יומא דף סו-ב דפי תלמוד בבלי

שֶׁיְּהֵא מְזוּמָּן. ״עִתִּי״ — וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת, ״עִתִּי״ — וַאֲפִילּוּ בְּטוּמְאָה. ״אִישׁ״ — לְהַכְשִׁיר אֶת הַזָּר. פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: ״כַּפָּרָה״ כְּתִיבָא בֵּיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן. ״עִתִּי״ וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיָה חוֹלֶה — מַרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ. כְּמַאן, דְּלָא כְּרַבִּי נָתָן. דְּאִי רַבִּי נָתָן, הָאָמַר: חַי נוֹשֵׂא אֶת עַצְמוֹ: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי נָתָן, חָלָה שָׁאנֵי. אָמַר רַפְרָם, זֹאת אוֹמֶרֶת: עֵירוּב וְהוֹצָאָה לְשַׁבָּת, וְאֵין עֵירוּב וְהוֹצָאָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים. ״עִתִּי״ וַאֲפִילּוּ בְּטוּמְאָה. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לוֹמַר שֶׁאִם נִטְמָא מְשַׁלְּחוֹ — נִכְנָס טָמֵא לָעֲזָרָה, וּמְשַׁלְּחוֹ. שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: חָלָה, מַהוּ שֶׁיַּרְכִּיבֵהוּ עַל כְּתֵפוֹ? אָמַר לָהֶם: יָכוֹל הוּא לְהַרְכִּיב אֲנִי וְאַתֶּם. חָלָה מְשַׁלְּחוֹ, מַהוּ שֶׁיְּשַׁלְּחֶנּוּ בְּיַד אַחֵר? אָמַר לָהֶם: אֱהֵא בְּשָׁלוֹם אֲנִי וְאַתֶּם. דְּחָפוֹ וְלֹא מֵת, מַהוּ שֶׁיֵּרֵד אַחֲרָיו וִימִיתֶנּוּ? אָמַר לָהֶם: ״כֵּן יֹאבְדוּ כׇל אוֹיְבֶיךָ ה׳״. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: חָלָה — מַרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפוֹ, חָלָה מְשַׁלְּחוֹ — יְשַׁלְּחֶנּוּ בְּיַד אַחֵר. דְּחָפוֹ וְלֹא מֵת — יֵרֵד אַחֲרָיו וִימִיתֶנּוּ. שָׁאֲלוּ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: פְּלוֹנִי, מַהוּ לָעוֹלָם הַבָּא? אָמַר לָהֶם לֹא שְׁאֶלְתּוּנִי אֶלָּא עַל פְּלוֹנִי. מַהוּ לְהַצִּיל רוֹעֶה כִּבְשָׂה מִן הָאֲרִי? אָמַר לָהֶם: לֹא שְׁאֶלְתּוּנִי אֶלָּא עַל הַכִּבְשָׂה. מַהוּ לְהַצִּיל הָרוֹעֶה מִן הָאֲרִי? אָמַר לָהֶם: לֹא שְׁאֶלְתּוּנִי אֶלָּא עַל הָרוֹעֶה. מַמְזֵר, מַה הוּא לִירַשׁ? מַהוּ לְיַבֵּם? מַהוּ לָסוּד אֶת בֵּיתוֹ? מַהוּ לָסוּד אֶת קִבְרוֹ? לֹא מִפְּנֵי שֶׁהִפְלִיגָן בִּדְבָרִים. אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא אָמַר דָּבָר שֶׁלֹּא שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ מֵעוֹלָם. שָׁאֲלָה אִשָּׁה חֲכָמָה אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מֵאַחַר שֶׁמַּעֲשֵׂה הָעֵגֶל שָׁוִין, מִפְּנֵי מָה אֵין מִיתָתָן שָׁוָה? אָמַר לָהּ: אֵין חׇכְמָה לָאִשָּׁה אֶלָּא בְּפֶלֶךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְכׇל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב בְּיָדֶיהָ טָווּ״. אִיתְּמַר, רַב וְלֵוִי. חַד אָמַר: זִיבֵּחַ וְקִיטֵּר — בְּסַיִיף. גִּפֵּף וְנִישֵּׁק — בְּמִיתָה. שָׂמַח בִּלְבָבוֹ — בְּהִדְרוֹקָן. וְחַד אָמַר: עֵדִים וְהַתְרָאָה — בְּסַיִיף, עֵדִים בְּלֹא הַתְרָאָה — בְּמִיתָה, לֹא עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה — בְּהִדְרוֹקָן. אָמַר רַב יְהוּדָה: שִׁבְטוֹ שֶׁל לֵוִי לֹא עָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּעֲמוֹד מֹשֶׁה בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה וְגוֹ׳״. יָתֵיב רָבִינָא וְקָאָמַר לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֵיתִיבֵיהּ בְּנֵי רַב פָּפָּא בַּר אַבָּא לְרָבִינָא: ״הָאוֹמֵר לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא רְאִיתִיו״. ״אָבִיו״ — אֲבִי אִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, ״אֶחָיו״ — אֶחָיו מֵאִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל, ״בָּנָיו״ — בְּנֵי בִתּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. וְכֶבֶשׁ עָשׂוּ לוֹ כּוּ׳. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לֹא בָּבְלִיִּים הָיוּ, אֶלָּא אֲלֶכְּסַנְדְּרִיִּים הָיוּ. וּמִתּוֹךְ שֶׁשּׂוֹנְאִים אֶת הַבָּבְלִיִּים הָיוּ קוֹרִין אוֹתָן עַל שְׁמָן. תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא בָּבְלִיִּים הָיוּ, אֶלָּא אֲלֶכְּסַנְדְּרִיִּים הָיוּ. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי: תָּנוּחַ דַּעְתְּךָ, שֶׁהִנַּחְתָּ אֶת דַּעְתִּי. טוֹל וָצֵא. תָּנָא: מָה שָׁהֵי צָפִירָא דֵּין, וְחוֹבֵי דָרָא סַגִּיאִין. מַתְנִי׳ מִיַּקִּירֵי יְרוּשָׁלַיִם הָיוּ מְלַוִּין אוֹתוֹ עַד סוּכָּה הָרִאשׁוֹנָה. עֶשֶׂר סוּכּוֹת מִירוּשָׁלַיִם וְעַד צוּק,