יומא דף כח-ב דפי תלמוד בבלי

גְּמָ׳ תַּנְיָא, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: ״בָּרַק בַּרְקַאי״. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״עָלָה בַּרְקַאי״. נְחוּמָא בֶּן אַפְקַשְׁיוֹן אוֹמֵר: ״אַף בַּרְקַאי בְּחֶבְרוֹן״. מַתְיָא בֶּן שְׁמוּאֵל (אוֹמֵר): הַמְמוּנֶּה עַל הַפְּיָיסוֹת אוֹמֵר: ״הֵאִיר פְּנֵי כׇּל הַמִּזְרָח עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן״. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: ״הֵאִיר פְּנֵי כׇּל הַמִּזְרָח עַד בְּחֶבְרוֹן, וְיָצְאוּ כׇּל הָעָם אִישׁ אִישׁ לִמְלַאכְתּוֹ״. אִי הָכִי, נְגַהּ לֵיהּ טוּבָא? לִשְׂכּוֹר פּוֹעֲלִים קָאָמְרִינַן. אָמַר רַב סָפְרָא: צְלוֹתֵיהּ דְּאַבְרָהָם, מִכִּי מַשְׁחֲרִי כּוּתְלֵי. אָמַר רַב יוֹסֵף: אֲנַן מֵאַבְרָהָם נֵיקוּם וְנִיגְמַר?! אָמַר רָבָא: תְּנָא גָּמַר מֵאַבְרָהָם וַאֲנַן לָא גָּמְרִינַן מִינֵּיהּ?! דְּתַנְיָא: ״וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עׇרְלָתוֹ״, מְלַמֵּד שֶׁכׇּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לְמִילָה, אֶלָּא שֶׁהַזְּרִיזִין מַקְדִּימִין לְמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבוֹשׁ וְגוֹ׳״. אֶלָּא אָמַר רָבָא: רַב יוֹסֵף הָא קָא קַשְׁיָא לֵיהּ. דִּתְנַן: חָל עַרְבֵי פְּסָחִים לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, נִשְׁחָט בְּשֵׁשׁ וּמֶחֱצָה, וְקָרֵב בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה. וְנִשְׁחֲטֵיהּ מִכִּי מַשְׁחֲרִי כּוּתְלֵי! מַאי קוּשְׁיָא? וְדִילְמָא כּוּתְלֵי דְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בְּשֵׁשׁ וּמֶחֱצָה מַשְׁחֲרִי, מִשּׁוּם דְּלָא מְכַוְּונִי טוּבָא. אִי נָמֵי, שָׁאנֵי אַבְרָהָם דְּאִיצְטַגְנִינוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה בְּלִבּוֹ. אִי נָמֵי, מִשּׁוּם דְּזָקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה הֲוָה. דְּאָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא: מִימֵיהֶן שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ לֹא פָּרְשָׁה יְשִׁיבָה מֵהֶם. הָיוּ בְּמִצְרַיִם — יְשִׁיבָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֵךְ וְאָסַפְתָּ אֶת זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל״. הָיוּ בַּמִּדְבָּר — יְשִׁיבָה עִמָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל״. אַבְרָהָם אָבִינוּ, זָקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים״. יִצְחָק אָבִינוּ, זָקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק״. יַעֲקֹב אָבִינוּ, זָקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל כָּבְדוּ מִזּוֹקֶן״. אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם, זָקֵן וְיוֹשֵׁב בִּישִׁיבָה הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכׇל אֲשֶׁר לוֹ״, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שֶׁמּוֹשֵׁל בְּתוֹרַת רַבּוֹ. ״הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר״ — אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: שֶׁדּוֹלֶה וּמַשְׁקֶה מִתּוֹרָתוֹ שֶׁל רַבּוֹ לַאֲחֵרִים. אָמַר רַב: קִיֵּים אַבְרָהָם אָבִינוּ כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקוֹלִי וְגוֹ׳״. אֲמַר לֵיהּ רַב שִׁימִי בַּר חִיָּיא לְרַב: וְאֵימָא שֶׁבַע מִצְוֹת? הָא אִיכָּא נָמֵי מִילָה! וְאֵימָא שֶׁבַע מִצְוֹת וּמִילָה! אֲמַר לֵיהּ: אִם כֵּן ״מִצְוֹתַי וְתוֹרוֹתָי״ לְמָה לִי? אָמַר (רַב), וְאִיתֵּימָא רַב אָשֵׁי: קִיֵּים אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲפִילּוּ עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תּוֹרוֹתָי״, אַחַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְאַחַת תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה. מַתְיָא בֶּן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר וְכוּ׳ וְהוּא אוֹמֵר הֵן. מַאן אָמַר ״הֵן״? אִילֵּימָא הָךְ דְּקָאֵי אַאִיגָּרָא — הוּא חָלֵים וְהוּא מְפַשַּׁר?! אֶלָּא הָךְ דְּקָאֵי אַאַרְעָא, מְנָא יָדַע? אִיבָּעֵית אֵימָא — הָךְ דְּקָאֵי אַאַרְעָא, וְאִיבָּעֵית אֵימָא — הָךְ דְּקָאֵי אַאִיגָּרָא. אִיבָּעֵית אֵימָא הָךְ דְּקָאֵי אַאִיגָּרָא, אָמַר אִיהוּ: ״הֵאִיר פְּנֵי כׇּל הַמִּזְרָח!״, וְאָמַר לֵיהּ הָךְ דְּקָאֵי אַאַרְעָא: ״עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן?״, וְאָמַר לֵיהּ אִיהוּ: ״הֵן!״. וְאִיבָּעֵית אֵימָא הָךְ דְּקָאֵי אַאַרְעָא, אָמַר אִיהוּ: ״הֵאִיר פְּנֵי כׇּל הַמִּזְרָח?״, וְאָמַר לֵיהּ: ״עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן?״, וְאָמַר לֵיהּ: ״הֵן!״. וְלָמָּה הוּצְרְכוּ לְכָךְ וְכוּ׳. וּמִי מִיחַלַּף? וְהָתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: אֵינוֹ דּוֹמֶה תִּימּוּר שֶׁל לְבָנָה לְתִימּוּר שֶׁל חַמָּה. תִּימּוּר שֶׁל לְבָנָה מִתַּמֵּר וְעוֹלֶה כְּמַקֵּל, תִּימּוּר שֶׁל חַמָּה מַפְצִיעַ לְכָאן וּלְכָאן. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: יוֹם הַמְעוּנָּן הָיָה, וּמַפְצִיעַ לְכָאן וּלְכָאן. אָמַר רַב פָּפָּא, שְׁמַע מִינַּהּ: יוֹמָא דְעֵיבָא כּוּלֵּיהּ שִׁמְשָׁא. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְשַׁטּוֹחֵי עוֹרוֹת. אִי נָמֵי לְכִדְדָרֵשׁ רָבָא: אִשָּׁה לֹא תָּלוּשׁ לֹא בַּחַמָּה וְלֹא בְּחַמֵּי חַמָּה. אָמַר רַב נַחְמָן: זוּהֲמָא דְשִׁימְשָׁא קְשֵׁי מִשִּׁימְשָׁא, וְסִימָנָיךְ: דַּנָּא דְחַלָּא. שַׁבְרִירֵי דְשִׁימְשָׁא קָשׁוּ מִשִּׁימְשָׁא, וְסִימָנָיךְ: דִּילְפָּא.