הַפֵּאָה, וְהַבִּכּוּרִים, וְהָרֵאָיוֹן, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, וְתַלְמוּד תּוֹרָה. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כִּסְבוּרִין אָנוּ לוֹמַר, הָרֵאָיוֹן אֵין לוֹ שִׁיעוּר — לְמַעְלָה, אֲבָל יֵשׁ לוֹ שִׁיעוּר — לְמַטָּה, עַד שֶׁבָּא רַבִּי אוֹשַׁעְיָא בְּרַבִּי, וְלִימֵּד: הָרֵאָיוֹן אֵין לוֹ שִׁיעוּר לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: הָרְאִיָּיה מָעָה כֶּסֶף, וְהַחֲגִיגָה שְׁתֵּי כֶסֶף. מַאי הָרֵאָיוֹן? רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: רְאִיַּית פָּנִים בַּעֲזָרָה, וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: רְאִיַּית פָּנִים בְּקׇרְבָּן. בָּעִיקָּר הָרֶגֶל, כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּרְאִיַּית פָּנִים בְּקׇרְבָּן. כִּי פְּלִיגִי בִּשְׁאָר יְמוֹת הָרֶגֶל: כׇּל הֵיכָא דַּאֲתָא וְאַיְיתִי — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּמְקַבְּלִינַן מִינֵּיהּ, כִּי פְּלִיגִי דַּאֲתָא וְלָא אַיְיתִי. דְּרַבִּי יוֹחָנָן סָבַר: רְאִיַּית פָּנִים בָּעֲזָרָה, דְּכׇל אֵימַת דְּאָתֵי לָא צָרִיךְ לְאֵתוֹיֵי, רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: רְאִיַּית פָּנִים בְּקׇרְבָּן, דְּכׇל אֵימַת דְּאָתֵי צָרִיךְ לְאֵתוֹיֵי. אֵיתִיבֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: ״וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם״! אֲמַר לֵיהּ: בְּעִיקַּר הָרֶגֶל. אֵיתִיבֵיהּ: ״וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם״ — בִּזְבָחִים. אַתָּה אוֹמֵר בִּזְבָחִים, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעוֹפוֹת וּמְנָחוֹת? וְדִין הוּא: נֶאֶמְרָה חֲגִיגָה לַהֶדְיוֹט, וְנֶאֶמְרָה רְאִיָּיה לַגָּבוֹהַּ. מָה חֲגִיגָה הָאֲמוּרָה לַהֶדְיוֹט — זְבָחִים, אַף רְאִיָּיה הָאֲמוּרָה לַגָּבוֹהַּ — זְבָחִים. וּמָה הֵן זְבָחִים — עוֹלוֹת. אַתָּה אוֹמֵר עוֹלוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא שְׁלָמִים? וְדִין הוּא: נֶאֶמְרָה חֲגִיגָה לַהֶדְיוֹט, וְנֶאֶמְרָה רְאִיָּיה לַגָּבוֹהַּ. מָה חֲגִיגָה הָאֲמוּרָה לַהֶדְיוֹט — בְּרָאוּי לוֹ, אַף רְאִיָּיה הָאֲמוּרָה לַגָּבוֹהַּ — בְּרָאוּי לוֹ. וְכֵן בְּדִין: שֶׁלֹּא יְהֵא שׁוּלְחָנְךָ מָלֵא, וְשׁוּלְחַן רַבְּךָ רֵיקָם. אֲמַר לֵיהּ: בְּעִיקַּר הָרֶגֶל. אֵיתִיבֵיהּ, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שָׁלֹשׁ רְגָלִים בַּשָּׁנָה נִצְטַוּוּ יִשְׂרָאֵל לַעֲלוֹת בָּרֶגֶל: בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבוּעוֹת וּבְחַג הַסּוּכּוֹת. וְאֵין נִרְאִין חֲצָאִין, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל זְכוּרְךָ״, וְאֵין נִרְאִין רֵיקָנִים, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלֹא יֵרָאוּ פָנַי רֵיקָם״! אֲמַר לֵיהּ: בְּעִיקַּר הָרֶגֶל. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: ״יֵרָאֶה״ ״יִרְאֶה״ — מָה אֲנִי בְּחִנָּם, אַף אַתֶּם בְּחִנָּם. אֶלָּא: כֹּל הֵיכָא דַּאֲתָא וְלָא אַיְיתִי — דְּכוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּעָיֵיל וּמִתְחֲזֵי וְנָפֵיק, כִּי פְּלִיגִי דַּאֲתָא וְאַיְיתִי. רַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר: רְאִיַּית פָּנִים בָּעֲזָרָה — רְאִיַּית פָּנִים הוּא דְּאֵין לָהּ שִׁיעוּר, הָא לְקׇרְבָּן — יֵשׁ לָהּ שִׁיעוּר. וְרֵישׁ לָקִישׁ אָמַר: רְאִיַּית פָּנִים — בְּקׇרְבָּן, דַּאֲפִילּוּ קׇרְבָּן נָמֵי אֵין לוֹ שִׁיעוּר. אֵיתִיבֵיהּ: ״הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ״. הָתָם בְּחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת. כִּדְרַבִּי לֵוִי. דְּרַבִּי לֵוִי רָמֵי, כְּתִיב: ״הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ״, וּכְתִיב: ״אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת״! לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, כָּאן בְּעוֹלוֹת וּשְׁלָמִים. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ״ — בְּחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעוֹלוֹת וּשְׁלָמִים? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר: ״אָבוֹא בֵיתְךָ בְעוֹלוֹת אֲשַׁלֵּם לְךָ נְדָרָי״ — הֲרֵי עוֹלוֹת וּשְׁלָמִים אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּים ״הֹקַר רַגְלְךָ מִבֵּית רֵעֶךָ״ — בְּחַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְאֵין נִרְאִין חֲצָאִין כּוּ׳. סָבַר רַב יוֹסֵף לְמֵימַר: מַאן דְּאִית לֵיהּ עֲשָׂרָה בָּנִים, לָא לִיסְּקוּ הָאִידָּנָא חַמְשָׁה וּלְמָחָר חַמְשָׁה. מידע כלליראשי סידור תפילה אודות האתר הצהרת פרטיות מפת האתר קריאהקריאה עם מפרשים רשימות תהילים שונותחיפוש בתוכן קישורים סטטיסטיקה תלמוד בבלי תמיד דף טו עמוד ב זרק את הסכין ואת הפגיון ושחט שחיטתו כשרה משום ר' נתן אמרו כדרך הליכתה כשרה ושלא כדרך הליכתה פסולה.מצות שחיטה מוליך ומביא הוליך ולא הביא או הביא ולא הוליך כשרה ובלבד שיהא בסכין כדי הולכה והובאה. אם הוליך והביא אע"פ שאין בסכין מלא שנים בצואר שחיטתו כשרה.א,ו מצות שחיטה מן הטבעת ועד הריאה. מוגרמת פסולה ר' חנניה בן אנטיגנוס מכשיר. שייר בה כחוט השערה סמוך לראש מוקף את כולה כשרה ר' יוסי ב"ר יהודה אומר אם היה רובה מוקף כלבנה כשרה. כל הצואר כשר לשחיטה.תוספתא חולין פרק א תוס ז קודםהבא