תִּיתֵּיב גַּבֵּיהּ מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִי קְנוּיָה הִיא — הָא קְנוּיָה הִיא, וְאִי לָאו קְנוּיָה הִיא — הָא נׇכְרִית בְּעָלְמָא הִיא. וְכִי תֵּימָא, קְטַנָּה אַמַּאי תַּמְתִּין עַד שֶׁתַּגְדִּיל וְתַחְלוֹץ? תִּיתֵּיב גַּבֵּיהּ, אִי קְנוּיָה הִיא — הָא קְנוּיָה הִיא, אִי לָאו קְנוּיָה הִיא — נוּכְרִיתָא בְּעָלְמָא הִיא! אִם כֵּן, חֵרֶשֶׁת בְּמָה תִּיפּוֹק. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: הָכִי נָמֵי מִיסְתַּבְּרָא, כִּדְקָא מְתָרֵץ רַב חִסְדָּא אַלִּיבָּא דְרַב, דְּתַנְיָא: שְׁנֵי אַחִין נְשׂוּאִין שְׁתֵּי אֲחָיוֹת יְתוֹמוֹת, קְטַנָּה וְחֵרֶשֶׁת, מֵת בַּעְלָהּ שֶׁל קְטַנָּה — חֵרֶשֶׁת יוֹצְאָה בְּגֵט, וּקְטַנָּה תַּמְתִּין עַד שֶׁתַּגְדִּיל, וְתַחְלוֹץ. מֵת בַּעְלָהּ שֶׁל חֵרֶשֶׁת — קְטַנָּה יוֹצְאָה בְּגֵט, וְחֵרֶשֶׁת אֲסוּרָה לְעוֹלָם. וְאִם בָּא עַל הַחֵרֶשֶׁת — נוֹתֵן לָהּ גֵּט, וְהוּתְּרָה. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא חֵרֶשֶׁת קְנוּיָה וּמְשׁוּיֶּירֶת, קְטַנָּה קְנוּיָה וְאֵינָהּ קְנוּיָה — מִשּׁוּם הָכִי דְּכִי בָּא עַל הַחֵרֶשֶׁת נוֹתֵן לָהּ גֵּט וְהוּתְּרָה, דְּאָמְרַתְּ מִמָּה נַפְשָׁךְ: אִי קְטַנָּה קְנוּיָה הִיא — הָא נָפְקָא מִשּׁוּם אֲחוֹת אִשָּׁה, אִי לָאו קְנוּיָה — שַׁפִּיר מְיַבֵּם. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ חֵרֶשֶׁת קְנוּיָה וְאֵינָהּ קְנוּיָה, קְטַנָּה קְנוּיָה וּמְשׁוּיֶּירֶת, כִּי בָא עַל חֵרֶשֶׁת אַמַּאי נוֹתֵן גֵּט וְהוּתְּרָה? הָוְיָא לֵיהּ בִּיאָה פְּסוּלָה — וּבִיאָה פְּסוּלָה לָא פָּטְרָה. הָא מַנִּי — רַבִּי נְחֶמְיָה הִיא, דְּאָמַר: בִּיאָה פְּסוּלָה, פּוֹטֶרֶת מֵחֲלִיצָה. אִי רַבִּי נְחֶמְיָה, אֵימָא סֵיפָא: מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי שְׁתֵּי יְתוֹמוֹת, קְטַנָּה וְחֵרֶשֶׁת, וּמֵת. בָּא יָבָם עַל הַקְּטַנָּה, וְחָזַר וּבָא עַל הַחֵרֶשֶׁת, אוֹ שֶׁבָּא אָחִיו עַל הַחֵרֶשֶׁת — נֶאֶסְרוּ שְׁתֵּיהֶן עָלָיו. כֵּיצַד תַּקָּנָתָן? חֵרֶשֶׁת יוֹצֵאת בְּגֵט, וּקְטַנָּה תַּמְתִּין עַד שֶׁתַּגְדִּיל, וְתַחְלוֹץ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא חֵרֶשֶׁת קְנוּיָה וּמְשׁוּיֶּירֶת, קְטַנָּה קְנוּיָה וְאֵינָהּ קְנוּיָה, וְרַבָּנַן הִיא — מִשּׁוּם הָכִי תַּמְתִּין עַד שֶׁתַּגְדִּיל, וְתַחְלוֹץ — דְּדִלְמָא קָדֵים וּבָעֵיל חֵרֶשֶׁת בְּרֵישָׁא, וְהָוְיָא לֵיהּ בִּיאָה דִקְטַנָּה בִּיאָה פְּסוּלָה. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ רַבִּי נְחֶמְיָה, הָא אָמַר בִּיאָה פְּסוּלָה פָּטְרָה! אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ רַבָּנַן הִיא. שְׁמַע מִינַּהּ. אָמַר רַב אָשֵׁי: מֵרֵישָׁא נָמֵי שְׁמַע מִינַּהּ דְּרַבָּנַן הִיא, דְּקָתָנֵי: אִם בָּא עַל הַחֵרֶשֶׁת — נוֹתֵן לָהּ גֵּט, וְהוּתְּרָה, וְלָא קָתָנֵי: אִם בָּא עַל הַקְּטַנָּה — נוֹתֵן לָהּ גֵּט וְהוּתְּרָה. אִי מִשּׁוּם הָא לָא אִירְיָא: חֵרֶשֶׁת, דְּלֵית לַהּ תַּקַּנְתָּא דְהֶיתֵּירָא — קָתָנֵי תַּקַּנְתָּא דְאִיסּוּרָא. קְטַנָּה, דְּאִית לַהּ תַּקַּנְתָּא דְהֶיתֵּירָא — לָא תָּנֵי תַּקַּנְתָּא דְאִיסּוּרָא. מַתְנִי׳ מִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי לִשְׁתֵּי יְתוֹמוֹת קְטַנּוֹת, וּמֵת, וּבָא יָבָם עַל הָרִאשׁוֹנָה, וְחָזַר וּבָא עַל הַשְּׁנִיָּה, אוֹ שֶׁבָּא אָחִיו עַל הַשְּׁנִיָּה —
אָמַר רַבִּי מֵאִיר: הַמּוֹצֵא אֶת חֲבֵרוֹ אָבֵל לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּמְדַבֵּר עִמּוֹ תַּנְחוּמִין, לְמָה הוּא דּוֹמֶה? לְאָדָם שֶׁנִּשְׁבְּרָה רַגְלוֹ וְחָיְתָה, מְצָאוֹ רוֹפֵא וְאָמַר לוֹ: כְּלָךְ אֶצְלִי שֶׁאֲנִי שׁוֹבְרָהּ וַאֲרַפְּאֶנָּה, כְּדֵי שֶׁתֵּדַע שֶׁסַּמְמָנִין שֶׁלִּי יָפִין!לָא קַשְׁיָא: הָא בְּאָבִיו וְאִמּוֹ, הָא בִּשְׁאָר קְרוֹבִים.הָתָם נָמֵי, יְדַבֵּר עִמּוֹ תַּנְחוּמִין מִן הַצַּד? אִין הָכִי נָמֵי. וּמַאי אֵינוֹ מְדַבֵּר עִמּוֹ תַּנְחוּמִין — כְּדַרְכּוֹ, אֲבָל מְדַבֵּר עִמּוֹ מִן הַצַּד.תלמוד בבלי מועד קטן דף כא עמוד ב
משנה: הָעוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ בְּרֹאשׁ הָעֲגָלָה אוֹ בְּרֹאשׁ הַסְּפִינָה כְּשֵׁירָה וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. בְּרֹאשׁ הָאִילָן אוֹ עַל גַּבֵּי גָמָל כְּשֵׁירָה וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. שְׁתַּיִם בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בָּאִילָן אוֹ שְׁתַּיִם בָּאִילָן וְאַחַת בִּידֵי אָדָם כְּשֵׁירָה וְאֵין עוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. שָׁלֹש בִּידֵי אָדָם וְאַחַת בָּאִילָן כְּשֵׁירָה וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב. זֶה הַכְּלָל כֹּל שֶׁייִנָּטֵל הָאִילָן וִיכוֹלָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי עַצְמָהּ כְּשֵׁירָה וְעוֹלִין לָהּ בְּיוֹם טוֹב:הלכה: מָה אֲנָן קַייָמִין. אִם בִּנְתוּנָה בָאָרֶץ. דִּבְרֵי הַכֹּל מוּתָּר. אִם בְּמַפְרֶשֶׂת. מַחְלוֹקֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַייָמִין. בִּנְתוּנָה בַאלִמֵין.רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר כַּרְסָנָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא. רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוֹסֵה וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה שְׁלָשְׁתָּן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. רִבִּי מֵאִיר דִּלְחָיַיִם. [דְתַנִּינָן.] מְטַמֵּא מִשּׁוּם גּוֹלֵל. רַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. וְרִבִּי יוֹסֵה דַאֲהִילוּת. דְּרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. הַבַּיִת שֶׁבַּסְּפִינָה אֵינוֹ מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה: רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה. דְּתַנֵּי. מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי עֲקִיבָה שֶׁהָיוּ בָאִין בִּסְפִינָּה. וְעָשָׂה לוֹ רִבִּי עֲקִיבָה סוּכָּה בְרֹאשׁ הַסְּפִינָּה וּבָאָת הָרוּחַ וְהִפְרִיחָתָהּ. אָמַר לוֹ רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה. עֲקִיבָה. אַיֶה סוּכָּתָךְ.תלמוד ירושלמי סוכה פרק ב הלכה ד