וְאַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא דְּאָמַר: אָדָם אוֹסֵר עַצְמוֹ בְּכׇל שֶׁהוּא! וְכִי תֵּימָא: כֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ הֶיתֵּר מִן הַתּוֹרָה, קָא חָיֵיל קׇרְבַּן שְׁבוּעָה, וְהָתְנַן: שְׁבוּעַת הָעֵדוּת אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בִּרְאוּיִין לְהָעִיד. וְהָוֵינַן בַּהּ: לְמַעוֹטֵי מַאי? רַב פָּפָּא אָמַר: לְמַעוֹטֵי מֶלֶךְ. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: לְמַעוֹטֵי מְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא. וְהָא מְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא — מִדְּאוֹרָיְיתָא מִיחְזֵי חֲזֵי, וְרַבָּנַן הוּא דְּפַסְלוּהוּ, וְלָא קָא חָיְילָא עֲלֵיהּ שְׁבוּעָה! שָׁאנֵי הָתָם דְּאָמַר קְרָא: ״אִם לֹא יַגִּיד״, וְהַאי לָאו בַּר הַגָּדָה הוּא כְּלָל. וְכׇל הֵיכָא דְּתָנֵי עָנוּשׁ כָּרֵת, לָא תָּנֵי אָסוּר? וְהָתַנְיָא: אַף עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ אָסוּר בְּכוּלָּן — לֹא אָמְרוּ עָנוּשׁ כָּרֵת אֶלָּא עַל הָאוֹכֶל וְשׁוֹתֶה וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה בִּלְבַד. הָכִי קָאָמַר: כְּשֶׁאָמְרוּ אָסוּר — לָא אָמְרוּ אֶלָּא בְּכַחֲצִי שִׁיעוּר, אֲבָל כְּשִׁיעוּר — עָנוּשׁ כָּרֵת. וְאַף עַל פִּי שֶׁעָנוּשׁ כָּרֵת — אֵין עָנוּשׁ כָּרֵת אֶלָּא אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וְעוֹשֶׂה מְלָאכָה בִּלְבַד. וְאִי בָּעֵית אֵימָא: כִּי קָתָנֵי אָסוּר — אַשְּׁאָרָא. דְּתָנוּ רַבָּה וְרַב יוֹסֵף בִּשְׁאָר סִיפְרֵי דְבֵי רַב: מִנַּיִין לְיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁאָסוּר בִּרְחִיצָה בְּסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שַׁבָּתוֹן״ — שְׁבוּת. גּוּפָא. חֲצִי שִׁיעוּר, רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: מוּתָּר מִן הַתּוֹרָה. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אָסוּר מִן הַתּוֹרָה: כֵּיוָן דַּחֲזִי לְאִיצְטְרוֹפֵי, אִיסּוּרָא קָא אָכֵיל. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר מוּתָּר מִן הַתּוֹרָה: אֲכִילָה אָמַר רַחֲמָנָא, וְלֵיכָּא. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: אֵין לִי אֶלָּא כֹּל שֶׁיֶּשְׁנוֹ בְּעוֹנֶשׁ יֶשְׁנוֹ בְּאַזְהָרָה, כּוֹי וַחֲצִי שִׁיעוּר, הוֹאִיל וְאֵינוֹ בְּעוֹנֶשׁ — יָכוֹל אֵינוֹ בְּאַזְהָרָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כׇּל חֵלֶב״! מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא — אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּאוֹרָיְיתָא, כּוֹי סְפֵיקָא הוּא, אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְאֵתוֹיֵי סְפֵיקָא? אִי מִשּׁוּם הָא — לָא אִירְיָא, קָסָבְרִי
החוסם את הפרה והמזווג את הכלאים פטור שאין לך שהוא חייב אלא הנוהג והמנהיג בלבד.צמר הגמלים וצמר הרחלים [אסור] בד"א בזמן שטרפן זה בזה והביא פשתן ביניהם [וטרף] אבל העושה חלוק שכולל צמר הגמלים וכולל צמר הארנבים וארג בו חוט אחד של צמר בצד זה וחוט אחד של פשתן בצד זה אסור בגד שיש בראשו אחד כלאים לא יתכסה בצד השני אף על פי שהכלאים מונח בארץ.חלוק של צמר שנפרם ופירפו בחוט של פשתן ושל פשתן שנפרם ופירפו בחוט של צמר [אם] תופרן אסורין משום כלאים ויוצאין בהן בשבת.תוספתא כלאיים פרק ה תוס י
בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָּכְרוּ רְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, לוֹקְחִין בְּדָמָיו בֵּית הַכְּנֶסֶת. בֵּית הַכְּנֶסֶת, לוֹקְחִין תֵּבָה. תֵּבָה, לוֹקְחִין מִטְפָּחוֹת. מִטְפָּחוֹת, לוֹקְחִין סְפָרִים. סְפָרִים, לוֹקְחִין תּוֹרָה. אֲבָל אִם מָכְרוּ תוֹרָה, לֹא יִקְחוּ סְפָרִים. סְפָרִים, לֹא יִקְחוּ מִטְפָּחוֹת. מִטְפָּחוֹת, לֹא יִקְחוּ תֵבָה. תֵּבָה, לֹא יִקְחוּ בֵית הַכְּנֶסֶת. בֵּית הַכְּנֶסֶת, לֹא יִקְחוּ אֶת הָרְחוֹב. וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן. אֵין מוֹכְרִין אֶת שֶׁל רַבִּים לְיָחִיד, מִפְּנֵי שֶׁמּוֹרִידִין אוֹתוֹ מִקְּדֻשָּׁתוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמְרוּ לוֹ, אִם כֵּן, אַף לֹא מֵעִיר גְּדוֹלָה לְעִיר קְטַנָּה:
אֵין מוֹכְרִין בֵּית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא עַל תְּנַאי שֶׁאִם יִרְצוּ יַחֲזִירוּהוּ, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מוֹכְרִים אוֹתוֹ מִמְכַּר עוֹלָם, חוּץ מֵאַרְבָּעָה דְּבָרִים, לְמֶרְחָץ וּלְבֻרְסְקִי וְלִטְבִילָה וּלְבֵית הַמָּיִם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מוֹכְרִין אוֹתוֹ לְשֵׁם חָצֵר, וְהַלּוֹקֵחַ מַה שֶּׁיִּרְצֶה יַעֲשֶׂה:
וְעוֹד אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁחָרַב, אֵין מַסְפִּידִין בְּתוֹכוֹ, וְאֵין מַפְשִׁילִין בְּתוֹכוֹ חֲבָלִים, וְאֵין פּוֹרְשִׂין לְתוֹכוֹ מְצוּדוֹת, וְאֵין שׁוֹטְחִין עַל גַּגּוֹ פֵרוֹת, וְאֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ קַפַּנְדַּרְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כו), וַהֲשִׁמּוֹתִי אֶת מִקְדְּשֵׁיכֶם, קְדֻשָּׁתָן אַף כְּשֶׁהֵן שׁוֹמֵמִין. עָלוּ בוֹ עֲשָׂבִים, לֹא יִתְלֹשׁ, מִפְּנֵי עָגְמַת נָפֶשׁ:
משנה מגילה פרק ג משנה ד