רֵישָׁא, חֲזָקָה לְיִיבּוּם, וְרוּבָּא לַשּׁוּק. וַחֲזָקָה לָא עֲדִיף כִּי רוּבָּא. וְאַיְיתִי מִיעוּטָא דְּמַפִּילוֹת סְמוֹךְ לַחֲזָקָה, וְהָוֵה לֵיהּ פַּלְגָא וּפַלְגָא — לֹא תִּנָּשֵׂא וְלֹא תִּתְיַיבֵּם. סֵיפָא, חֲזָקָה לַשּׁוּק, וְרוּבָּא לַשּׁוּק. וְהָוֵי לֵיהּ זְכָרִים מִיעוּטָא דְמִיעוּטָא, וּמִיעוּטָא דְמִיעוּטָא — לָא חָיֵישׁ רַבִּי מֵאִיר. לֹא תִּנָּשֵׂא וְלֹא תִּתְיַיבֵּם וְכוּ׳. וּלְעוֹלָם! אָמַר זְעֵירִי: לְעַצְמָהּ — שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים, לַחֲבֶרְתָּהּ — תִּשְׁעָה, וְחוֹלֶצֶת מִמָּה נַפְשָׁךְ. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר: לְעַצְמָהּ — שְׁלֹשָׁה, לַחֲבֶרְתָּהּ — לְעוֹלָם. וְתַחְלוֹץ מִמָּה נַפְשָׁךְ! אַבָּיֵי בַּר אָבִין וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר אָבִין אָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יְהֵא וָלָד בֶּן קַיָּימָא, וְנִמְצָא אַתָּה מַצְרִיכָהּ כָּרוֹז לַכְּהוּנָּה. וְלַיצְרְכַהּ? דִּלְמָא אִיכָּא דְּהָוֵי בַּחֲלִיצָה וְלָא הָוֵי בְּהַכְרָזָה, וְאָמְרִי: קָשָׁרוּ חֲלוּצָה לְכֹהֵן. תְּנַן: ״נִיתַּן לִי בֵּן בִּמְדִינַת הַיָּם״, וְאָמְרָה: ״מֵת בְּנִי וְאַחַר כָּךְ בַּעְלִי״ — נֶאֱמֶנֶת. ״מֵת בַּעְלִי וְאַחַר כָּךְ בְּנִי״ — אֵינָהּ נֶאֱמֶנֶת, וְחוֹשְׁשִׁין לִדְבָרֶיהָ, וְחוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת. וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא אָתוּ עֵדִים וְאָמְרִי כִּדְקָאָמְרָה, וְנִמְצָא אַתָּה מַצְרִיכָהּ כָּרוֹז לַכְּהוּנָּה! אָמַר רַב פָּפָּא: בִּגְרוּשָׁה. רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא אָמַר, בְּאָמְרָה: ״אֲנִי וָהוּא נֶחְבֵּאנוּ בִּמְעָרָה״. מַתְנִי׳ שְׁתֵּי יְבָמוֹת, זוֹ אוֹמֶרֶת: ״מֵת בַּעְלִי״, וְזוֹ אוֹמֶרֶת: ״מֵת בַּעְלִי״. זוֹ אֲסוּרָה מִפְּנֵי בַּעְלָהּ שֶׁל זוֹ, וְזוֹ אֲסוּרָה מִפְּנֵי בַּעְלָהּ שֶׁל זוֹ. לָזוֹ עֵדִים, וְלָזוֹ אֵין עֵדִים. אֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ עֵדִים — אֲסוּרָה, וְאֶת שֶׁאֵין לָהּ עֵדִים — מוּתֶּרֶת. לָזוֹ בָּנִים, וְלָזוֹ אֵין בָּנִים. אֶת שֶׁיֵּשׁ לָהּ בָּנִים — מוּתֶּרֶת, וְאֶת שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים — אֲסוּרָה. נִתְיַיבְּמוּ, וּמֵתוּ הַיְּבָמִין — אֲסוּרוֹת לְהִנָּשֵׂא. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הוֹאִיל וְהוּתְּרוּ לַיְּבָמִין — הוּתְּרוּ לְכׇל אָדָם. גְּמָ׳ תָּנָא: לָזוֹ עֵדִים וּבָנִים, וְלָזוֹ לֹא עֵדִים וְלֹא בָּנִים — שְׁתֵּיהֶן מוּתָּרוֹת. נִתְיַיבְּמוּ וּמֵתוּ הַיְּבָמִין — אֲסוּרִין לְהִנָּשֵׂא. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: הוֹאִיל וְהוּתְּרוּ לַיְּבָמִין — הוּתְּרוּ לְכׇל אָדָם. בָּעֵי רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי אֶלְעָזָר? מִשּׁוּם דְּקָסָבַר צָרָה מְעִידָה לַחֲבֶרְתָּהּ, אוֹ דִלְמָא מִשּׁוּם דְּהִיא לָא מְקַלְקְלָא נַפְשַׁהּ. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ?
בֵּיצָה מְגֻלְגֶּלֶת, עַד שֶׁיָּגוֹס. וּשְׁלוּקָה, עַד שֶׁיְּרַסֵּס. עֶצֶם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מֹחַ, חִבּוּר, עַד שֶׁיְּרַסֵּס. הָרִמּוֹן שֶׁפְּרָדוֹ, חִבּוּר עַד שֶׁיַּקִּישׁ עָלָיו בְּקָנֶה. כַּיּוֹצֵא בוֹ, שְׁלַל הַכּוֹבְסִין וְהַבֶּגֶד שֶׁהוּא תָפוּר בְּכִלְאַיִם, חִבּוּר, עַד שֶׁיַּתְחִיל לְהַתִּיר:
עֲלֵי יְרָקוֹת יְרֻקִּים, מִצְטָרְפִין. וּלְבָנִים, אֵינָן מִצְטָרְפִין. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר, הַלְּבָנִים מִצְטָרְפִים בַּכְּרוּב, מִפְּנֵי שֶׁהֵן אֹכֶל. וּבַחֲזָרִים, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְשַׁמְּרִין אֶת הָאֹכֶל:
עֲלֵי בְצָלִים וּבְנֵי בְצָלִים, אִם יֵשׁ בָּהֶן רִיר, מִשְׁתַּעֲרִין בִּכְמוֹת שֶׁהֵן. אִם יֵשׁ בָּהֶן חָלָל, מְמַעֵךְ אֶת חֲלָלָן. פַּת סְפוֹגָנִית, מִשְׁתַּעֶרֶת בִּכְמוֹת שֶׁהִיא. אִם יֶשׁ בָּהּ חָלָל, מְמַעֵךְ אֶת חֲלָלָהּ. בְּשַׂר הָעֵגֶל שֶׁנִּתְפַּח וּבְשַׂר זְקֵנָה שֶׁנִּתְמַעֵט, מִשְׁתַּעֲרִין בִּכְמוֹת שֶׁהֵן:
משנה עוקצים פרק ב משנה ט
רִבִּי אִימִּי בַּבְלַייָא בְשֵׁם רַבָּנִין דְּתַמָּן טַעֲמָא דְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ רָשָׁע רָשָׁע. נֶאֱמַר רָשָׁע בִּמְחוּייְבֵי מִיתוֹת. וְנֶאֱמַר רָשָׁע בִּמְחוּייְבֵי מַכּוֹת. מַה רָשָׁע שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְחוּייְבֵי מִיתוֹת אֵין מָמוֹן אֶצֶל מִיתָה. אוּף רָשָׁע שֶׁנֶּאֱמַר בִּמְחוּייְבֵי מֵכּוֹת אֵין מָמוֹן אֶצֶל מַכּוֹת.נָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָה אָמַר כָּאן בְנַעֲרָה כָּאן בְּבוֹגֶרֶת. נַעֲרָה יֵשׁ לָהּ קְנָס וְאֵין לָהּ מֶכֶר. בּוֹגֶרֶת אֵין לָהּ לֹא מֶכֶר וְלֹא קְנָס וְאֵין לָהּ בּוֹשֶׁת וּפְגָם. רַבָּנִין דְּקֵיסָרִין אָֽמְרִין תִּיפְתָּר שֶׁפִּיתְּתוֹ אוֹ שֶׁמָּחֲלָה לוֹ. סָבַר נָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָה לְמָקוֹם מַכּוֹת וְתַשְׁלוּמִין מְשַׁלֵּם וְאֵינוֹ לוֹקֶה. וְיִלְקֶה וִישַׁלֵּם. כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ. רִשְׁעָה אַחַת אַתָּה מְחַייְבוֹ. וְאֵי אַתָּה מְחַייְבוֹ שְׁתֵּי רִשְׁעָיוֹת. וְיִלְקֶה וְלֹא יְשַׁלֵּם. מִן עֵדִים זוֹמְמִין. מַה עֵדִים זוֹמְמִין מְשַׁלְּמִין וְאֵינָן לוֹקִין. אַף הָכָא מְשַׁלֵּם וְאֵינוֹ לוֹקֶה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה טַעֲמָא דְנָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָה וְהִפִּילוֹ הַשּׁוֹפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו אֶת שֶׁמַּכּוֹתָיו יוֹצְאוֹת בּוֹ יְדֵי רִשְׁעוֹ יַצָא זֶה שֶׁאָמַר לוֹ עֲמוֹד וְשַׁלֵּם.מַתְנִיתִין פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. וְהָא תַנִּינָן הָאוֹכֵל תְּרוּמָה שׁוֹגֵג. פָּתַר לָהּ כְּרִבִּי מֵאִיר דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. וְהָא תַנִּינָן הָאוֹכֵל תְּרוּמָה מֵזִיד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּנָתָן בַּר הוֹשַׁעְיָה דוּ אָמַר מְשַׁלֵּם וְאֵינוֹ לוֹקֶה נִיחָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן דּוּ אָמַר אִם הִתְרוּ בוֹ לוֹקֶה וְאִם לֹא הִתְרוּ בוֹ מְשַׁלֵּם. פָּתַר לָהּ מֵזִיד בְּלֹא הַתְרָייָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לא שַׁנְייָא הִיא מֵזִיד הִיא שׁוֹגֵג. הִיא הִתְרוּ בוֹ הִיא לֹא הִתְרוּ בוֹ. סָבַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ כְּרִבִּי מֵאִיר דּוּ אָמַר רִבִּי מֵאִיר לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם.תלמוד ירושלמי תרומות פרק ז הלכה א