חַמְשָׁה נָמֵי! לְמִיתָה דִּתְרֵי לָא חָיְישִׁינַן. אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב: שָׁלֹשׁ אֲחָיוֹת יְבָמוֹת שֶׁנָּפְלוּ לִפְנֵי שְׁנֵי אַחִין יְבָמִין — זֶה חוֹלֵץ לְאַחַת וְזֶה חוֹלֵץ לְאַחַת, וְאֶמְצָעִית צְרִיכָה חֲלִיצָה מִשְּׁנֵיהֶם. אֲמַר לֵיהּ רַבָּה: מִדְּקָאָמְרַתְּ אֶמְצָעִית צְרִיכָה חֲלִיצָה מִשְּׁנֵיהֶם, קָסָבְרַתְּ יֵשׁ זִיקָה, וְהָוְיָא לַהּ חֲלִיצָה פְּסוּלָה — וַחֲלִיצָה פְּסוּלָה צָרִיךְ לַחֲזוֹר עַל כׇּל הָאַחִין, אִי הָכִי, קַמַּיְיתָא נָמֵי! אִי דִּנְפוּל בְּבַת אַחַת — הָכִי נָמֵי. לָא צְרִיכָא: דִּנְפוּל בְּזוֹ אַחַר זוֹ. נְפַלָה חֲדָא — חָלֵץ לַהּ רְאוּבֵן, נְפַלָה אִידַּךְ — חָלֵץ לַהּ שִׁמְעוֹן, נְפַלָה אִידַּךְ, חָלֵץ לַהּ הַאי — מַפְקַע זִיקָתוֹ, חָלֵץ לַהּ הַאי — מַפְקַע זִיקָתוֹ. וְהָאָמַר רַב: אֵין זִיקָה! לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר יֵשׁ זִיקָה קָאָמַר. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֶחָד חוֹלֵץ לְכוּלָּן. מִכְּדִי שָׁמְעִינַן לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר: חֲלִיצָה מְעַלְּיָא בְּעֵינַן, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל:
כָּעֵ֣ת ׀ מָחָ֡ר אֶשְׁלַח֩ אֵלֶ֨יךָ אִ֜ישׁ מֵאֶ֣רֶץ בִּנְיָמִ֗ן וּמְשַׁחְתּ֤וֹ לְנָגִיד֙ עַל־עַמִּ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהוֹשִׁ֥יעַ אֶת־עַמִּ֖י מִיַּ֣ד פְּלִשְׁתִּ֑ים כִּ֤י רָאִ֙יתִי֙ אֶת־עַמִּ֔י כִּ֛י בָּ֥אָה צַעֲקָת֖וֹ אֵלָֽי׃וּשְׁמוּאֵ֖ל רָאָ֣ה אֶת־שָׁא֑וּל וַיהֹוָ֣ה עָנָ֔הוּ הִנֵּ֤ה הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר אָמַ֣רְתִּי אֵלֶ֔יךָ זֶ֖ה יַעְצֹ֥ר בְּעַמִּֽי׃וַיִּגַּ֥שׁ שָׁא֛וּל אֶת־שְׁמוּאֵ֖ל בְּת֣וֹךְ הַשָּׁ֑עַר וַיֹּ֙אמֶר֙ הַגִּֽידָה־נָּ֣א לִ֔י אֵי־זֶ֖ה בֵּ֥ית הָרֹאֶֽה׃מקרא שמואל א פרק ט פסוק יט
לימא אם שיירו משוייר תנאי היא דתניא האומר לשפחתו הרי את בת חורין וולדך עבד ולדה כמוה דברי ר' יוסי הגלילי וחכמים אומרים דבריו קיימין משום שנאמר (שמות כא, ד) האשה וילדיה תהיה לאדוניה קרא מאי תלמודא לרבנן אמר רבא (אמר) קרא לרבי יוסי הגלילי דקתני ולדה כמוה שנאמר האשה וילדיה תהיה לאדוניה בזמן שהאשה לאדוניה ולדה לאדוניה מאי לאו בהא קמיפלגי דרבי יוסי סבר שיירו אינו משוייר ורבנן סברי משוייר תלמוד בבלי תמורה דף כה עמוד ב