יומא דף סא-א דפי תלמוד בבלי

בִּקְטוֹרֶת לָא קָא מַיְירֵי. אָמַר עוּלָּא: שָׂעִיר שֶׁשְּׁחָטוֹ קוֹדֶם מַתַּן דָּמוֹ שֶׁל פַּר — לֹא עָשָׂה וְלֹא כְלוּם. תְּנַן: הִקְדִּים דַּם הַשָּׂעִיר לְדַם הַפָּר — יַחְזוֹר וְיַזֶּה מִדַּם הַשָּׂעִיר אַחַר דַּם הַפָּר. וְאִם אִיתָא — יַחְזוֹר וְיִשְׁחוֹט מִבְּעֵי לֵיהּ! תַּרְגְּמָא עוּלָּא, בְּמַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל. וְכֵן אָמַר רַבִּי אַפָּס, בְּמַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל. וְכֵן בַּהֵיכָל וְכֵן בַּמִּזְבֵּחַ וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקּוֹדֶשׁ״ — זֶה לִפְנַי וְלִפְנִים, ״אֹהֶל מוֹעֵד״ — זֶה הֵיכָל, ״מִזְבֵּחַ״ — כְּמַשְׁמָעוֹ, ״יְכַפֵּר״ — אֵלּוּ עֲזָרוֹת. ״הַכֹּהֲנִים״ — כְּמַשְׁמָעָן, ״עַם הַקָּהָל״ — אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, ״יְכַפֵּר״ — אֵלּוּ הַלְוִיִּם. הוּשְׁווּ כּוּלָּן לְכַפָּרָה אַחַת, שֶׁכּוּלָּן מִתְכַּפְּרִין בְּשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁדַּם הַשָּׂעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִּפְנִים מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו — כָּךְ דַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים בְּטוּמְאַת מִקְדָּשׁ וְקָדָשָׁיו. וּכְשֵׁם שֶׁוִּידּוּי שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת — כָּךְ וִידּוּי שֶׁל פָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים בִּשְׁאָר עֲבֵירוֹת. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְכִלָּה מִכַּפֵּר אֶת הַקּוֹדֶשׁ״ — זֶה לִפְנַי וְלִפְנִים, ״אֹהֶל מוֹעֵד״ — זֶה הֵיכָל, ״מִזְבֵּחַ״ — כְּמַשְׁמָעוֹ, מְלַמֵּד שֶׁכּוּלָּן כַּפָּרָה כַּפָּרָה בִּפְנֵי עַצְמָן. מִכָּאן אָמְרוּ: נָתַן מִקְצָת מַתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם — יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִלָּה בְּמַתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אֵינוֹ מַתְחִיל אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק. גָּמַר אֶת הַמַּתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם — יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִילָּה בְּמַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל. נָתַן מִקְצָת מַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם — יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִילָּה בַּהֵיכָל. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: אֵינוֹ מַתְחִיל אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק. גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם — יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִילָּה בְּמַתְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. נָתַן מִקְצָת מַתָּנוֹת שֶׁבַּמִּזְבֵּחַ וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם — יָבִיא דָּם אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִילָּה בְּמַתְּנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק הוּא מַתְחִיל. גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבַּמִּזְבֵּחַ וְנִשְׁפַּךְ הַדָּם — דִּבְרֵי הַכֹּל לָא מְעַכְּבִי. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: וּשְׁנֵיהֶם מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ: ״מִדַּם חַטַּאת הַכִּפּוּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה״, רַבִּי מֵאִיר סָבַר: חַטָּאת אַחַת אָמַרְתִּי לָךְ, וְלֹא שְׁתֵּי חַטָּאוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבְרִי: חִטּוּי אֶחָד אָמַרְתִּי לָךְ, וְלֹא שְׁנֵי חִטּוּיִין. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי: לִי חִלֵּק רַבִּי יַעֲקֹב בַּלּוּגִּין. וְלֹא? וְהָתַנְיָא: נָתַן מִקְצָת מַתָּנוֹת שֶׁבִּפְנִים וְנִשְׁפַּךְ הַלּוֹג — יָבִיא לוֹג אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִילָּה בְּמַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק הוּא מַתְחִיל. גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבַּהֵיכָל וְנִשְׁפַּךְ הַלּוֹג — יָבִיא לוֹג אַחֵר וְיַתְחִיל בַּתְּחִילָּה בְּמַתָּנוֹת שֶׁבַּבְּהוֹנוֹת. נָתַן מִקְצָת מַתָּנוֹת בַּבְּהוֹנוֹת וְנִשְׁפַּךְ הַלּוֹג — יָבִיא לוֹג [אַחֵר] וְיַתְחִיל בַּתְּחִילָּה בְּמַתָּנוֹת שֶׁבַּבְּהוֹנוֹת. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק הוּא מַתְחִיל. גָּמַר מַתָּנוֹת שֶׁבַּבְּהוֹנוֹת וְנִשְׁפַּךְ הַלּוֹג — דִּבְרֵי הַכֹּל מַתְּנוֹת הָרֹאשׁ לָא מְעַכְּבוֹת. אֵימָא: לִי שָׁנָה רַבִּי יַעֲקֹב בַּלּוּגִּין. אָמַר מָר: מַתְּנוֹת הָרֹאשׁ — אֵין מְעַכְּבוֹת. מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״וְהַנּוֹתָר מִן הַשֶּׁמֶן״ — אֶלָּא מֵעַתָּה: ״וְהַנּוֹתֶרֶת מִן הַמִּנְחָה״ הָכִי נָמֵי דְּלָא מְעַכְּבִי?! שָׁאנֵי הָתָם, דִּכְתִיב: ״וּמִיֶּתֶר ... וְהַנּוֹתָר״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: