לְכָךְ שָׁנִינוּ: רוֹב אֶחָד בָּעוֹף וְרוֹב שְׁנַיִם בַּבְּהֵמָה. וְכִי מֵאַחַר דַּאֲפִילּוּ פְּסוּלָא מִדְּרַבָּנַן לֵיכָּא, לְמָה לִי לְמָרֵק! מִצְוָה לְמָרֵק. אַבָּיֵי מְסַדֵּר מַעֲרָכָה מִשְּׁמֵיהּ דִּגְמָרָא וְאַלִּיבָּא דְּאַבָּא שָׁאוּל: מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה קוֹדֶמֶת לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטוֹרֶת, מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטוֹרֶת קוֹדֶמֶת לְסִידּוּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים, וְסִידּוּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים קוֹדֵם לְדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וְדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי קוֹדֵם לַהֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת, וַהֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת קוֹדֵם לְדַם הַתָּמִיד, וְדַם הַתָּמִיד קוֹדֵם לַהֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת, וַהֲטָבַת שְׁתֵּי נֵרוֹת קוֹדֵם לִקְטוֹרֶת, וּקְטוֹרֶת קוֹדֵם לְאֵבָרִים, וְאֵבָרִים לְמִנְחָה, וּמִנְחָה לַחֲבִיתִּין, וַחֲבִיתִּין לִנְסָכִין, וּנְסָכִין לְמוּסָפִין, וּמוּסָפִין לְבָזִיכִין, וּבָזִיכִין לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהִקְטִיר עָלֶיהָ חֶלְבֵי הַשְּׁלָמִים״, ״עָלֶיהָ״ הַשְׁלֵם כׇּל הַקָּרְבָּנוֹת כּוּלָּן. אָמַר מָר: מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה קוֹדֶמֶת לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטוֹרֶת. מְנָא לַן? דְּתַנְיָא: ״הִיא הָעוֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כׇּל הַלַּיְלָה״ — זוֹ מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה. ״וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ״ — זוֹ מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטוֹרֶת. וְאֵיפוֹךְ אֲנָא! מִסְתַּבְּרָא מַעֲרָכָה גְּדוֹלָה עֲדִיפָא, שֶׁכֵּן כַּפָּרָתָהּ מְרוּבָּה. אַדְּרַבָּה, מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה עֲדִיפָא, שֶׁכֵּן מַכְנִיסִין מִמֶּנָּה לִפְנִים! אֲפִילּוּ הָכִי, כַּפָּרָתָהּ מְרוּבָּה עֲדִיפָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אִי לָא מַשְׁכַּח עֵצִים לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה, מִי לָא מְעַיֵּיל מִמַּעֲרָכָה גְּדוֹלָה?! מַעֲרָכָה שְׁנִיָּה שֶׁל קְטוֹרֶת קוֹדֶמֶת לְסִידּוּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים. מְנָא לַן? דִּכְתִיב: ״וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר״. ״עָלֶיהָ״, וְלֹא עַל חֲבֶרְתָּהּ. מִכְּלָל דְּאִיתָא לַחֲבֶרְתַּהּ. וְהַאי ״עָלֶיהָ״ מִיבְּעֵי לֵיהּ לְגוּפֵיהּ! תְּרֵי ״עָלֶיהָ״ כְּתִיבִי. סִידּוּר שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים קוֹדֵם לְדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. אַף עַל גַּב דְּהָכָא כְּתִיב ״בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר״, וְהָכָא כְּתִיב ״בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר״, אֲפִילּוּ הָכִי מַכְשִׁיר עָדִיף. מַכְשִׁיר מַאי נִיהוּ — שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים, וְהָא אָמְרַתְּ שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים לְמַעֲרָכָה גְּדוֹלָה אָזְלִי! אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: שׁוּם עֵצִים. רָבִינָא אָמַר: הוֹאִיל וְהִתְחִיל בַּמַּעֲרָכָה, גּוֹמֵר. רַב אָשֵׁי אָמַר: אִי לָא מַשְׁכַּח עֵצִים לְמַעֲרָכָה שְׁנִיָּה מִי לָא מְעַיֵּיל מִמַּעֲרָכָה גְּדוֹלָה?! וְדִישּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי קוֹדֵם לַהֲטָבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת. מַאי טַעְמָא? אָמַר אַבָּיֵי: גְּמָרָא גְּמִירְנָא, סְבָרָא — לָא יָדַעְנָא. וְרָבָא אָמַר: כְּרֵישׁ לָקִישׁ. דְּאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְוֹת,
כִּ֣י שָׁמַ֜עְתִּי דִּבַּ֣ת רַבִּים֮ מָג֣וֹר מִסָּבִיב֒ הַגִּ֙ידוּ֙ וְנַגִּידֶ֔נּוּ כֹּ֚ל אֱנ֣וֹשׁ שְׁלֹמִ֔י שֹׁמְרֵ֖י צַלְעִ֑י אוּלַ֤י יְפֻתֶּה֙ וְנ֣וּכְלָה ל֔וֹ וְנִקְחָ֥ה נִקְמָתֵ֖נוּ מִמֶּֽנּוּ׃וַיהֹוָ֤ה אוֹתִי֙ כְּגִבּ֣וֹר עָרִ֔יץ עַל־כֵּ֛ן רֹֽדְפַ֥י יִכָּשְׁל֖וּ וְלֹ֣א יֻכָ֑לוּ בֹּ֤שֽׁוּ מְאֹד֙ כִּי־לֹ֣א הִשְׂכִּ֔ילוּ כְּלִמַּ֥ת עוֹלָ֖ם לֹ֥א תִשָּׁכֵֽחַ׃וַיהֹוָ֤ה צְבָאוֹת֙ בֹּחֵ֣ן צַדִּ֔יק רֹאֶ֥ה כְלָי֖וֹת וָלֵ֑ב אֶרְאֶ֤ה נִקְמָֽתְךָ֙ מֵהֶ֔ם כִּ֥י אֵלֶ֖יךָ גִּלִּ֥יתִי אֶת־רִיבִֽי׃ {ס} מקרא ירמיהו פרק כ פסוק יג
משנה: וְאֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה רִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. וְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵין מַפְטִירִין בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ:הלכה: אֵין מַפְטִירִין בַּמֶּרְכָּבָה וְרִבִּי יְהוּדָה מַתִּיר. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. אֵין מַפְטִירִין בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ: מַעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁהִפְטִיר בְּהוֹדַע אֶת יְרוּשָׁלַיִם אֶת תּוֹעֲבוֹתֶיהָ: אָמַר לוֹ רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. יֵלֵךְ אוֹתוֹ הָאִישׁ וְיֵדַע בְּתוֹעֲבוֹתֶיהָ שֶׁלְאִמּוֹ. וּבָֽדְקוּ אַחֲרָיו וְנִמְצָא מַמְזֵר.וְדָא מְזוּזָּה יְהָבִין לָהּ הֵיכָא. רִבִּי זְעוּרָה רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. מְשַׁלְּשׁוֹ וְנוֹתָנוֹ בִּתְחִילַּת שְׁלִישׁ הָעֶלְיוֹן. רִבִּי חֶלְבּוֹ בְשֵׁם רַב חוּנָה. חוֹצֶה אֶת הַפֶּתַח וּמְשַׁלְּשׁוֹ וְנוֹתְנָהּ בְּסוֹף הַשְּׁלִישׁ הַתַּחְתּוֹן. מַה בֵינֵיהוֹן. מְקוֹם מְזוזָּה בֵינֵיהוֹן. בַּר טַבָּרִי שָׁאַל לְרִבִּי יִצְחָק. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה שַׁעַר גָּבוֹהַּ. אָמַר לֵיהּ. נוֹתָנָהּ כְּנֶגֶד כְּתֵיפָיו. בֵּית מִדְרָשֵׁיהּ דְּרִבִּי חֲנִינָה עֲבִיד כֵּן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. בֶּית מְזוּזָּתוֹ שֶׁלְרִבִּי הָיָה עָשׂוּי כְּמִין נַגָּר. תְּלוּיָה בַדֶּלֶת. סַכָּנָה שֶׁאֵין בָּהּ מִצְוָה. חָקַק בְּרֹאשׁ הַמַּקֵל וְהִנִּיחוֹ בְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ. סַכָּנָה שֶׁאֵין בָּהּ מִצְוָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. וַאֲפִילוּ [לֹא] סְמָרוֹ. וְהָא תַנֵּי. וְהוּא שֶׁסְּמָרוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. וְהוּא שֶׁיִיחַדּוֹ לָכֵן. שֶׁלְבֵּית מַלְווָן הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן בְּפוּלְמָסִיּוֹת. שְׁמוּאֵל אָמַר. נְתָנָהּ לִפְנִים מִטֶּפַח פְּסוּלָה. רִבִּי זְעוּרָה בְשֶׁם שְׁמוּאֵל. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא שְׁמַע שֶׁלָּהּ רוֹאֶה אֶת הַפֶּתַח. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי זְעוּרָה. כֵּינִי מַתְנִיתָה. צִיר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְתָחִים נוֹתֵן עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה. הֵיאַךְ שְׁמַע שֶׁלָּהּ רוֹאֶה אֶת הַפֶּתַח. בַּיִת שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פְתָחִים נוֹתֵן בָּרָגִיל. הָיוּ שְׁנֵיהֶן רְגִילִין נוֹתֵן בַּחֲזִית. הָיוּ שְׁנֵיהֶן חֲזִית נוֹתֵן עַל אֵיזֶה מֵהֶן שֶׁיִּרְצֶה. פֶּתַח שֶׁהוּא פָתוּחַ לַגַּג וּלְגִּינָּה הֲרֵי הוּא כְפָתוּחַ לְחֵיל. דִּברֵי רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. הֲרֵי הוּא כְפָתוּחַ לַשּׁוּק.תלמוד ירושלמי מגילה פרק ד הלכה יב