנָּה גְּדוֹלָה. לְפִיכָךְ בִּלְגָה לְעוֹלָם בַּיּוֹצֵא וִישֵׁבְאָֽב בַּנִּכִנַס. וִיעֲקְּרוּ אוֹתָהּ מִמְּקוֹמָהּ. לֵית יְכִיל. דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻּׂעַ בֶּן לֵוִי . קָשֵׁה לִפְנֵי הַמָּקוֹם לַעֲקוֹר שַׁלְשֶׁלֶת יוֹחֲסִין מִמְּקוֹמָן. וְיַעֲשׂוּ אוֹתָן עֶשְׂרִים וְשָׁלשׁ. לֵית יְכִיל. [דִּכְתִיב] הֵ֣מָּה יִסַּ֥ד דָּוִ֛יד וּשְׁמוּאֵ֥ל הָרוֹאֶה בֶּֽאֱמֽוּנָתָֽם: בְּאוֹמָנוּתָם. אוֹמָנוּת גְּדוֹלָה הָֽיְתָה שָׁם שֶׁאֵין מִשְׁמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה בִשְׂדֵה אֲחוּזָה עַד שֶׁיִּטּוֹל חֲבֵירוֹ. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. חִישַּׁבְתִּים שֶׁאֵין מִשְׁמַר נוֹטֵל וְשׁוֹנֶה בִשְׂדֵה אֲחוּזָה עַד שֶׁיִּטּוֹל חֲבֵירוֹ.תלמוד ירושלמי סוכה פרק ה הלכה ח